לדלג לתוכן

קרב התרנגולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב התרנגולים
Jeunes Grecs faisant battre des coqs
מידע כללי
צייר ז'אן-לאון ז'רום עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 1846 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים קנבס, צבע שמן עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים בס"מ
רוחב 204 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 143 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
זרם אמנותי האומנות האקדמית, נאו-בארוק, אוריינטליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר יצירה RF 88 (מוזיאון ד'אורסה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוזיאון ד'אורסה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב התרנגוליםצרפתית: Jeunes Grecs faisant battre des coqs, באנגלית: The Cock Fight או Young Greeks Attending a' Cock Fight) הוא ציור שמן על בד מאת האמן הצרפתי ז'אן-לאון ז'רום, אשר הושלם בשנת 1846 והוצג לראשונה בסלון של פריז בשנת 1847. ציור זה נחשב ליצירה הראשונה שהביאה לז'רום פרסום והכרה רחבה, ואף זיכה אותו במדליה מדרגה שלישית. כיום מוצג הציור במוזיאון ד'אורסה בפריז.

תיאור היצירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור מציג שני מתבגרים – נער ונערה – כמעט עירומים, היושבים למרגלות מזרקה ומתבוננים בקרב תרנגולים. מאחוריהם נראית דמות של ספינקס, שפרופיל פניו נשחק עם הזמן. הציור נעשה בסגנון "נאו-יווני" (Néo-Grec), שהתאפיין בגימור מדוקדק, צבעים בהירים ומשיחות מכחול חלקות במיוחד. הסגנון שיקף גישה אמנותית ששילבה הומור, קלאסיקה וקלילות, בניגוד לזרמים קודמים שנקטו בגישה רצינית ומהוגנת יותר.[1]

הציור "קרב התרנגולים" מציג קומפוזיציה עשירה של ניגודים וסמליות חזותית. במרכז הסצנה נראים נער ונערה, שניהם כמעט עירומים, יושבים לצד מזרקה בעודם עוקבים אחר קרב בין שני תרנגולים. הנעורים המודגשים של הדמויות מנוגדים לדמות הספינקס החרבה שבאופק, רמז לחלוף הזמן ולהבדלים בין רעננות להתפוררות. קיים ניגוד נוסף בין הצמחייה הירוקה שבאחורי הציור לבין הענפים השבורים והעלים היבשים בחזיתו, וכן בין התרנגולים הנלחמים, כאשר אחד מהם עתיד להפסיד ואף למות.[1][2]

הציור התקבל בהצלחה רבה כאשר הוצג לראשונה בסלון של 1847, ואף זיכה את ז'רום במדליה מדרגה שלישית. בעוד מרבית המבקרים שיבחו את העבודה, היו שהצביעו על גישה מחושבת ומלאכותית. שאר הצופים התרשמו מהדיוק, הצבעוניות והקומפוזיציה, כפי שתיאר תיאופיל גוטייה.[1]

המקור הרעיוני לציור נבע מתבנית קלאסית של שני נערים בקרב, אך ז'רום בחר להחליף את אחד מהם בנערה. הבחירה מדגישה גוון קליל והומוריסטי אשר אופייני לזרם הניאו־יווני שאליו השתייך האמן. היבט נוסף שהוזכר במקור הוא המשחק הלשוני באנגלית וביוונית במילה "cock", שמקשרת בין התרנגול לבין סימבוליות מגדרית. ישנה אפשרות שהציור מציג דינמיקה של חיזור או מאבק מגדרי, כאשר נראה שהנערה היא בעלת התרנגול המנצח.[3]

