קרב הג'יראדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרב הג'יראדי התחולל במלחמת ששת הימים במתחם הג'יראדי שבצפון סיני. הקרב ניטש ב-5 וב-6 ביוני 1967 בין חיילים מהדיוויזיה המצרית ה-7 לבין חיילי חטיבה 7 של צה"ל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם הג'יראדי היה קבוצה של שלושה מוצבים משוכללים שהקימו המצרים משני צידיו של הכביש מרפיח לאל עריש, כעשרה קילומטרים ממזרח לעיר זו. אורכו הכולל היה 13 קילומטר ורוחבו 4 קילומטר.[1] הכביש בו התעקל במעבר צר בין גבעות חול שאינן כשירות למעבר רכב. שמו של המתחם ניתן לו על שם אחד ממיצריו. המוצבים המצריים הכילו בונקרים ותעלות לחימה מבטון, עמדות תותחים נגד טנקים ומקלעים, והיו מאוישים בטנקים ותותחים נגד-טנקים רבים, בתותחים ומרגמות וברובאים. אורכן הכולל של תעלות המוצבים היה 10 קילומטר.

ערב תחילת המלחמה היו בחטיבה 7, בפיקודו של אלוף-משנה שמואל גונן (גורודיש), שלושה גדודים:

חטיבה 7 השתייכה לאוגדה 84 בפיקודו של האלוף ישראל טל, אחת משלוש האוגדות שהציב צה"ל בחזית המצרית. תוכנית הקרב של האוגדה לכיבוש הג'יראדי קבעה כי הוא ייכבש על ידי חטיבה 7, אשר במידת הצורך תכבוש אותו בהתקפת לילה בשיתוף פעולה עם חטיבה אחרת של האוגדה – חטיבת השריון 60 בפיקודו של אלוף-משנה מנחם אבירם.

בבוקר ה-5 ביוני תקפה אוגדה 84 את המערך המצרי בצפון סיני. חטיבה 7 פרצה לדרום רצועת עזה, מול חאן יונס, ומשם סבה מערבה ותקפה את חלקו הצפוני של המערך המצרי המבוצר בצומת רפיח (ממערב לגבול ישראל-מצרים). חטיבת הצנחנים, שנעה על גבי זחל"מים ותוגברה בטנקים, תקפה את חלקו הדרומי של מתחם זה. עד צהרי היום נפרץ מתחם צומת רפיח וחטיבה 7 תקפה את מערך שיח' זוויד המצרי שממערב לצומת רפיח וכבשה גם אותו.

כעת הורתה האוגדה לחטיבה 7 להחזיר מזרחה כוח לשם סיוע ללחימת חטיבת הצנחנים באגף הדרומי של מתחם צומת רפיח. המח"ט גונן הפנה למשימה זו את גדוד 79. במקביל הוא הורה לסגנו, סגן-אלוף ברוך הראל ("פינקו"), להמשיך לתקוף מערבה עם כוח אחר של החטיבה, לעבור את הג'יראדי ולהגיע לאל עריש.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפת כוח הסמח"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחו של הסמח"ט הראל - שתי פלוגות טנקים של גדוד 82 וחלק מפלוגת הסיור החטיבתית – עבר בג'יראדי בשעת אחר צהרים מוקדמת. עם הכניסה למיצר הורה הראל לירות ארגז אש לכל הכיוונים. הכוח הישראלי השיג הפתעה מלאה ולכן בתחילה לא ירו המצרים שבמתחם לעברו. רק אחר כך, כשחלוץ הכוח כבר הגיע לקצהו המערבי של המעבר, התאוששו המצרים מהפתעתם, פתחו באש על גוף הכוח והמאסף שלו ופגעו בשני טנקים ושני כלי רכב אחרים. שאר הכוח המשיך בדרכו והגיע למבואות המזרחיים של אל עריש.

