קרבינייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריבנייר צרפתי מצבא נפולאיון, 1809.

קרביניירצרפתית: Carabinier) הם פרשים או חיילים רגליים, שבאופן היסטורי נשאו קרבין.

הקרבין קצר יותר מהרובים הסטנדרטים ולכן היה קל יותר לתפעול על גבי סוס, יחידות הקרביניירי הרכובות הראשונות החלו לקום בסוף המאה ה-17 והגיעו לשיאם סביב המלחמות הנפוליאוניות כאשר לרוב צבאות אירופה היה כוח פרשים קרביניירים. בהמשך הוקמו יחידות קרביניירים רגליות במספר צבאות שהעדיפו את הקרבין בלוחמה באזורים מיוערים או סבוכים, עם זאת באופן היסטורי הקריבניירים היו לרוב רכובים. הקרביניירים הראשונים הוקמו על בצבא הצרפתי ב-1794, אלו היו פלוגות עילית בתוך גדודי הרגלים הקלים (מה שבגדודי קו רגילים נקראו גרנדירים). באיטליה וספרד (ובהמשך גם מדינות אמריקה הלטינית) הקרבין נחשב לרובה מתאים למשימות שיטור וכך הוקמו יחידות קרביניירים ז'נדרמרים כגון הקרביניירי האיטלקים.

קרביניירים במדינות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריבניירים צרפתיים, 1812.

יחידות הקרביניירים הרכובים הראשונות הוקמו כאמור לקראת סוף המאה ה-17, כאשר כל רגימנט פרשים כלל אסקדרון של קריביניירים, בנוסף לאלו ז'נדרמנים רכובים של התקופה כונו אף הם קריביניירים. בתחילת המאה ה-18 אורגנו ארבעת האסקדרונים לכדי 'קורפוס הקרביניירים המלכותי', כח הקריבניירים גדל לכי חמש חטיבות הכוללות 30 אסקדרוני קרביניירים ב-1762, אך ב-1788 מספרם ירד חזרה לשני רגימנטים.

בתקופה זו מדי הקרביניירים הרכובים היו דומים למדים הסטנדרטיים של הצבא הצרפתי, בתוספת מגפי רכיבה וכובע ברסקין שייחד אותם משאר יחידות הפרשים, בשיא המלחמות הנפוליאוניות ב-1810 שונו המדים והציוד של הקריבניירים הרכובים והם הכלו ללבוש שריון קיראס (בדומה לקירסירים) וקסדת מתכת ייחודית בעלת רעמה אדומה. כדי להבדילם מהקירסירים, שריוני הקיראס של הקרביניירים כללו תוספת של עיטור מתכתי בקדמת השריון, בשנים באחרונות של המלחמות הנפוליאוניות ההבדלים בין שני סוגי הפרשים החלו לדעוך, הקרביניירים אפילו הפסיקו להשתמש בקרבין שנתן להם את שמם ולמעשה הפכו לפרשים כבדים לכל דבר לצד הקירסירים. לאורך המאה ה-19 יחידות הקרביניירים הרכובות עסקו במשימות משטר ולא לקחו חלק מערכות גדולות, ב-1871 יחידת הקרביניירים האחרונה התמזגה עם רגימנט הקירסירים ה-11.

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לצרפת, גם ספרד הקימה יחידות קריבינריים רכובות במאה ה-17, אך אלו היו פרשים קלים עם מדים דומים למדי ההוסרים והגיעו בשיאם לסדר גודל של ארבעה אסקדרונים בלבד.

במהלך המאה ה-19 הקומו יחידות הקרבינרוס ששירתו במשימות שיטור אזוריות ומשמר גבול בעיקר בצפון ספרד, הם לבשו מדים כחולים כהים עם כובע שאקו ייחודי. הכוח הפך בהדרגה לכוח שיטור ששימש למטרות אכיפת חוקי מסחר ומיסוי אשר הוכפף למשרד האוצר הספרדי, ערב מלחמת האזרחים בספרד ב-1936 מנו הקרבינוס כ-15,000 ובמהלך המלחמה רבים מהם נותרו נאמנים לכוחות המלוכנים כך שבסופה, עם ניצחון הרפובליקנים, פורקו היחידות כולן.

איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגימנט הקרביניירי המוצנח הראשון של איטליה, 2006.
ערך מורחב – קרביניירי

זרוע הקרבניירי (באיטלקית: Arma dei Carabinieri), הוא כוח המשטרה הצבאית של איטליה, שמבצע הן תפקידי שיטור צבאיים והן תפקידי שיטור אזרחיים. הוא הוקם ככוח השיטור של ממלכת סרדיניה בשנת 1814, אך במהלך איחוד איטליה הוא מונה כזרוע הראשונה של הארגון הצבאי הלאומי. אף על פי שיחידות הקרביניירי לקחו חלק בפעולות דיכוי האופוזיציה בתקופת המשטר הפאשיסטי, הוא גם היה אחראי לנפילתו של בניטו מוסוליני ולכן יחידות רבות שלו פורקו על ידי גרמניה הנאצית, מה שהוביל לרבים מאנשיו להצטרף למחתרת האיטלקית.

מאז 2001 הוא מהווה אחד מארבע הזרועות של הכוחות המזוינים של איטליה (לצד הצבא, חיל האוויר והצי).

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משמר הדרגונים הסקוטי המלכותי

בצבא הבריטי, הרגימנט היחיד המזוהה כקרבינייר הוא משמר הדרגונים הסקוטי המלכותי ששמו השני הוא "הקרביניירים והאפורים". תואר הקרביניירים הורש מרגימנט הקרביניירים ה-3 (שפורק ב-1971 אל תוך הקרביניירים והאפורים) שירש אותו ממשמר הדרגונים (קרביניירים) ה-6 (שפורק ב-1922 אל תוך הרגימנט ה-3). משמר הדרגונים ה-6 התחיל את דרכו בשנת 1685 בתור 'רגימנט הסוסים ה-9'. בשנת 1691 לאחר שהרגימנט הוכיח את עצמו בקרב במערכה באירלנד, הומר לרגימנט קרביניירים ושונה שמו ל-'רגימנט הקרביניירים של המלך', עד שהחל משנת 1788 נקרא הרגימנט 'משמר הדרגונים ה-6 (קרביניירים)' עד שפורק ב-1922. בנוסף רגימנט המפשייר יומנרי (מילואים) קיבל את התואר קריבנייר לקראת סוף המאה ה-19 ולאחר מלחמת העולם הראשונה הומר לרגימנט ארטילריה ובהמשך הגנה אווירית עד שפורק בשנת 1969.

הקרביניירים הבריטים נחשבו לאורך רוב ההיסטוריה כדרגונים לכל דבר, הם לבשו ציוד ומדים של דרגונים ואף לחמו כמו דרגונים.

קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרבינרוס הקולומבינים.

המשטרה הלאומית של קולומביה כוללת כוח שיטור וסיור רכוב הנקרא "אסקדרוני קרבינייר ניידים" (בספרדית: Escuadrones Móviles de Carabineros או בר"ת EMDC). כוח הקרביניירים הקולומביאני נוסד ב-1841 ובדומה לארצות דוברי ספרדית אחרות, שימש ככוח שהתפרס וסייר באזורי ספק ושמר על החוק והסדר. כיום תפקידי הקרביניירים לסייר בכבישי קולומביה במשימות שיטור תנועה, לסייר באזורים כפריים ולערב את הקהילות המקומיות בשיתופי פעולה עם הרשויות.

צ'ילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבינרוס של צ'ילה בפיזור הפגנה.

"הקרביניירים של צ'ילה" (בספרדית: Carabineros de Chile) הם כוח שיטור ז'נדרמריה הפועל תחת משרד הפנים והביטחון הלאומי של צ'ילה, הקרביניירים נמצאים גם תחת פיקוד הצבא הצ'יליאני בעיקר בשעת מלחמה או אסון לאומי אך אינם כפופים באופן ישיר לאף אחד מזרועות הצבא.

כוח הקרביניירים הוקם ב-1927 עם איחוד המשטרה הכלכלית (Policía Fiscal), המשטרה הכפרית (Policia Rural) וקורפוס הקרביניירים (Cuerpo de Carabineros) אל תוך מוסד צבאי-אזרחי האמון על הביטחון הלאומי ברחבי המדינה וכפוף ישירות לממשלה. קורפוס הקרביניירים הוקם ב-1903 במטרה להביא ביטחון ואכיפת החוק באזור האראוקינה ההיסטורי במרכז צ'ילה (כיום בין המחוזות ביוביו ואראוקניה). בשנת 1973 הקרביניירים הצטרפו להפיכה הצבאית בצ'ילה ומפקדם מיג'ור גנרל סזאר מנדוזה דוראן התמנה לחבר בממשלת החונטה הצבאית ששלטה בצ'ילה עד 1990.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרבינייר בוויקישיתוף