קרב נאסריה (1915)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב נאסריה
מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
מפת הקרב בדרום מזרח עיראק
מפת הקרב בדרום מזרח עיראק
תאריך התחלה: 27 ביוני 1915
תאריך סיום: 25 ביולי 1915
משך הסכסוך: 4 שבועות ויום
קרב לפני: קרב אל-קורנה
קרב אחרי: קרב א-סין (קרב כות הראשון)
מקום: נאסריה
עילה: אבטחת האגף הדרום מערבי של הזירה מפעילות נגד של הטורקים
תוצאה: ניצחון בריטי
שינויים בטריטוריות: כיבוש נאסריה בידי הבריטים
הצדדים הלוחמים

מדינות ההסכמה:
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת האימפריה הבריטית

מעצמות המרכז:
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית

מפקדים

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ג'ון ניקסון
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת צ'ארלס טאונסנד
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ג'ורג' פרדריק גורינג

כוחות

5,000

5,000

אבדות

104 חללים, 429 פצועים

2,000 חללים ופצועים, 1,000 שבויים

כוחות בריטים במסופוטמיה
כוחות בריטים חוצים שדה מוצף במהלך הקרבות במסופוטמיה

קרב נאסריה (Nasiriyah) היה קרב שהתחולל באזור נאסריה שבדרום עיראק במהלך יוני ויולי 1915 בין הצבא הבריטי לצבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב היה חלק ממאמץ משני של הבריטים לבלום את התחזקות הצבא הטורקי בדרום מסופוטמיה וזאת כדי למנוע סילוק הבריטים מעיר המפתח בצרה. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים שהדפו את הכוחות העות'מאנים מאזור נאסריה והבטיחו בכך את המשך השליטה בריטית בבצרה ובדרום מזרח עיראק.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה התקיים מאזן כוחות מתוח בין הבריטים והטורקים באזור כשהטורקים שלטו במסופוטמיה והיו בעלי גישה למפרץ הפרסי בעוד שהבריטים פעלו להגן על האינטרסים שלהם בשדות הפקת הנפט ומתקני עיבוד הנפט באיראן שמרכזם היה בעיר אבאדאן ותופעלו על ידי חברת הנפט האנגלו-איראנית.

עם פרוץ המלחמה מצאו עצמם שתי המעצמות משני צידי המתרס. בעוד שהבריטים נתנו קדימות לאזור זה כדי להבטיח את המשך הזרמת הנפט במפרץ הפרסי הרי שהטורקים ייחסו חשיבות נמוכה למסופוטמיה ודיללו, בהתאם לכך, את צבאם בגזרה זו לטובת תגבור כוחותיהם במערכה על סיני וארץ ישראל ומערכה בקווקז.

הקרבות המקדימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה במסופוטמיה החלה ב-6 בנובמבר 1914 כשכוחות בריטיים פלשו לעיירה פאו שבשפך נהר הפרת והתקדמו צפון מערבה לאורך הנהרות פרת וחידקל. בהמשך אותו חודש כבשו הכוחות הבריטים, במהלך קרב בצרה, את העיר בצרה ובהמשך כבשו, בקרב אל-קורנה את העיר אל קורנה (אנ') שיושבת על מפגש הנהרות פרת וחידקל.

פעולות אלו חיזקו את אחיזתה של בריטניה באזור שאט אל ערב ודרום מזרח מסופוטמיה והבטיחו את אספקת הנפט מפרס דרך עיר הנפט אבאדאן.

המאמץ העיקרי של הכוחות הבריטים היה לאורך נהר החידקל לכוון כות ובגדאד אולם התקדמות זו יצרה "בטן רכה" בעורף הכוחות המתקדמים מול כוחות טורקים מדרום מסופוטמיה וסיכנה את השליטה בבצרה והשאט אל ערב.

מטרות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור הסכנות שבמתקפת נגד של הטורקים על אזור בצרה הכין הפיקוד הבריטי תוכנית תקיפה שתהדוף את הכוחות הטורקים לאורך נהר הפרת ותמנע כל ניסיון טורקי למתקפת נגד על בצרה.