ששה חיילים מפלוגת הסיור שרכבם נפגע הסתתרו לבדם בלב המעבר במשך כשעתיים, כשהם עדים להתעוררות המתחם המצרי כולו. אז הגיע למקום המח"ט גונן, נוהג בג'יפ בודד בדרכו מערבה, וכמעט נקלע למלכודת אש מצרית. החיילים המסתתרים עצרו אותו והוא למד מפיהם כי המעבר חסום ולא נכבש. המח"ט גונן דיווח על המצב לאלוף טל. שניהם חששו כי כוח הסמח"ט הקטן באל עריש יחוסל אם לא יחברו אליו במהרה. כמו כן התברר שגדודי חטיבה 60, שנעה מדרום לכביש רפיח-אל עריש ובמקביל לו, הסתבכו בדיונות החול והתקדמותם הייתה איטית, באופן שלא יספיקו להשתתף בקרב לכיבוש המתחם כמתוכנן. על כן היה על חטיבה 7 להבקיע את הג'יראדי שוב, לבדה.

התקפת גדוד 79[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהגיע גדוד 79 לזירה, בשעה 1700 לערך, הורה לו המח"ט גונן לתקוף את המתחם המצרי חזיתית מן הכביש ובאיגוף מדרום דרך הדיונות. ההתקפה החלה לאחר שהמתחם המצרי כבר הוזעק על ידי ההתקפה הראשונה והיה דרוך לקרב. תנועת האיגוף של הגדוד מדרום נענתה בהפגזה ארטילרית מצרית כבדה, והטנקים התקשו להתקדם בדיונות החול העמוקות. אחר כך נפגעו שני טנקים באש נ"ט והתלקחו (באחד מהם נכווה ונפצע קשה מפקד הפלוגה סגן אביגדור קהלני).[2] שני טנקים אחרים עלו על מוקשים מצפון לכביש. מיד אחר כך נפגע גם טנק המג"ד אהוד אלעד והוא נהרג. הפיקוד על הגדוד עבר אל הסמג"ד רב-סרן חיים ארז.

המח"ט הורה לגדוד לנטוש את מהלך האיגוף הדרומי ולחזור לכביש. רוב הטנקים חזרו לכביש אך שמונה-עשר מהם נתקעו לאחר שאזל בהם הדלק.[3] הם נשארו במקומם עד אשר הגיעה אליהם אספקה של דלק, לאחר שעת חצות.

בשעה 1800 פתחה יתרת הגדוד - 19 טנקים, שכללו גם את פלוגת הפאטונים של שלום עין-גל מגדוד 46 שצורפה לגדוד - בהתקפה חדשה על ציר הכביש. כשהם יורים לכל עבר הסתערו הטנקים ופרצו דרך המתחם המצרי. לאחר נסיעה של שני קילומטרים הורה הסמג"ד ארז לעיקר הגדוד להמשיך בנסיעה לאל עריש. הוא עצמו ירד מהכביש דרומה עם חלוץ הכוח והחל לירות אחורה אל עורפם של המצרים ולהשמיד את כלי השריון והתותחים שלהם. המח"ט גונן הורה לו להפסיק זאת ולהמשיך עם מלוא כוחו לאל עריש כדי לחבור שם לכוחו של הסמח"ט הראל. הגדוד הגיע למבואות אל עריש וחבר לכוח הסמח"ט עם חשיכה. בקרב זה נפגעו תשעה מטנקי הגדוד.

טנקי שני הגדודים הישראלים הגיעו לאל עריש כמעט באפס דלק ותחמושת. אחדים, שמנועיהם כבו מחוסר דלק, נגררו על ידי טנקים אחרים.

התקפת גדוד החרמ"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ניסה המח"ט גונן להעביר את חבורת הפיקוד שלו דרך המתחם נורתה עליה אש חזקה והוא נוכח ששוב הוא חסום ולא ניתן יהיה להעביר בו שיירות אספקה לאל עריש.

