קרב מטאורוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרב מטאורוס (Metaurus) היה אחד מהקרבות המכריעים שניטשו בין רומא לקרתגו במלחמה הפונית השנייה. הוא נערך ב-207 לפנה"ס בעמק הנהר מטאורוס (מטאורו), באומבריה שבצפון מזרח איטליה, והסתיים בניצחון מוחץ של הרומאים. צבא קרתגי, בפיקוד עזרובעל ברקא אחי חניבעל, ניסה לחבור אל חניבעל, כדי לנסות ולהכריע בכוחות משותפים את חילות רומא ולהכניעה. הניסיון סוכל על ידי הקונסולים גאיוס קלאודיוס נירון ומרקוס ליוויוס סלינטור. זמן קצר קודם לכן נלחם נירון נגד חניבעל בקרב גרומנטום, מרחק כמה מאות קילומטרים דרומית למטאורוס; אך בצעידה מאומצת ומבלי שיבחינו בו אויביו הצליח להגיע במועד אל עמיתו ולנחול יחד ניצחון בשל יתרונם המספרי.

עזרובעל נוחת בצפון איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשימה של עזרובעל לבוא לעזרת אחיו באיטליה התנהלה עד שלב זה בצורה מוצלחת למדי. לאחר שהצליח לחמוק מכוחותיו של פובליוס סקיפיו בספרד ולהגיע בשלום לגאליה בחורף 208 לפנה"ס, עזרובעל המתין עד לבוא האביב של 207 לפנה"ס על מנת לנצל את מזג האוויר הנוח יחסית לחצות את האלפים ולהגיע לצפון איטליה.

חצייתו של עזרובעל את האלפים הייתה מהירה בהרבה מזו של אחיו בעיקר בשל העדרו של האיום מצד שבטי הגאלים שעתה חששו וכיבדו את הקרתגים. רבים מאנשי השבטים אף הצטרפו בהתלהבות ומילאו את שורותיו של הצבא הקרתגי. 10 פילי מלחמה שרדו את המסע דרך האלפים והיו עתידים לשמש את עזרובעל בקרב שעתיד היה להתחולל.

רומא עדיין ליקקה את פצעיה משורות התבוסות המוחצות שהנחיל לה חניבעל 10 שנים קודם לכן, והרומאים היו מבועתים מהמחשבה שייאלצו להלחם בשני בניו של "הברק" (כינוי של המצביא הקרתגי חמילקרת ברקה) בבת אחת. הקונסולים נירון ומרקוס ליוויוס שנבחרו בחופזה נשלחו להתעמת עם חניבעל ועזדרובעל בהתאמה.
בתחילה אף אחד מהם לא יצר מגע עם צבאות הקרתגים. בשלב זה של המלחמה חניבעל שכוחותיו היו מדולדלים חשש להיכנס לקרב חזיתי עם כוחותיו של נירון שמנו כ45,000 איש והשניים ניהלו משחקי חתול ועכבר בברוטיום. בינתיים מרקוס ליוויוס נסוג בזהירות בפני עזרובעל, כשהוא מאפשר לו לחצות מעבר למטאורוס דרומה עד העיר סנה.

איחוד 2 הקונסולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרובעל שלח שליחים לחניבעל על מנת להודיע כי הוא מתכנן לפגשו בדרום אומבריה. אולם השליחים נתפסו במקרה ממש בסמוך למחנהו של חניבעל, ותוכניותיו נפלו לידי נירון. נירון צעד במהירות צפונה עם 7,000 איש, מתוכם 1000 פרשים רכובים, על מנת לחבור לכוחותיו של מרקוס ליוויוס, כשהוא לוקח בכך סיכון מחושב שחניבעל עלול להתקיף את שארית צבאו שנותר ללא פיקוד (תרחיש שלא קרה בסופו של דבר).

