קצירת איברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קציר איברים)

קצירת איברים (וכן נטילת איברים) היא הליך כירורגי שבו מסירים איבר מגוף אדם, על מנת להשתילו באדם אחר. זוהי פרקטיקה רפואית מקובלת, ועם זאת כרוכות בה בעיות אתיות רבות.

המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח "קצירת איברים" (לעיתים "קציר איברים") הוא תרגום מילולי מאנגלית של "Organ harvesting", אך המונח הרשמי כיום הוא "Organ procurement". המונח "נטילת איברים" הוצע על ידי האקדמיה ללשון העברית כחלופה עדינה יותר,[1] שכן ל"קצירת איברים" משמעות לוואי שלילית (כמו במקרה של קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג בסין).

תהליך קצירת האיברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיברים בהם משתמשים להשתלות מגיעים מתרומת איברים, מאנשים חיים או מתים. סחר באיברים הוא מקרה שבו נתרם איבר תמורת תשלום.

לפני הסרת האיבר, מוודאים שהוא נמצא במצב בריאותי תקין. במקרים של מוות אפשר להשתמש באיברים רק זמן קצר לאחר שהלב חדל לפעום. בדרך כלל מסירים איברים זמן קצר לאחר אירוע של שבץ מוחי או אוטם שריר הלב שבו התורם מת.

במקרה של תורם חי, האיברים מוסרים בדרך כלל כאשר האדם מונשם ומחובר למערכת החייאה, אבל עדיין קיימת פעילות מוחית. כמו כן נדרשת התאמה בין המקור (התורם) לבין היעד (המקבל) כדי להפחית תגובה אלרגית. בארצות הברית קיים ארגון בשם "רשת שיתוף איברים" המתאם בין תורמי איברים להשתלה לבין הנזקקים לאיברים.

לאחר הסרת האיבר בהליך כירורגי הוא מועבר במהירות למושתל. לעיתים האיבר נשמר בקירור להשתלה מאוחרת יותר, או לצורכי מחקר.

בעיות אתיות בקצירת איברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא קצירת איברים כרוך בבעיות אתיות רבות.

בדרך כלל לא מתעוררת בעיה במקרים של תרומת איברים מרצון על ידי קרוב משפחה או בן זוג, או במקרים של תרומה מרצון על ידי אדם חי. הבעיה מתעוררת במקרים של סחר לא חוקי באיברים, או תרומת איברים מתוך מצוקה כלכלית.

בעיה אתית חמורה מתעוררת בהסרת איבר בכפייה, כמו במקרה של קצירת איברים ממתרגלי הפאלון גונג בסין. איבריהם נקצרים בכפייה בעודם בחיים, ולמעשה בפועל משמעות הדבר הוא שמתרגלי פאלון גונג כמו גם אסירי מצפון אחרים בסין, נרצחים בעבור איבריהם.

בנוסף לבעיות האתיות, יש דתות האוסרות על השתלת איברים.

קצירת איברים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת אדי מחתימה אנשים על כרטיס תורם כדי להקל על הליך קציר איבריו באם יגיע למצב של מוות קליני. בארץ חתומים על כרטיס אדי רק 8% מן האוכלוסייה לעומת 15% בממוצע בארצות מפותחות.

בשנת 2008 עבר בישראל "חוק השתלת איברים התשס"ח". חוק זה בא להסדיר תרומות איברים מן החי ומן המת. לגבי תורמים חיים, החוק בא לתגמל את מי שבחר לתרום מאיבריו בעודו בחיים. החוק מנוסח באופן שאינו מעודד סחר באיברים בישראל.[2]

בגלל ריבוי מקרים של קצירת איברים בכפייה בסין, רוב ארגוני הבריאות בעולם אוסרים על השתלת איברים שמקורם בסין. חרף זאת, בשנת 2006 אישר בית המשפט לחולה אנוש לבצע השתלת לב בסין.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.