קרב אטואטוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב אטואטוקה
מלחמה: מלחמת גאליה
תאריך התחלה: אוקטובר 54 לפנה"ס
מקום: ליד העיר טנגרן שבבלגיה המודרנית
50°47′00″N 5°28′00″E / 50.783333°N 5.466667°E / 50.783333; 5.466667 
תוצאה: ניצחון גאלי (בהנהגת שבט האבורונים)
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

לא ידוע

לגיון, 5 קוהורטות נוספות, כוחות עזר ופרשים איבריים, סך הכל כ-8,000 חיילים

אבידות

לא ידוע

8,000 איש

קרב אטואטוקה הוא קרב שהתרחש בסתיו שנת 54 לפנה"ס בין כוחות של השבט הגאלי האבורונים לבין כוחות הצבא הרומי ששהה באזור גאליה בלגיקה, כחלק ממערכת הכיבוש הארוכה שניהל יוליוס קיסר בגאליה. הקרב נערך ככל הנראה בעמק גיר ליד העיר טנגרן שבבלגיה המודרנית. כוחותיהם של האבורונים הפתיעו במארב את כוחות הרומאים ששהו בעמק לתקופת החורף. שני הלגאטוסים הרומיים שפיקדו על כוחות רומי באזור מטעם יוליוס קיסר לוקיוס אורונקוליוס קוטהלטינית: Lucius Aurunculeius Cotta) וקווינטוס טיטוריוס סבינוס (בלטינית: Quintus Titurius Sabinus), נרצחו. התבוסה בקרב איימה ליצור תסיסה בקרב שאר השבטים הכבושים באזור, ולפיכך תגובתו המהירה של יוליוס קיסר לא איחרה להגיע, בניגוד לציפיותיהם של מנהיגי האבורונים אמביוריקס וקאטיבולקוס ששיערו שהרומאים לא ימהרו להגיב בזמן החורף ויחכו לקיץ.

רקע לפרוץ הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת חורף 54 - 53 לפנה"ס חילק יוליוס קיסר את צבאו לחלקים קטנים יותר ופיזר אותו ברחבי גאליה במחנות חורף במקום לרכזו בנקודה אחת. תבואת השדות של אותה שנה הייתה דלה וקיסר לא רצה להעיק על האוכלוסייה בריכוז כל הצבא במקום אחד. כדי לשמור על השקט בחבלי הארץ הבלגים, שהוכנעו בשנת 57 לפנה"ס והיו מפורסמים באופיים הלוחמני, הוצב חלק ניכר מהיחידות בשטחיהם. החשש הרומאי מפני מרידה בלגית התאמת. הבלגים אשר חשו כעס על הדרישה לספק לכוחות הרומאים אחוז מתבואתם, במיוחד על רקע היבול הדל של אותה שנה, פתחו בהתמרדות רבתי. לא היה זה מרד מאורגן של כל הבלגים תחת פיקוד והנהגה מרכזיים, אלא התקוממות כללית של הבלגים שפעלו ללא תיאום. העדר התיאום החליש את ההתמרדות, וסייע לקיסר להשתלט עליו.

האבורונים (Eburones) היו השבט הראשון שמרד, מפקדיהם היו: אמביוריקס (Ambiorix) וקאטיבולקוס (Catuvolcus). שני אלה טמנו מלכודת לחיל הרומי הגדול שחנה בשטחם. החיל הורכב מהלגיון ה-14 ו-5 קוהורטות נוספות (סדר גודל של לגיון וחצי) ייתכן שכוחות נוספים שהו יחד עם הלגיון, נראה שבסך הכל מנה הכח הרומי כ-6,000 עד 8,000 חיילים תחת פיקודם של שני הלגאטים קווינטוס טיטוריוס סבינוס (Quintus Titurius Sabinus) ולוקיוס אורונקוליוס קוטה (Lucius Aurunculeius Cotta).[1]

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבורונים טמנו מלכודת לסבינוס ולקוטה: בהתחלה תקפו את מחנם המבוצר. התקפה זו נהדפה בקלות על ידי הרומאים. לאחר מתקפה זו, אמביוריקס הגיע למחנה הרומאי וטען כי מדובר באנשים סוררים שלא ניתן לשלוט בהם. אמביוריקס הציג עצמו כנאמן לרומאים, וכי גונבה שמועה לאוזניו שמתארגנים כוחות רבים של מורדים העומדים לתקוף את המחנה הרומי בקרוב. לפיכך הציע אמביוריקס לרומאים מעבר חופשי, כשהוא עצמו יתלווה אליהם, כדי להעביר את הרומאים דרך מעבר בטוח לעבר מושבם של לגיונות רומים אחרים שחנו במרחק מה מהמחנה שלהם. לאחר התייעצות ביניהם, הלגאטים הסכימו להצעתו וארגנו את אנשיהם לעבור למחנה הסמוך. אמביוריקס הוביל אותם דרך גיא צר, שבו טמנו האבורונים מארב לרומאים. בקרב שהתפתח במקום הפתיעו האבורונים את הרומאים וטבחו כמעט בכולם. הלגאטים נהרגו בשדה הקרב, וקבוצה של חיילים ששמרו על מבנה צבאי של חיפוי ותקיפה, הצליחו לברוח משדה הקרב ושבו למחנה שהיה במרחק של כ-2 ק"מ ממקום הקרב. החיילים שחזרו למחנה, הדפו את האבורונים עד לרדת החשכה, ואז בחרו בהתאבדות על פני האפשרות של כניעה וטבח נוסף בידי האבורונים עם עלות השחר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Goldsworthy (2006), p. 186