מאחר שהכיר בדחיפות של המצב ובאיום הגדול הנשקף לרומא מאיחוד 2 צבאות הקרתגים, שלח נירון שליחים רכובים על סוסים קדימה עם פקודות לארגן אספקה לחיילים מתושבי הכפרים הסמוכים, כאשר החיילים לקחו עמם רק את נשקם. במהלך צעידתם צפונה הצטרפו לצבאו של נירון מתנדבים רבים ותיקי מלחמות שתגברו את כוחו. קלאודיוס נירון הגיע במהירות למחנהו של מרקוס ליוויוס סמוך לסנה, כאשר מחנהו של עזרובעל ממוקם כ800 מטר צפונה. נרו הגיע בחסות החשכה כשנוכחותו מתגלה לקרתגים בבוקר שלמחרת כשהרומאים מתחילים להתכונן לקרב.
עזרובעל החל אף הוא בהכנות לקרב אך מתצפיות קרובות למחנה הרומאים התברר לו כי הצבא הרומאי וחיל הפרשים שעמדו לרשותו גדלו בצורה משמעותית. עזרובעל נזכר עתה כי שמע תרועת חצוצרות במשך הלילה, צליל שהיה מוכר לו מההיתקלויות ברומאים בספרד והסיק נכונה כי הוא עומד עתה בפני שני צבאות ולא אחד. עזרובעל נסוג לעמדות מוגנות והרומאים החליטו בשלב זה להימנע ממתקפה על המערך המוגן.

בחסות הלילה ביצע עזדרובעל נסיגה מסודרת צפונה לאורך הנהר כשהוא מקווה לחצותו וכך להימלט מהסכנה הרומאית, ולנסות שוב ליצור קשר עם חניבעל ממקום מבטחים - אולם בשל ההצפה של הנהר עקב גשמי האביב והמסת השלגים, לא הצליח למצוא מקום בטוח למעבר. הרומאים דלקו אחריו תוך שהם מאלצים אותו לנהל את הקרב שממנו ביקש להימנע בשל נחיתותו המספרית. בנוסף לכך רבים מחייליו הגאלים השתכרו במשך הלילה ותפקודם כחיילים היה לקוי ביותר.

ההיערכות לקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לרוב הצבאות הקרתגים, היה צבאו של עזרובעל כוח רב-לאומי שכלל חיילים איברים, ליגורים, גאלים ואפריקנים. האגף הימני של עזרובעל היה סמוך לגדת הנהר והאגף השמאלי ממוקם גבוה על גבי הגבעות הסמוכות. הוא מיקם את חיל הפרשים באגף הימני על מנת לגונן עליו בפני כיתור מצד כוח הפרשים הרומאי. לעומת זאת האגף השמאלי של עזרובעל היה מוגן היטב על ידי גבעות מימין וגיא עמוק בחזיתו. חייליו הטובים ביותר של חניבעל היו האיברים, שהיו חמושים במגינים וחרבות. האיברים היו ממוקמים באגף הימני יחד עם חיילים אפריקאיים (קרתגים או אחרים) שככל הנראה היו חמושים בחניתות. המרכז אוייש על ידי חיילים ליגורים שהיו מאומנים פחות מהחיילים באגף הימני. ובאגף שמאל מוקמו החיילים הגאלים, שעזדרובעל קיווה שיהיו מוגנים היטב על ידי הגיא בחזיתם. בנוסף לכך היו לעזרובעל 10 פילי-מלחמה שמוקמו באגף הימני.

