לדלג לתוכן

קרב מגלופוליס

קרב מגלופוליס
מלחמה: מלחמותיו של אלכסנדר הגדול
תאריכים 331 לפנה"ס – הווה (כ־2,355 שנים)
מקום ליד מגלופוליס
קואורדינטות
37°24′00″N 22°08′00″E / 37.4°N 22.1333333333333°E / 37.4; 22.1333333333333
תוצאה ניצחון מוקדוני
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

40,000 חיילים[1]

כ-20,000 רגלים וכ-2,000 פרשים[2]

אבדות

3,500[5]

למעלה מ-5,300[5]

תאריך התחלה מצוין לפי[3] אם כי תאריך מאוחר יותר בשנת 330 לפנה"ס ייתכן גם כן.[4]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב מגלופוליס היה אחד העימותים היבשתיים הגדולים על אדמת יוון בשלהי התקופה הקלאסית. בקרב זה התמודד אגיס השלישי, מלך ספרטה נגד אנטיפטרוס, נציבו של אלכסנדר הגדול בבלקן על שליטתה של מוקדון ביוון. הקרב נערך בעת שאלכסנדר עצמו נעדר מיוון בגלל פלישתו לאימפריה הפרסית בשנת 334 לפנ"ס.

חרף התמיכה הכלכלית הגדולה של הפרסים, גייס אגיס מספר לוחמים קטן יותר מזה שהיה לאנטיפטרוס ובסופו של דבר יד המוקדונים הייתה על העליונה.

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמותיו של אלכסנדר הגדול

שלהי התקופה הקלאסית (נהוג לתארך את סוף התקופה הקלאסית עלייתו של אלכסנדר הגדול לשלטון בשנת 336 לפנה"ס[6] או לכל המאוחר למותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס)[7] התאפיינה במאבק מר בין הפולייס הגדולות של יוון: אתונה, תבאי וספרטה על הבכורה ביוון. המאבק הקיז את דמן וערער את עצמתן הכלכלית. לוואקום שנוצר נכנסה ממלכת מוקדון בראשות מלכה פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר.

פיליפוס הצליח להביס במהלך מלחמת הקודש הרביעית את כוחות הברית התבנית-אתונאית שהתייצבו נגדו בקרב כירונואה בשנת 338 לפנה"ס והוכרז זמן קצר לאחר מכן כ"הגמון (שליט) הליגה הקורינתית", תפקיד שביסס את שליטתו ביוון. ספרטה לא הייתה חלק מברית זו, אלא העדיפה לחפש את מזלה באיטליה. היסטוריונים רבים ביקרו את החלטתה של ספרטה שלא להצטרף לברית יוונית גדולה שכוונה נגד הפולש המוקדוני, אך היו לה סיבות כבדות משקל שלא לעשות כן והיא בחרה ברשות מלכה ארכידמוס השלישי, אביו של אגיס השלישי, לצאת לעזרתה של טרנטום, אם כי ללא הצלחה יתרה.[8]

אלכסנדר ירש את אביו בשנת 336 לפנה"ס והחל במסעות מלחמה נגד שכניו שניסו את כוחם נגד המלך הצעיר והבלתי מנוסה. לאחר שהתגבר על התראקים בצפון והאילירים בצפון מערב, פנה דרומה הכניע את תבאי והרס אותה כליל ואילו אתונה מיהרה להיכנע. ספרטה שמרה על נייטרליות ולא התערבה בנעשה. סביר שהנייטרליות של ספרטה הייתה מחושבת והיא המתינה לשעת כושר נאותה לצאת למלחמה בתנאים נוחים יותר, כשעיקר כוחה של מוקדון יצא למלחמה נגד פרס ואפשרות לכרות ברית איתנה עם הפרסים הייתה זמינה.[9]

כשפלש אלכסנדר לשטח האימפריה הפרסית, החלו הפרסים לחפש במרץ בעלי ברית חזקים ביוון כדי להקשות על אלכסנדר את המשך המלחמה באסיה. משלוש הפולייס הגדולות של יוון: אתונה, תבאי וספרטה רק ספרטה נותרה בעלת הברית הפוטנציאלית. הפרסים סיפקו ממון רב שבעזרתם גייס אגיס שכירי חרב רבים. אתונה לא סייעה משום שנטרה טינה לספרטה על שלא סייעה לה בקרב כירונואה,[10] אם כי ייתכן ששלחה גייסות מצומצמים.[11]

רקע גאוגרפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוף אופייני מהאזור בצילום מודרני מהמאה ה-21

מגלופוליס נוסדה בארקאדיה בשנת 371 לפנה"ס על ידי המצביא התבני אפמינונדס לאחר ניצחונו בקרב לאוקטרה. העיר הפכה לבירת הליגה הארקדית והייתה בין הגדולות ביוון.

העיר עצמה שכנה בעמק רחב ידיים, מוקף בהרים גבוהים. גובהו הממוצע של העמק מעל פני הים הוא כ-430 מטר. נהר האלפאוס חוצה את המישור ממערב למזרח.

