קקורה קירישיטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסלון של מרים הבתולה וישו, עשוי בסגנון בודהיסטי המזכיר את האלה קאנון

קקורה קירישיטןיפנית: 隠れキリシタン, "נוצרים נחבאים") הוא הכינוי המודרני לחברי הכנסייה הקתולית ביפן, שנאלצו לרדת למחתרת לאחר מרד שימאברה בשנות ה-30 של המאה ה-17.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1614 פרסם טוקוגאווה איאיאסו צו שקרא לגירוש הכמרים הנוצרים מיפן ואסר על האמונה הנוצרית. הפרה של צו זה דינה היה מוות. האיסור נאכף בדרגות חומרה שונות באזורים שונים במדינה, והכמרים הזרים אכן עזבו את יפן. מרד שימאברה, שפרץ בשלהי 1637 החל כמחאה כלכלית של פשוטי העם, אך מכיוון שהאזור היה נוצרי ברובו, עוד מימי פעילותה של הכנסייה הקתולית במקום, קיבל המרד גוון דתי. לאחר דיכויו האלים של המרד חשדה השוגונות בכנסייה הקתולית במעורבות במרד, ובעקבות זאת גורשו גם כל הסוחרים הפורטוגזים מיפן. מדיניות ההסתגרות של יפן נאכפה ביתר שאת, ואיתה גם מדיניות רדיפת הנוצרים. לפיכך, נאלצו הקירישיטן, הנוצרים היפנים, לרדת למחתרת.

הקקורה קירישיטן נהגו להתפלל בחדרי תפילה סודיים שהיו מתקינים בבתיהם, ולכן קיבלו את הכינוי "נחבאים". מכיוון שכל הכמרים הזרים גורשו מיפן, נאלצו הקקורה קירישיטן לשמר את הקהילה בכוחות עצמם, והיו להם מנהיגים מבין האנשים, שהיו אמונים על עריכת הטקסים. פסלונים בדמות ישו ומרים, אם ישו, שהיו בשימוש בתקופת פעילותה של הכנסייה ביפן, הוחלפו בפסלונים שדמו לפסלים מסורתיים של הבודהה ושל הבודהיסטווה. התפילות עצמן שונו על מנת שישמעו כתפילות בודהיסטיות, אף על פי שמילים רבות מלטינית, פורטוגזית וספרדית נותרו בהן. מכיוון שלהחזיק עותק של התנ"ך היה מלווה בסיכון רב בעקבות הרדיפות מצד הרשויות, עברו סיפוריו מפה לאוזן.

במקרים אחדים, עברה הקהילה הנוצרית שינוי במהלך הזמן, שנבע מהניתוק מהכנסייה ברומא. מילות התפילות איבדו ממשמעותן, והנצרות הפכה למעין פולחן אבות, בו היו אבות המאמינים למעשה למרטירים.

רבים מהקקורה קירישיטן, בהם גם אלה שאימצו גרסה שונה של הנצרות, יצאו ממחבואם לאחר מתן חופש דת במסגרת הרסטורציה של מייג'י. רבים מהם שבו לחיק הכנסייה הקתולית, אך אחרים שמרו על צביונם הדתי, והם קיבלו את הכינוי הנארה קירישיטן (離れキリシタン, "נוצרים נפרדים").

לאחר מתן חופש דת ותהליך החילון שחל ביפן, נעלמו קהילות של הנארה קירישיטן. באופן מסורתי למדו הבנים את המנהגים ואת התפילות מאביהם, אך בעקבות תהליכי המודרניזציה, איבדו הראשונים עניין במסורת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קקורה קירישיטן בוויקישיתוף