גונן הבין שעקב המחסור בדלק של הטנקים באל עריש, הם לא יוכלו לפנות אחורה ולתקוף את הג'יראדי מעורפו. הוא דיווח לאלוף טל על המצב, ומסר לו שהוא מבקש לתקוף את הג'יראדי בשלישית באמצעות גדוד החרמ"ש של החטיבה, אשר יטהר את המוצבים המצריים. לצורך כך ביקש גונן כי טל ישחרר את הגדוד, אשר לחם באותה עת תחת פיקוד האוגדה לטיהור פתחת רפיח. הייתה זו בקשה שסיכון בצידה, שכן חיילים מצרים רבים היו פעילים עדיין באותו אזור, והוצאת גדוד החרמ"ש משם עלולה הייתה להעמיד את יחידות האספקה והשירותים של האוגדה, שנעו לתוך אותו אזור, ללא הגנה מספקת.

האלוף טל מצדו הורה לחטיבה 60, שנמצאה מדרום מזרח לג'יראדי לשלוח גדוד חרמ"ש וגדוד טנקים שלה כדי לתקוף את המעבר ולכובשו, אך בשעה 1930 נודע לו ששני הגדודים נתקעו בדיונות בדרכם ליעדם והדלק שלהם אזל. אז אישר טל את בקשת גונן, והורה לגדוד החרמ"ש 9 של חטיבה 7 להפסיק את לחימתו בפתחת רפיח ולנוע אל הג'יראדי. הגדוד הגיע במהירות לצומת רפיח, אך משם הואטה תנועתו בשל פקקי תנועה כבדים שנוצרו עקב תנועת יחידות השירותים של האוגדה בכביש שממערב לצומת.

רק בחצות הלילה הגיע גדוד החרמ"ש 9 אל הג'יראדי, יחד עם פלוגת טנקים מגדוד 79 שהוכפפה לו ערב המלחמה ולחמה לצידו. עוד קודם לכן פקד המח"ט גונן על פלוגת טנקים מגדוד 82, שהמתינה בעתודה בשיח' זוויד, להיכנס לג'יראדי, לתפוס בו מאחז ולבתר אותו כדי למנוע מהמצרים לנוע בחופשיות בין שני צידי הכביש. כעת פרץ הגדוד לאורך הכביש בשדירה של זחל"מים וטנקים והגיע לעומק המתחם המצרי. שם ירדו חיילי החרמ"ש מן הזחל"מים, ובסיוע הטנקים ותאורה מפגזי תאורה שירתה הארטילריה של האוגדה תקפו את המתחם המצרי רגלית. קרבות הטיהור בתעלות המוצבים נמשכו כל הלילה ולפנות בוקר נפתח הכביש לתנועת שיירות האספקה של חטיבה 7. הקרב לטיהור המתחם נמשך והסתיים רק בשעות אחר הצהרים של ה-6 ביוני.

אין בנמצא נתונים אודות אבידות צה"ל בקרב הג'יראדי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבתי טבת, חשופים בצריח, ירושלים: שוקן, תשכ"ח.
  • משה גבעתי, בדרך המדבר והאש: תולדות גדוד 9, תל אביב: מערכות, תשנ"ד-1994, עמ' 366-361.
  • אריה חשביה, צה"ל בחילו – אנציקלופדיה לצבא ולביטחון: חיל השריון, תל אביב: רביבים, 1981.
  • זאב שיף, איתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראל, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תשל"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם זהר, "אוגדה 84 במערכת רפיח במלחמת ששת הימים", שריון מס' 35 (יוני 2010), עמ' 14-18.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהר, עמ' 17.
  2. ^ שליש הגדוד אילן מעוז עוטר בעיטור המופת על פעולתו לחילוצו של קהלני והעברתו לקבלת טיפול רפואי.
  3. ^ במצבתו המלאה מנה גדוד זה 66 טנקים (חשביה, עמ' 74).