קרב באוצן (1813)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב באוצן
Schlacht bei Bautzen
איור נפוליאון על סוסו מקבל שליח
איור נפוליאון על סוסו מקבל שליח
מערכה: המערכה בגרמניה (1813)
מלחמה: הקואליציה האנטי-צרפתית השישית
תאריכי הסכסוך 20 במאי 181321 במאי 1813 (יומיים)
קרב לפני קרב ליצן (1813)
מקום באוצן, הקונפדרציה של הריין
קואורדינטות 51°11′00″N 14°25′00″E / 51.1833°N 14.4167°E / 51.1833; 14.4167
עילה ניסיון צרפתי אסטרטגי להתקדם לעבר דנציג.
תוצאה ניצחון טקטי צרפתי, שוויון אסטרטגי.
הצדדים הלוחמים

ממלכת פרוסיה (1750-1801)ממלכת פרוסיה (1750-1801) ממלכת פרוסיה
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית

הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה הקיסרות הראשונה

מנהיגים

ממלכת פרוסיה (1750-1801)ממלכת פרוסיה (1750-1801) פרידריך וילהלם השלישי

האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית אלכסנדר הראשון 

הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה נפוליאון בונפרטה

מפקדים

המפקד העליון של הקואליציה: נסיך ויטגנשטיין


ממלכת פרוסיה (1750-1801)ממלכת פרוסיה (1750-1801) גבהרד פון בליכר
ממלכת פרוסיה (1750-1801)ממלכת פרוסיה (1750-1801) לודוויג פון וארטנבורג
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית מיכאיל דה טולי
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית מיכאיל מילורדוביץ'
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית קונסטנטין פאבלוביץ'

קיסר האימפריה הצרפתית: נפוליאון בונפרטה


הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה ז'אן-דה-דייה סו
הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה מישל ניי
הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה אוגוסט דה מרמון
הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה ז'אק מקדונלד
הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה ניקולה אודינו

כוחות

96,000

115,000-200,000

אבדות

11,000–20,000

20,000–22,000

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב באוצןגרמנית: Schlacht bei Bautzen, בצרפתית: Bataille de Bautzen) היה קרב מכריע במהלך המערכה בגרמניה ב-1813 במסגרת המלחמות הנפוליאוניות. הקרב היווה ניצחון של צבא הקיסרות הצרפתית הראשונהגרנד ארמה) תחת פיקודו של נפוליאון בונפרטה, קיסר הצרפתים, על כוח מאוחד של צבאות האימפריה הרוסית וממלכת פרוסיה. הקרב התרחש בין 20 ל-21 במאי 1813 בפרפרי העיר באוצן, הקונפדרציה של הריין.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השלבים המוקדמים של המערכה בגרמניה בשנת 1813, בין האימפריה הרוסית וממלכת פרוסיה (שהיוו חלק מהקואליציה האנטי-צרפתית השישית) נגד הקיסרות הצרפתית הראשונה, התברר כי לצבאו של נפוליאון בונפרטה בחסור בעייתי באספקה. הצרפתים תכננו לכבוש את לייפציג ולנוע מעבר לאודר בשביל לכבוש את גדנסק (אז נודעה בשם דנציג) ולנתק את הכוחות הרוסים מהפרוסים. הקואליציה פעלה למנוע את ההתקדמות הצרפתית ללייפציג במהלך קרב ליצן, בתחילת מאי 1813. הכוחות הצרפתים היו עדיפים בכוח אדם ובאחידות ההנהגה והצליחו להביס את כוחות הקואליציה אך נכשלו בניסיון לאגף ולהכניע את צבאות הקואליציה הנסוגים עקב המחסור באספקה.

לאחר הקרב שלח נפוליאון הצעה לאלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, לפיה דוכסות ורשה תשוב לידי ממלכת פרוסיה, אשר תיפול להשפעת רוסיה. פרוסיה תעביר שטחים בברנדנבורג (לא כולל ברלין) לידי ממלכת וסטפאליה, מדינת חסות צרפתית שנשלטה בידי אחיו של נפוליאון; ז'רום בונפרטה. אלכסנדר סירב להצעה וחיכה להתפתחות האירועים שתביא את האימפריה האוסטרית עם צבאה הכביר להצטרף לקואליציה נגד הקיסרות הצרפתית.[1]

