קפריצ'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קפריצ'ואיטלקית: capriccio; בצרפתית: caprice; ברבים: קפריצ'י) היא יצירה מוזיקלית, על פי רוב חופשית למדי בצורתה ומלאת חיים באופיה. קפריצ'ו טיפוסי יהיה מהיר, נמרץ ובמקרים רבים וירטואוזי בטבעו.

המונח מתייחס למגוון יצירות: בתקופת הבארוק שימש במקרים רבים יצירות קצרות לכלי מקלדת (לדוגמה, אצל ג'ירולאמו פרסקובלדי, ויוהאן סבסטיאן באך סיים את הפרטיטה שלו בדו מינור, רי"ב 826, בקפריצ'ו, שהנו, על אף שמו, קטע קונטרפונקטי דחוס, העושה שימוש קפדני ושיטתי בנושא התוסס, כמעט הומוריסטי, שלו. כמו כן ידועים הקפריצ'י רי"ב 992 ו-993. את הקפריצ'ו רי"ב 992 כתב באך אולי בפרידתו מאחיו יוהאן יעקוב, שנסע לשרת כנגן אבוב בתזמורת בחצר המלך בשוודיה. הקפריצ'ו רי"ב 993 הוקדש ליוהאן כריסטוף באך.

ניקולו פגניני השתמש בקפריצ'ו לקובץ בן עשרים וארבעה קטעים וירטואוזיים לכינור, אצל לואיג'י לניאני הוא מתנוסס על קובץ של שלושים ושישה קטעים וירטואוזיים לגיטרה וצ'ייקובסקי ורימסקי-קורסקוב השתמשו בו ליצירות תזמורתיות (קפריצ'ו איטלקי וקפריצ'ו ספרדי, בסדר זה). ברהמס כתב מספר רב של קפריצ'י לפסנתר בשנות חייו האחרונות, כולם נחשבים בין היצירות יוצאות הדופן והרציניות ביותר של שלהי התקופה הרומנטית במוזיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.