צבאות ופיקוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צבא מוקדון
פרש של ההטיירוי (ככל הנראה אלכסנדר) תוקף פרסי. צילום מהסרקופג של אלכסנדר
פלנקס מוקדוני

הפיקוד על הצבא המוקדוני היה נתון בידיו של אנטיפטרוס, שהיה נציבו של אלכסנדר באירופה. אנטיפטרוס היה מצביא ותיק ושירת עוד את פיליפוס, אביו של אלכסנדר. צבאו של אנטיפטרוס כלל יחידות מוקדוניות שנותרו באירופה, שכירי חרב ובעלי ברית יווניים. בסך הכל גייס אנטיפטרוס כ-40,000 חיילים לקרב.

הצבא המוקדוני התבסס על שיתוף פעולה הדוק בין הרגלים הכבדים שנלחמו במערך הפלנקס להטיירוי - הפרשים הכבדים. בנוסף לשני החילות העיקריים האלה שולבו בצבא המוקדוני חיילים מוקדונים קלי חימוש. בעלי ברית מיוון ומתראקיה השלימו את מצבת החיילים בצבא. בעלי הברית נלחמו עם כלי הנשק המסורתיים שלהם במערכים הטקטיים האופייניים להם, אם כי פיקודם היה לרוב מוקדוני.

ערך מורחב – צבא ספרטה

אגיס עלה לשלטון בשנת 338 לפנה"ס, דור אחד לאחר תבוסת ספרטה בקרב לאוקטרה (371 לפנה"ס) ששבר את העצמה הספרטנית. ספרטה נותרה, אמנם, פוליס חשובה ביוון, אך איבדה את מעמד הבכורה שהיה לה לפני כן.

הצבא הספרטני בתקופה זו היה קטן למדי ולא ניתן היה לצאת למלחמה גדולה בלי גיוס נרחב של שכירי חרב ובעלות ברית. כלכלתה של ספרטה לא הייתה חזקה מספיק כדי לגייס שכירי חרב רבים. לכן, נזקקו לממון פרסי לגיוס שכירי החרב. לאחר קבלת הכסף, עסקו הספרטנים במרץ בהכנות למלחמה. אגיס גייס מעט שכירי חרב בכרתים וקיבץ תחת דגלו 8,000 שכירי חרב ששרדו מהתבוסה הפרסית בקרב איסוס.[12] בנוסף, אסף אגיס תחת דגלו אזורים רבים בפלופונסוס, את הליגה האיטולית ואזורים נוספים. אתונה שמרה על נייטרלית ולא התערבה. סך הכל הגיע גודל הצבא הספרטני ל-20,000 רגלים ולכ-2,000 פרשים - כמחצית מגודלו של הכוח המוקדוני.

תיעוד הקרב עצמו, כמו גם של המלחמה כולה, לוט בערפל כי מרבית המקורות העתיקים העוסקים בתקופה זו מתמקדים במעשיו של אלכסנדר עצמו ולא בזירות משניות. המלחמה החלה בצורה טובה מבחינתו של אגיס. הוא הצליח להביס את המצביא המוקדוני תחת פיקודו של קורגוס ואנטיפטרוס נאלץ לצאת נגדו עם עיקר צבאו. נראה שהקרב היה קשה ושני הצדדים ספגו אבדות קשות, אך יד המוקדונים הייתה על העליונה. אגיס, שנלחם בגבורה, נהרג בקרב.[13]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מודרני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • E. Badian, Agis III, Hermes, 95. Bd., H. 2 (1967), pp. 170-192
  • Eugene N. Borza, The End of Agis' Revolt, Classical Philology, Vol. 66, No. 4 (Oct., 1971), pp. 230-235
  • Eugene N. Borza, Fire from Heaven: Alexander at Persepolis, Classical Philology, Vol. 67, No. 4 (Oct., 1972), pp. 233-245
  • A. B. Bosworth, The Mission of Amphoterus and the Outbreak of Agis' War, Phoenix, Vol. 29, No. 1 (Spring, 1975), pp. 27-43
  • G. L. Cawkwell, The Crowning of Demosthenes, The Classical Quarterly, Vol. 19, No. 1 (May, 1969), pp. 163-180
  • E. I. McQueen, Some Notes on the Anti-Macedonian Movement in the Peloponnese in 331 B.C., Historia: Zeitschrift für Alte Geschichte, Bd. 27, H. 1 (1st Qtr., 1978), pp. 40-64

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דיודורוס, 17.63.1
  2. ^ דיודורוס, 17.62.7
  3. ^ 190-192 .Badian, pp
  4. ^ ביוגרפיה של אגיס באתר ליוויוס (באנגלית)
  5. ^ 1 2 דיודורוס, 17.63.3
  6. ^ כך למשל משה עמית, בספרו תולדות יוון הקלאסית
  7. ^ כך למשל ג"ב ברי, בספרו דברי ימי יוון
  8. ^ ראו סקירת מקורות ודעות שונות לגבי חוסר הצטרפותה של ספרטה לברית היוונית נגד מוקדון 171 .Badian, p
  9. ^ 173-174 .Badian, pp
  10. ^ 172-173 .Badian, pp
  11. ^ David S. Potter, IG II² 399; Evidence for Athenian Involvement in the War of Agis III, The Annual of the British School at Athens, Vol. 79 (1984), pp. 233-235
  12. ^ 178 .Badian, p
  13. ^ דיודורוס 17.63.4