קציר המלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלקו הדרומי של ים המלח בצילום אוויר. ניתן להבחין בבירור בחלוקה לבריכות אידוי
אחת ממקצרות האשלג שפועלות בבריכות. ניתן לראות את הצינור בו מוזרם הקרנליט למפעל

קציר המלח הוא פרויקט לאומי שהוקם על ידי חברת מפעלי ים המלח שבבעלותיה המלאה של כימיקלים לישראל (הידועה בכינוי "כי"ל")[1] אשר מטרתם היא למנוע את המשך עליית המפלס בחלקו הדרומי של ים המלח והצפת היסודות של בתי המלון ושל כביש 90 השוכנים לחופיו[2]. הפרויקט תוכנן עוד מ-2011, אך רק בחודש אפריל 2017, לאחר קבלת כל ההיתרים לביצוע קציר המלח, אישר דירקטוריון כי"ל תקציב בסך כ-280 מיליון דולר לצורך התקדמות בביצוע הקציר. תקציב זה ייפרס על פני 12 שנים, וכי"ל תממן 80% מעלות הפרויקט.[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה גאוגרפית וטופוגרפית קיים שוני בין חלקו הדרומי (הרדוד) וחלקו הצפוני (העמוק) של ים המלח. עם קום המדינה היה קיים רצף בין שני החלקים אולם עם השנים ירד מפלס המים ולשון ים המלח הפרידה בין שני חלקי האגם. הירידה נגרמה בגלל מיעוט ירידת גשמים, שאיבת יתר של מפעלי ים המלח וצמצום הזרימה בירדן עם הקמת סכר דגניה והטיית מים למוביל הארצי.

מכיוון שחלקו הדרומי של האגם גבוה מחלקו הצפוני היה חשש להתייבשותו עקב ירידת המפלס. מפעלי ים המלח שניזונים ממיימי החלק הדרומי הקימו סוללה בחלקו הצפוני והפכו בכך את החלק הדרומי לבריכה אליה מוזרמים מים מהחלק הצפוני דרך תחנת שאיבה P1. בהמשך חולק החלק הדרומי, בעזרת סוללות עפר, לבריכות משנה בהן משמשת אנרגיית השמש לריכוז המלחים. בכל בריכה פועלת מקצרה ששואבת את מי המלח המרוכזים ומזרימה אותם לעיבוד במפעל האשלג.

ריכוז המלח הגבוה בחלק הדרומי (הריכוז גבוה מהחלק הצפוני) גורם לשקיעת מלחים בתחתית הבריכות ובהתאם לכך לעליית מפלס המים בבריכות בקצב של כ-20 ס"מ בשנה. עליית מפלס זו מאלצת את מפעלי ים המלח להשקיע בהגבהת הסוללות כדי למנוע גלישת המים בחזרה לחלק הצפוני.

עליית המפלס מסכנת את הקיום של חלק מהמלונות שנבנו לחופי בריכה 5 ומאיימת להציף אותם ובכך לסכן את תעשיית התיירות שהתפתחה במקום. הנהלות מלונות אלו הם בין הדוחפים העיקריים לפתרון הבעיה. סיכון משני קיים לגבי כביש 90 שעובר לאורך החוף אך במקרה הזה רובו של הכביש הועתק כבר לתוואי גבוה יותר ולא קיימת סכנה לגביו.

החלופות לפתרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הדיונים בנוגע לפתרונות עלו 2 חלופות:

  • קציר המלח שיביא להורדת המפלס.
  • העתקת המלונות שבסיכון למקום גבוה יותר[4].

לשתי החלופות הייתה משמעות כספית גדולה מאוד והדיונים התמקדו במי נושא באחריות למצב כשמצד אחד מפעלי ים המלח מואשמים בגרימת שקיעת המלח בבריכות עקב הרצון להעלות את ריכוז המים ובכך להעלות את הניצולת ומצד שני האשימה כי"ל את המלונות, שנבנו לחופי בריכה 5, שלא שעו לאזהרות המפעל בנוגע לסכנת עליית פני המים ולכן זו אשמתם.

בסופו של דבר החליטה ממשלת ישראל שהפתרון המועדף וההגיוני יותר הוא קציר המלח.

תוכנית קציר המלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2011, מערכת מפעלי ים המלח פרסמו באתרם את התוכנית שלהם להקמת קציר המלח, מפעלי ים המלח טענו כי הקציר יבוצע על ידי דוברות שיגרדו ויקצרו את המלח ששקע על קרקעית הבריכה, יאספו אותו ויעבירו אותו לגדת הבריכה ומשם במסוע ובדוברות לשיקוע באגן הצפוני, זאת על מנת לשמור על מפלס המים יציב לאורך זמן.[5]

באפריל 2012, מפעלי ים המלח הקימו חטיבה שתנהל את קציר המלח, בה יעבדו 400 איש.[6] על פי אתר החדשות ynet, יושקעו 2.2 מיליארד שקל על הבנייה ועוד 300 מיליון שקל לשנה על בעלויות התפעול של קציר ים המלח. באותה כתבה ציינו כי המפעל בנוי משלושה שלבים: קציר המלח בקרקעית הבריכות של המפעלים, שינוע המלח לאגן הצפוני של ים המלח והטמנתו מחדש בקרקעית הים. כאשר יגיע לתפקוד מלא, ישנע המפעל כ-3,000 טון מלח בשעה, 80 אלף טון ביום, 20 מיליון טון בשנה.[7]

באפריל 2017, אישר דירקטורון כיל תקציב בסך כ-280 מיליון דולר לצורך התקדמות בביצוע הקציר, באוקטובר 2017, כיל חתמה עם Holland Shallow Seas Dredging Limited על הסכם לרכישת דוברה ראשונה שתשמש בביצוע תוכנית "קציר המלח" באגף הדרומי (הידוע גם בשם בריכה 5) של ים המלח,[8] ובנובמבר 2017, מפעלי ים המלח שבראשותה כיל, חתמה על הסכם ביצוע השלב הראשון של פרויקט קציר המלח באגף הדרומי של ים המלח.[9]

באוקטובר 2020, מפעלי ים המלח שבבעלותיה של ICL, החלה בביצוע השלב הראשון של פרויקט קציר המלח בבריכות האידוי מספר 5 של מפעלי ים המלח.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אחד הפרויקטים המורכבים והיקרים בישראל: ההסכם הענק של כיל לביצוע קציר המלח". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2021. 
  2. ^ איך משמש קציר המלח להעלאת מפלס ים המלח?, באתר אאוריקה!
  3. ^ קציר המלח, ICL
  4. ^ חלק מהמלונות נבנו מלכתחילה רחוק מקו המים ולכם לא היו בסיכון
  5. ^ קציר המלח – רקע מפעלי ים המלח | מפעלי ים המלח, www.dswblog.co.il
  6. ^ אזולאי, יובל (2 באפריל 2012). "מפעלי ים המלח מקימה חטיבה שתנהל את קציר המלח". Globes. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2021. 
  7. ^ קציר ים המלח: כך זה ייראה - פרטים ראשונים, ynet, ‏2 באפריל 2012
  8. ^ אזולאי, יובל (31 באוקטובר 2017). "כיל חתמה על הסכם לרכישת דוברה לפרויקט "קציר המלח"". Globes. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2021. 
  9. ^ נחתם הסכם הענק של כיל לביצוע קציר בים המלח, ישראל היום, ‏1 בנובמבר 2017
  10. ^ צפו: מחפר באורך 141 מטרים שקוצר מלח בים המלח, ynet, ‏28 באוקטובר 2020