קרב בגרדס (255 לפנה"ס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב בגרדס
מלחמה: המלחמה הפונית הראשונה
תאריך: 255 לפנה"ס
מקום: עמק הנהר בגרדס, סמוך לעיר תוניס כיום
36°47′51″N 10°09′57″E / 36.7975°N 10.1659°E / 36.7975; 10.1659 קואורדינטות: 36°47′51″N 10°09′57″E / 36.7975°N 10.1659°E / 36.7975; 10.1659 
תוצאה: נצחון קרתגי מוחץ
הצדדים הלוחמים

הרפובליקה הרומית

קרתגו

מפקדים

מרקוס אטיליוס רגולוס

קסאנתיפוס הספרטני

כוחות

15,000 רגלים
500 פרשים

12,000 רגלים
4000 פרשים
100 פילים

אבידות

12,000 הרוגים
500 שבויים, ביניהם רגולוס

800 הרוגים


קרב בָּגְרַדָס ניטש באביב שנת 255 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית הראשונה, בין הצבא הרומי בפיקוד הקונסול מרקוס אטיליוס רגולוס לבין צבא קרתגו בהנהגת המצביא שכיר החרב קסאנתיפוס הספרטני. הקרב הסתיים בניצחון קרתגי מוחץ. רגולוס עצמו וחמש-מאות מחייליו נפלו בשבי ורבים אחרים נהרגו. ההתנגשות ארעה בעמק הנהר בגרדס (Bagradas, כיום מג'רדה), לא הרחק מהעיר תוּנֶס (Tunes, כיום תוניס), ולכן הקרב נקרא לעיתים בשם "קרב תונס".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלחמה הפונית הראשונה (264-241 לפנה"ס) החלה כהתערבות צבאית של הרומאים והקרתגים במלחמתו של היירון שליט סירקוסאי על השליטה בעיר מסנה שבסיציליה. עד מהרה גלש הסכסוך למאבק בין שתי המעצמות - היבשתית והימית - על השליטה באי כולו, אך גם לאחר שמונה שנות לחימה ביבשה ובים לא הצליחו הצדדים להכריע האחד את יריבו. על אף תבוסתם בקרבות הימיים ליד מילאי וטינדאריס, נותרה השליטה בים בידי הקרתגים. אוניותיהם הוסיפו להעביר באין מפריע תגבורות צבא ואספקה מקרתגו שבאפריקה אל הערים הפוניות שבסיציליה, וציים המלחמתי היווה איום מתמיד על הנתיב הימי החיוני לרומאים בין איטליה לבין צבאותיהם שמעבר למצר. למרות עליונותם בשדה הקרב הבינו הרומאים, כי כל עוד שולטים הקרתגים בים לא יוכלו לסלקם מן האי, ועל כן החליטו להעביר את המלחמה לאפריקה ולהכריע שם את קרתגו בקרב יבשה.

פוליביוס, ההיסטוריון היווני בן המאה ה-2 לפנה"ס, כותב כי "משימת הרומאים הייתה להפליג אל לוב (אפריקה)... שמאבק הקרתגים יהא לא למען סיציליה אלא למענם הם ולמען ארצם."[1] הקרתגים הבינו גם הם, כי אם ינחת צבא רומאי באפריקה ייחרץ לא רק גורל עריהם בסיציליה אלא גם גורל קרתגו עצמה, ועל כן החליטו להשמיד בקרב ים את צי חיל המשלוח.

הניסיון הקרתגי ליירוט צי הפלישה הסתיים בתבוסתם הגדולה בכל המלחמה, קרב אקונומוס, שנחשב לקרב הימי הגדול בעת העתיקה.

בעקבות הנצחון, צבאו של הקונסול הרומי מרקוס אטיליוס רגולוס נחת באפריקה, והביס את הצבא הקרתגי שנזעק לקראתו בקרב אדיס. קרתגו הייתה מוכנה לחתום על הסכם לסיום המלחמה, אך תנאי הכניעה הקשים שהציב הקונסול הרומי תקעו את המשא ומתן, והקרתגים החליטו להמשיך בלחימה.

קרתגו מסרה את הפיקוד על צבאה למצביא ספרטני שכיר בשם קסאנתיפוס, וזה בחר לקראת הקרב הצפוי שטח מישורי שיסייע לו לנצל את יתרונותיו של הצבא הקרתגי בפילים ופרשים. רגולוס ישב עם צבאו בתוניס, והחליט לצאת לקראת הצבא הקרתגי בשאיפה לסיים את המלחמה ולזכות בתהילת הניצחון.

הערכות הצבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסאנתיפוס העמיד במרכז צבאו את כוחות הרגלים הקרתגים הערוכים בפלנקס, ומימינם הציב את יחידות השכירים. את הפילים פרס לפני שורות הרגלים, ואת הפרשים חילק בין האגפים. הצבא מנה 12,000 רגלים, 4000 פרשים ו-100 פילים.

הקרב נחשב לחריג יחסית מאחר ורוב הצבא הקרתגי הורכב מאזרחים, ולא שכירים כמקובל. השכירים לעומת זאת, היו כנראה ממוצא יווני, מאחר וההיסטוריון היווני פוליביוס, שהוא המקור העיקרי לקרב, מתאר משלחת קרתגית ליוון קודם הקרב, שבמסגרתה הגיע לאפריקה המצביא קסאנתיפוס, יחד עם רבים אחרים.

הצבא הרומי, שמנה 15,000 רגלים ו-500 פרשים, נערך בפריסה מסורתית, כשהלגיונות ערוכים במרכז והפרשים מוצבים באגפים.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרתגים פתחו את הקרב במתקפת פילים לעבר שורות הלגיונות הרומים. במקביל, הפרשים הקרתגים התגברו בקלות על מקביליהם הרומים, תוך עדיפות מספרית מכרעת.

במרכז הקרב החל הצבא הרומי להתגבר על הפילים, אולם לחצו של הפלנקס הקרתגי והתקפת הפרשים על אגפיו מוטטו אותו. רק באגף הרומי השמאלי הצליח כוח של אלפיים לגיונרים להדוף את יחידות השכירים ולרדוף אחריהם למחנה. הקרב הסתיים בהשמדה כמעט מוחלטת של הצבא הרומי, פרט לכוח הרומי שפרץ את הקו הקרתגי והצליח לסגת אל הים.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב הסתיים במפלה רומית קשה. הרומאים איבדו 12,000 איש, ו-500 נוספים נשבו, כולל הקונסול עצמו (שמת בשביו מאוחר יותר). הקרתגים איבדו 800 איש.

בקיץ של אותה שנה, יצא מרומא צי מלחמה שמגמתו לחלץ את שרידי צבאו של רגולוס מאפריקה. הקרתגים, שהקימו בינתיים את ציים מחדש, התייצבו נגדם, ובקרב שהתחולל ליד כף הרמאיון הובסו הקרתגים שוב. הרומאים העלו על האניות את שארית צבאו של רגולוס ועשו דרכם חזרה לאיטליה. ליד קמרינה (Kamarine, Camarina), בחוף הדרומי של סיציליה, נקלעו לסערה עזה; מתוך 364 אניות שרדו 80 בלבד וכ-100,000 חיילים ומלחים קיפחו את חייהם.

בעקבות תוצאותיה הרות האסון של הפלישה, לא נעשו נסיונות נוספים לפלוש לאפריקה, ומעתה המשיכה המלחמה להתנהל בסיציליה ובזירה הימית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב בגרדס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוליביוס, ספר ראשון, 26. (המובאות בתרגומו של ד"ר מאיר שש.)