קרב סולווי מוס
קרב הסולווי מוס (Solway Moss) הוא קרב שהתרחש ב"סולווי מוס" (אזור ביצות) ליד נהר אסק (Esk) שנמצא בצד האנגלי של הגבול האנגלו-סקוטי, בנובמבר 1542, בין כוחות אנגליים לכוחות סקוטיים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר הנרי השמיני, מלך אנגליה התנתק מהכנסייה הקתולית, הוא ביקש מג'יימס החמישי, מלך סקוטלנד, אחיינו, לנהוג כמוהו. ג'יימס התעלם מדרישתו של דודו והוסיף ועלב בו בסירובו להיפגש עם הנרי ביורק. כשהוא זועם, הנרי השמיני שלח כוחות צבא נגד סקוטלנד. בתגובה לפלישה האנגלית המסיבית לסקוטלנד, ג'יימס מינה את רוברט, לורד מקסוול - האחראי על הגבול המערבי (Warden of West March), להקים צבא שיפלוש לאנגליה.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 בנובמבר 1542, צבא המונה 15,000-18,000 לוחמים סקוטיים התקדם לתוך אנגליה. לורד מקסוול, למרות שמעולם לא מונה למפקד הכוח, הכריז כי הוא יוביל את המתקפה באופן אישי. על פי כמה דיווחים היסטוריים מאוחרים יותר, בהיעדרו של מקסוול, אוליבר סינקלייר (Oliver Sinclair), חביבו של ג'יימס החמישי, הכריז כי הוא המפקד שנבחר על ידי ג'יימס. על פי אותם דיווחים, המפקדים האחרים סירבו לקבל את פיקודו והמבנה הפיקודי התפרק.
ההתקדמות הסקוטית לתוך אנגליה נתקלה בלורד וורטון (אחד המפקדים האנגליים) ו-3,000 אנשים. הסקוטים, לאחר ההתנגשות עם חיל הפרשים האנגלי ב- Oakshawhill ("גבעת אוקשו") נסוגו לכיוון ה-Arthuret Howes. הם מצאו את עצמם לכודים מדרום לנהר אסק, בשטח אנגלי בין הנהר והביצות. לאחר לחימה אינטנסיבית נכנעו הסקוטים ומסרו את רוביהם לחיל הפרשים האנגלי. ייתכן וכמה מאות סקוטים טבעו בביצות ובנהר.
ג'יימס, שלא היה נוכח בקרב, נסוג לארמון פוקלנד (Falkland Palace) כשהוא מושפל וקודח מחום. החדשות שאשתו ילדה בת, מרי, במקום בן ריסקו את רוחו עוד יותר ומסופר שהוא אמר שבית סטיוארט "התחיל עם עלמה ויסתיים עם עלמה" (הוא התייחס לשושלת סטיוארט, שזכתה בכס המלוכה באמצעות מרג'ורי, בתו של רוברט דה ברוס). הוא מת בפוקלנד שבועיים לאחר מכן בגיל שלושים. על פי ג'ורג' דאגלאס, בעת שהזה, הוא התאבל על נפילתם בשבי של דגלו ואוליבר סינקלייר ב"סולווי מוס" יותר מאשר על אבדותיו האחרות.