ההתקדמות לבאוצן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות הקואליציה הרסו את גשרי האלבה בדרזדן אך הצבא הצרפתי היה יכול לעבור בגשרים שבנה בעצמו במהלך 11 במאי. הרוסים הנסוגים, תחת פיקודו של המנהיג העליון של הקואליציה; לואיס אדולף-פטר, נסיך ויטגנשטיין, הפסיקו בנסיגתם וריכזו את כוחותיהם באזור בישופסוורדה בעוד הפרוסים תחת פילדמרשל גבהרד לברכט פון בליכר רוכזו באזור קניגסברוק (אנ'). לפני ההתקדמות של נפוליאון צפונה לבר לייפציג היה עליו להסדיר את הגזה המזרחית ולהתקדם לעברה דרך ממלכת סקסוניה (מדינת חסות צרפתית). נפוליאון כתב למרשל מישל ניי לגבי הערכותיו על האסטרטגיה של כוחות הקואליציה: ”עדיין איני מבין מה הפרוסים עושים; ברור לי שהרוסים נסוגים לברסלאו. אך הפרוסים? האם גם פניהם לשם, או שמא הם מתכוונים להגן על בירתם? אך טבעי הוא שירצו לגונן על ברלין. אשר לי, אני סבור שביכולתי להשיג שלושה יעדים: אתה תכבוש את ברלין, דבר שיאפשר לדאבו לכבוש את המבורג ולהמשיך משם לפומרניה, ואני אכבוש את ברסלאו. אלה היעדים שרצוני להשיג עד סוף החודש. אני אציב אותך באופן שנהיה קרובים זה לזה, ובשעת הצורך נוכל להתאחד ולנוע ימינה או שמאלה עם מרב הכוחות האפשריים, על פי המידע שיצטבר אצלנו.”[2]

נפוליאון ידע שכדי להשיג ניצחון מכריע עליו לרכז את צבאו נגד הקואליציה. הכוחות הצרפתים רוכזו במטרה להפיל את הקואליציה בבאוצן (מקום ההתבססות של כוחות הקואליציה לפי המודיעין הצרפתי) ומשם להתקדם האלה. עקב השינוי בתוכניות של נפוליאון נוצר פער לוגיסטי שהיה חמור במיוחד עקב מיקומם הרחוק של הקורפוסים השני והשביעי. הכוחות הצרפתים החלו לנוע לעבר באוצן, תרם הקרב הכין נפוליאון את הארטילריה להיות בנקודת מסתור כך שבעת מפלה אפשרית בשדה הקרב היא לא תיפגע במהלך נסיגה. לפי הערכותיו של הקיסר הצרפתי לניי נדרש יום אחד אחריו כדי להגיע לבאוצן.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות הצהריים של 20 במאי 1813 תקפו הצרפתים את מחנה הקואליציה ממערב ומצפון לו. עם רדת החשכה האגף הרוסי השמאלי היה בסיכון והעיר באוצן הייתה בידי הצרפתים. בבוקר 21 במאי פיקד נפוליאון על מתקפה כפולה ומתואמת. האגף הרוסי השמאלי התפרק לגמרי במהלך היום בעוד הימני נתקף על ידי כוחותיו של ניי שנעו מצפון וביצע עקיפה לכוחות המוצבים של גבהרד לברכט פון בליכר. הכוחות הפרוסים תחת בליכר הגיבו במתקפת נגד בניסיון לפרק את סדר כוחותיו של ניי. עם הגעתם של כוחות צרפתים נוספים עלה כוחו של ניי על כוחו של בליכר והיה על האחרון לסגת. עקב העובדה שניי לא יצא במרדף אחר כוחות הקואליציה הנסוגים, אלו ברחו בשנית (הפעם הראשונה הייתה בקרב ליצן) מידי הכוחות הצרפתים המתקדמים שכבשו את המקום. נפוליאון לא צלח בניצחון המכריע שפעל להשיגו אך לקרב הייתה חשיבות מרכזית בחזית המזרחית, שכעת הייתה נקייה ולכן ניתן לכוחות הצרפתים לנוע צפונה לעבר לייפציג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב באוצן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חזי שלח, נפוליאון 1813 - מלחמת העולם הראשונה, הוצאת כתר: עמוד 140, 1996
  2. ^ חזי שלח, נפוליאון 1813 - מלחמת העולם הראשונה, הוצאת כתר: עמוד 142–143, 1996