מרקוס ליוויוס פרס את צבאו אל מול הכוח הקרתגי. האגף הימני הושם תחת פיקודו של ליוויוס, האגף הימני תחת פיקודו של נירון והמרכז בפיקודו של פורקיוס. חיל הפרשים הרומאי מוקם באגף השמאלי אל מול הפרשים הקרתגים.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב החל כאשר האגף השמאלי הרומאי תוקף את האגף הימני הקרתגי, אליו מצטרף בהמשך המרכז הרומאי, חיל הפרשים הקרתגי הקטן ניגף בפני הפרשים הרומאיים. עם זאת בשלב זה האגף הימני הקרתגי והמרכז מחזיקים מעמד ופילי המלחמה מצליחים לפרוץ את קווי הרומאים ולזרוע בהלה. בשלב זה המערכה נוטה לטובתו של עזרובעל. נרון, באגף הרומאי הימני מתקשה להתגבר על תוואי השטח התלול שחוסם את מעברו אל הגאלים באגף השמאלי של עזרובעל. לאחר שהוא נוכח בחוסר התוחלת של הניסיון להגיע אל הגאלים הוא מחליט לתקוף את האגף הימני הקרתגי משמאל. האגף הימני הקרתגי מתקשה לעמוד בפני ההתקפה המשולבת של ליוויוס מהחזית ושל נירון מהאגף, שיוצרים אנדרלמוסיה וחוסר סדר בשורותיו. תוך זמן קצר האגף הימני קורס לעבר המרכז כשהלוחמים הקרתגים נטבחים או מנסים להמלט על נפשם.

המרכז הקרתגי השרוי באי סדר עומד עתה בפני התקפה משולבת של פורקיוס מהחזית, מרקוס ליוויוס מהאגף הימני ונירון מאחור. בשלב זה הפרשים הרומאים מביסים כליל את הפרשים הקרתגים, הכוח הקרתגי מתפורר כאשר הפרשים הרומאים דולקים אחרי הנמלטים וגורמים להם אבדות כבדות. למעשה מרבית האבדות של הקרתגים נגרמות בזמן מנוסתם המבוהלת. הכוח הגאלי נשאר ככל הנראה בעמדותיו ואינו חש לעזרתו של עזרובעל. עזרובעל שככל הנראה מבין שהקרב אבוד מסתער הסתערות נואשת אל עבר הרומאים ונהרג.

השלכות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומאים המנצחים אינם מגלים כבוד כלפי אויבם הקרתגי בניגוד לחניבעל שדאג תמיד לקבורה נאותה של המצביאים הרומאיים שנהרגו בקרב. במקום זאת קלאודיוס נירון עורף את ראשו של עזרובעל, שנלקח לדרום איטליה ומושלח שם לעבר מחנהו של חניבעל.

קרב מטאורוס הוא בעל משמעותית היסטורית מרחיקת לכת. לולא התרחש, ואילו מצליח היה עזרובעל לחבור אל כוחותיו של חניבעל ולצרף אליהם בעלי ברית נוספים ייתכן שהצבא המאוחד היה מסתער על הבירה רומא ואולי אף מצליח להכניעה. גם אם הצבא המאוחד לא היה עולה על רומא ייתכן והרומאים שספגו תבוסות קשות ומשפילות מצד חניבעל היו חוששים במקרה זה לעצם קיומה של רומא ומסכימים לחתום על הסכם שלום עם חניבעל – שהיה מוכתב לפי תנאיו.

בפועל כוחו המוחלש של חניבעל וחוסר הצלחתו לגייס כוחות מקרב בעלי בריתו מקרב הערים האיטלקיות (הלא רומאיות), גרם לסטגנציה של מצבו באיטליה ולחוסר יכולת להגיע להכרעה מול הרומאים שהחליטו זמן קצר לאחר מכן להעביר את שדה המערכה לאפריקה ולאלץ את חניבעל לחזור על מנת להגן על מולדתו. בקרב זאמה שהתחולל לאחר מכן על אדמת אפריקה הובס לראשונה המצביא המנוסה שנאלץ זמן לא רב לאחר מכן לצאת לגלות.

המלחמה הפונית השנייה הסתיימה בניצחון מוחץ של הרומאים ובתנאים קשים במיוחד שנכפו על קרתגו בהסכם השלום עמה. למעשה בישרו תוצאות המלחמה את ביסוס מעמדה של רומא כמעצמת העל של העולם העתיק ואת ראשית דעיכתה של קרתגו עד לחורבנה המוחלט במלחמה הפונית השלישית מול הרומאים.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מהפרקים בספרו של אדוארד שפארד קריסי 15 הקרבות המכריעים של העולם, עוסק בקרב מטאורוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב מטאורוס בוויקישיתוף