קרב האונייה סטיבן הופקינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האונייה סטיבן הופקינס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הסיירת שטיר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קרב האונייה סטיבן הופקינס היה קרב ימי שהתרחש באוקיינוס האטלנטי ב-27 בספטמבר 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה. אוניית המשא האמריקאית הותקפה על ידי סיירת עזר גרמנית עד שהוטבעה, אך צוותה השיב אש בחימוש הדל שעמד לרשותו והצליח לגרום לסיירת נזקים ללא תקנה. היא הייתה האונייה האמריקאית האזרחית היחידה שהביאה להטבעת כלי שיט מלחמתי גרמני במהלך המלחמה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה סטיבן הופקינס הייתה אוניית ליברטי שנבנתה במספנה בעיר ריצ'מונד שבקליפורניה והושקה במאי 1942. היא נקראה על שמו של אחד מחותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית. האונייה הייתה חמושה בתותח בקוטר של 102 מילימטר, בשני תותחים בקוטר של 37 מילימטר ובמקלעים. בקיץ 1942 יצאה להפלגתה הראשונה והאחרונה בפיקודו של הקברניט פול באק (Paul Buck). היא הפליגה לניו זילנד. בדרכה חזרה עגנה בקייפטאון שבדרום אפריקה והמשיכה משם אל יעדה הבא - פרמריבו שבסורינאם.

האונייה הגרמנית שטיר (Stier) נבנתה ב-1936 בקיל שבגרמניה כאונייה אזרחית בשם קהיר (Cairo). ב-1939 היא הוחרמה על ידי הצי הגרמני והוסבה תחילה לאונייה להנחת מוקשים ובהמשך לסיירת עזר, תוך שינוי שמה. הסיירת הייתה חמושה ב-6 תותחי 150 מילימטר, תותח 75 מילימטר, זוג תותחי 37 מילימטר, 4 תותחי 20 מילימטר ושני צינורות טורפדו. בקיץ 1942 היא נמצאה במשימה של תקיפת אוניות אזרחיות של בעלות הברית באוקיינוס האטלנטי בפיקודו של הקברניט הורסט גרלאך (Horst Gerlach). היא הספיקה להטביע מאז חודש יוני שלוש אוניות אזרחיות.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקיינוס האטלנטי הדרומי, בכמחצית הדרך בין קייפטאון לפרמריבו, נתקלו האוניות סטיבן הופקינס ושטיר זו בזו. בעת ההיתקלות הייתה הסיירת מלווה באוניית האספקה טננפלס (Tannenfels). ערפל שכיסה את פני הים גרם לכך שהאוניות נמצאו במרחק של כ-3.2 קילומטר בלבד בעת שהתגלו זו לזו בשעה 08:52.

הסיירת פקדה על סטיבן הופקינס לעצור ולהיכנע. צוות האונייה סירב, והסיירת פתחה באש לעברה. הצוות האמריקאי השיב אש בנחישות בחימוש הנחות של האונייה. מתנדבים מהצוות האזרחי של האונייה החליפו את אנשי הצוות הצבאי של התותח העיקרי לאחר שאלו נפגעו. הקרב נמשך כחצי שעה, ובמהלכו נגרמו לשתי האוניות נזקים חמורים.

סטיבן הופקינס טבעה בשעה 10:00. 42 מאנשי צוותה נהרגו בקרב, לרבות הקברניט באק. 19 ניצולים שירדו לסירת הצלה נסחפו באוקיינוס במשך 31 יום. ארבעה מהם מתו לפני שהסירה הגיעה לחוף ברזיל.

הסיירת הגרמנית ניזוקה במנועיה ובהגה שלה והייתה פגועה מכדי להמשיך לשוט. קברניטה פקד להטביע אותה והדבר נעשה כשעתיים לאחר טביעת האונייה האמריקאית. שניים מאנשי צוות הסיירת נהרגו. אוניית האספקה, שניזוקה קלות בקרב, אספה את יתר אנשי הצוות.

הקברניט האמריקאי באק עוטר לאחר מותו במדליית השירות המצטיין של צי הסוחר. שני אנשי צוות נוספים מהאונייה שהצטיינו בקרב ונהרגו עוטרו גם כן בעיטורים. מספר אוניות ליברטי חדשות שנבנו נקראו על שם אנשי הצוות שנהרגו בקרב.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]