השוואה ליצירות אחרות של ז'אן-לאון ז'רום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אנאקראון, בכחוס ואהבה" כמו ב'קרב התרנגולים', גם בציור זה שואב ז'אן-לאון ז'רום השראה מהעולם הקלאסי היווני, ומשלב דמויות מיתולוגיות בסצנה בעלת אופי עליז אך רבת־רבדים. בעוד ש'קרב התרנגולים' מתמקד בניגוד בין נעורים לתוקפנות, כאן ניכרת חגיגת החיים דרך המוזיקה, היין והאהבה - כולם מרכיבים תרבותיים אשר שימשו את ז'רום לבחינה של תפקיד הרגש, הגוף והטקס בחברה האנושית.
ביצירה הגינקיאון מציג ז'אן-לאון ז'רום סצנה נוספת מעולם יוון העתיקה, הממקדת את המבט בעולמן הפרטי והאינטימי של הנשים. בדומה לקרב התרנגולים, גם כאן בולט העיסוק בניגודים ובתיאטרליות של יופי, גוף ומתח - אך הפעם בנקודת מבט שקטה יותר, המציגה את הפער שבין התשוקה והאלימות לבין השגרה וההסתגרות.

היצירה "קרב התרנגולים" (1846), שנחשבת לפריצת הדרך של ז'אן-לאון ז'רום, עומדת בקשר רעיוני ואסתטי עם כמה מיצירותיו המוקדמות הנוספות, המשקפות את השתייכותו לזרם הנאו-קלאסי ולחוג ה"נאו-יוונים" בפריז של אמצע המאה ה־19. מיד לאחר הצלחת קרב התרנגולים, יצר ז'רום את הציור "אנאקראון, בכחוס ואהבה" (1848), שהוצג אף הוא בסלון וזכה לרכישה מצד המדינה. בדומה ליצירה המוקדמת, גם ציור זה שואב השראה מהעולם הקלאסי ומעולם הדמויות המיתולוגיות של יוון העתיקה, תוך שילוב של סמלים חושניים, צעירים עירומים וסביבה פסטורלית המקנה תחושת הרמוניה ומשחק קליל עם מיניות מרומזת.[3]

מוטיב הנעורים המוצג באמצעות זוג דמויות צעירות בעירום חלקי בשתי היצירות, כמו גם הפניה לתרבות היוונית, ממקמים את ז'רום בלב הז'אנר הנרטיבי־אקדמי של תקופתו, המאופיין בדיוק רב, קווים ברורים, וצבעוניות רכה.[2] עם זאת, קרב התרנגולים מציג קומפוזיציה מינימליסטית יחסית בהשוואה ליצירות הבאות של האמן, כגון "גיניקאון" משנת 1850, שם ניכר עומס חזותי מכוון ושימוש באביזרים רבים ליצירת אווירה "אותנטית" של פנים יווני נשי. שני הציורים מתמקדים במרחב פרטי בו מוצגות דמויות עירומות, אך בעוד שקרב התרנגולים מתוחם לנקודת מבט מרומזת ובעלת דו־משמעות משחקית, הרי ש-"גיניקאון" עורר ביקורת ציבורית חריפה בשל מה שתואר כ"תצוגת עירום בלתי מוסרית".[3]

ז'רום המשיך לעסוק בנושאים קלאסיים גם ביצירות נוספות, אך קרב התרנגולים בולט בין כולן בזכות האיזון בין סצנה אינטימית, נוף קלאסי וסמליות מעודנת של מגדר, כוח ומתח – תכונות שזכו לשבחי הביקורת כבר עם הצגת היצירה בסלון של 1847 בכך מהווה היצירה מעין תשתית רעיונית וסגנונית לרבות מיצירותיו הבאות של ז'רום.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב התרנגולים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 Jeunes Grecs faisant battre des coqs - Léon Gérôme | Musée d'Orsay, www.musee-orsay.fr
  2. 1 2 The C*ck Fight by Jean-Léon Gérôme, www.thehistoryofart.org
  3. 1 2 3 Too Real: the narrative paintings of Jean-Léon Gérôme, 1, The Eclectic Light Company, 2018-07-05 (באנגלית)