קרב חרבת מחאז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב חרבת מחאז
(למפת הר חברון מערב רגילה)
MtHebronWest.svg
 
קרב חרבת מחאז
קרב חרבת מחאז

קרב חרבת מחאז (בעברית: חורבת מאחז) במלחמת העצמאות נערך בתאריכים 30 בספטמבר 1948 - 6 באוקטובר 1948 בין כוחות הגדוד הראשון של חטיבת יפתח וכוחות ערביים גדולים של לוחמים מקומיים מהר חברון בחימוש ובפיקוד הצבא המצרי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבות עשרת הימים נכשל צה"ל בניסיונותיו לפרוץ לנגב שנשאר מנותק. המצרים סירבו להעביר שיירות לנגב הנצור וציפו להתמוטטות הכוח היהודי בנגב. חטיבת הנגב הייתה בכוחות מדולדלים ותשושים שפעלו להגנת היישובים הקיימים אך לא היה בכוחם לצאת לפעולות התקפיות.

הוחל בתכנון מבצע יואב לצורך פריצת המצור לנגב אבל כדי לבצעו היה צורך במבצע לוגיסטי רחב היקף. מבצע זה נקרא מבצע אבק ובו השתתפו מטוסי תובלה של חיל האוויר הצעיר. דרומית - מזרחית לקיבוץ רוחמה הוכשר שדה תעופה לנחיתת מטוסים אלה. במבצע הוטסו צפונה חיילי חטיבת הנגב התשושים לשם התארגנות מחדש ולנגב הוטסו טונות של אספקה-תחמושת, מזון, דלק ועוד. לוחמי חטיבת יפתח חדרו לנגב בלילה בין קווי המצרים.

משימתם הראשונה של לוחמי יפתח הייתה להגן על שדה התעופה כדי שהמבצע יוכל להימשך. המצרים ראו בפעולות אלה הפרת תנאי ההפוגה והתכוונו לשבש את המבצע. בתחילת ספטמבר התברר כי המצרים מתכוונים להוציא מכלל פעולה את שדה התעופה ליד רוחמה על ידי תפישת משלטים בקרבתו. בהוראת מח"ט יפתח, מולה כהן, תפסו לוחמי יפתח שורת תילים שבהם החלו המצרים להתחפר. בליל 7-8 בספטמבר 1948 נתפסו תל קוניטרה (תל קשת) מצפון לשדה התעופה, תל נגילה ממזרח ותל מוליחה (מילחה) מדרום מזרח.

כבר ב-8 בספטמבר 1948 פתחו המצרים בהתקפה על תל קוניטרה בהפגזת תותחים ומרגמות ובניסיון פריצה של משוריינים. התקפה זו נהדפה וגם התקפה נוספת למחרת.

ב-10 בספטמבר 1948 תפסו כוחות חטיבת יפתח את תל חסי ממערב לתל קוניטרה וב-29 בספטמבר 1948 כבשו את הכפר הקטן חרבת מחאז הנמצא על גבעה ממזרח לשדה התעופה.

קרב חרבת מחאז[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הסבר במחלף מאחז על קרבות חרבת מחאז

בבוקר 2 באוקטובר 1948 תקפו את חרבת מחאז כוחות מקומיים שפוזרו באש המגינים. בתגובה תקף כוח מצרי גדול של חי"ר, שישה זחל"מים ושתי שיריוניות, ובחיפוי הפגזת מרגמות כבדות, בפיקודו של רס"ן גמאל עבד אל נאצר. המגינים, אנשי חטיבת יפתח, נאלצו לסגת.

מפקד הגדוד, אסף שמחוני, הורה על התקפת נגד עוד באותו לילה. המשימה הוטלה על פלוגה בפיקודו של יצחק חופי, שבחיפוי הפגזה מתותחי 65 מ"מ, כבשה את חרבת מחאז בשנית ללא התנגדות.

ב-4 באוקטובר 1948 רוכזו כ-400 לוחמים מקומיים ובחיפוי מרגמות כבדות הסתערו על המגינים אך נהדפו. ללוחמים נגרמו 3 הרוגים ו-3 פצועים.

למחרת, ב-5 באוקטובר 1948 החלו התקפות משעות הבוקר בסיוע כוח משוריין מצרי. בשעה 16:00 הצליח כוח שריון מצרי לחדור למשלט והמגינים נסוגו כשהם משאירים 2 הרוגים ו-3 פצועים. גופות ההרוגים והפצועים נמצאו אחר כך ובכולן סימני התעללות קשה.

המח"ט מולה כהן פקד על המג"ד אסף שמחוני לתקוף ולכבוש שוב את המשלט עוד באותו יום. הכוח כלל זחלמים וחי"ר בחיפוי תותחי 65 מ"מ ומרגמות 81 מ"מ. בשעה 19:00 הם השלימו את כיבוש חרבת מחאז בשלישית.

ב-7 באוקטובר 1948 תקפו המצרים שלוש פעמים בכוח חי"ר, טנקים קלים, נושאי ברן ומשוריינים, את חרבת מחאז בחיפוי מרגמות, תותחים והפצצת מטוסי חיל האוויר המצרי. למגינים נגרמו אבידות אך הם בלמו את ההתקפות של החי"ר המצרי. כוח מיוחד של זחל"מים נושאי נשק נ"ט הצליח להשמיד שני משוריינים מצריים והשאר הונסו וגרמו לנסיגת כל הכוחות התוקפים.

בקרבות חרבת מחאז נהרגו 13 ונפצעו 30 מלוחמי חטיבת יפתח.

תוצאות הקרב בחרבת מחאז איפשרו את המשך הפעלת שדה התעופה ליד רוחמה ואת המשך ההכנות למבצע יואב.

הנצחה וייצוגים בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 2008 נחנך החיבור בין כביש 6 לכביש 40 הנקרא לזכר קרב זה בשם "מחלף מאחז". לכנס הוזמנו לוחמי קרב זה והוסר הלוט מעל שלט המספר את סיפור הקרב.

קרב חרבת מחאז שימש רקע לספרו של יזהר סמילנסקי, "ימי צקלג" ולספרו של פוצ'ו "אני פחדן אני".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°30′40″N 34°47′56″E / 31.5112137°N 34.7990275°E / 31.5112137; 34.7990275