זירת הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נאסריה היוותה מרכז לוגיסטי חשוב של הצבא העות'מאני. לאחר חורף גשום היה האזור שבין בצרה לנאסריה מוצף והקשה על היכולת להתקדם בדרך היבשה. הזירה התטפיינה בחום גבוה ומכת יתושים שהביאו לריבוי המחלות בקרב החיילים והיו גורם משמעותי בקרב.

הכוחות הלוחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחימה במסופוטמיה הוטלה על כח D של חיל המשלוח ההודי בפיקודו של גנרל ג'ון ניקסון כשהכח העיקרי בחיל משלוח זה הייתה הדיוויזיה ה-6 של "פונה" בפיקודו מייג'ור גנרל צ'ארלס טאונסנד. על פי התוכנית שהותוותה הקצה טאונסנד עבור כיבוש נאסריה כח של כ-5,000 חיילים בפיקודו של לוטננט גנרל ג'ורג' פרדריק גורינג.

בהמשך הקרב תוגבר הכח בבריגדה נוספת.

הצבא העות'מאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

להגנה על נאסריה הציבו הטורקים כ-5,000 לוחמים שחלקם הגן על העיר עצמה וחלקם פוזר במוצבים על גדות הפרת.

מהלך הקרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה החלה ב-27 ביוני 1915 כשהכוחות הבריטים יצאו מאזור אל קורנה (בה מתאחדים הפרת והחידקל) והחלו לנוע דרום מערבה. בגלל ההצפות הובלו החיילים על סירות.

לאחר שייט של כ-10 ימים הגיעו הסירות לעיירה חוקייקה (Ukaikah) שם נתקלו בסכר שבנו הטורקים לרוחב הנהר כדי לחסום את הבריטים. אנשי ההנדסה הבריטים הצליחו לפוצץ את הסכר למרות אש נגד טורקית חזקה שהומטרה עליהם וגרמה לאבדות כבדות.

לאורך נהר הפרת מחוקייקה לנאסירה (כ-50 ק"מ) נבנו עמדות טורקיות והוטמנו מוקשים[1]. מפקד הכח גורינג, שחשש מעוצמת ההתנגדות הטורקית, הזעיק תגבורת וב-13 ביולי הגיעה בריגדה נוספת וההתקפה על העמדות הטורקיות חודשה אולם לאחר מספר ימים נהדפו הבריטים והמתקפה נעצרה.

בסיוע מטוס ריגול אותרו העמדות הטורקיות והמתקפה חודשה ב-24 ביולי ובמהלכה הסתייעו הבריטים באסדות נחיתה ובספינות מקלעים כדי לכבוש את העמדות הטורקיות במבואות נאסריה.

נאסריה עצמה נכבשה ב-25 ביולי ושארית הכוחות הטורקים שהיו בעיר נסוגו לכות.

תוצאות הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוזקה ההגנה על האגף הדרום מערבי של הכוחות הבריטים.

אבידות הצדדים:

  • הצבא הבריטי: 104 חללים, 429 פצועים
  • הצבא העות'מאני: 2,000 חללים ופצועים, 1,000 שבויים[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Patrick Crowley (1 May 2016). Kut 1916: The Forgotten British Disaster in Iraq. History Press. p. 36.
  • BRITISH PRESTIGE AND THE MESOPOTAMIA CAMPAIGN,1914–1916 NIKOLAS GARDNER (Pg. 1)
  • Patrick Crowley (1 May 2016). Kut 1916: The Forgotten British Disaster in Iraq. History Press. pp. 23–.
  • Jack Bernstein (2008). The Mesopotamia Mess (Paperback): The British Invasion of Iraq in 1914: What We Could Have - and Should Have - Learned. InterLingua Publishing. pp. 52–..
  • Patrick Crowley (1 May 2016). Kut 1916: The Forgotten British Disaster in Iraq. History Press. pp. 24–.
  • Peter Sluglett (2007). Britain in Iraq: Contriving King and Country, 1914-1932. Columbia University Press. pp. 8–..
  • Duffy, Michael (1915-06-27). "Battles - The Battle of Nasiriyeh, 1915". First World War.com. Retrieved 2018-01-16.
  • Spencer Tucker (2005). World War I: Encyclopedia. ABC-CLIO. pp. 829–.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למזלם של הבריטים הם הצליחו לשבות חייל טורקי שידע להצביע על מיקומם של אותם מוקשים
  2. ^ בנוסף נפלו בידי הבריטים 17 תותחי שדה