לדלג לתוכן

קרב סטיקלסטד

קרב סטיקלסטד
תאריכים 29 ביולי 1030 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום סטיקלסטאד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 63°47′48″N 11°34′00″E / 63.796666666667°N 11.566666666667°E / 63.796666666667; 11.566666666667
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרב סטיקלסטדנורווגית: Slaget på Stiklestad; בנורדית עתיקה: Stiklarstaðir), שהתרחש בשנת 1030, הוא אחד הקרבות המפורסמים ביותר בתולדות נורווגיה. בקרב זה נהרג המלך אולף השני מנורווגיה (Óláfr Haraldsson). הכנסייה הקתולית הכריזה על אולף כקדוש בשנת 1164, בתקופת אפיפיורותו של האפיפיור אלכסנדר השלישי. [1]

הורולד הרדראדה (הורלדר הורלדסון הרדראדי), אחיו למחצה הצעיר, נכח אף הוא בקרב. הורולד היה בן חמש־עשרה בלבד בקרב סטיקלסטד. הוא הומלך על נורווגיה בשנת 1047, עד מותו בפלישה הכושלת לאנגליה, בקרב גשר סטמפורד, בשנת 1066.[2]

במהלך המאה התשיעית חולקה נורווגיה בין כמה מלכים מקומיים ששלטו באחוזותיהם. בסוף המאה עלה בידו של המלך האראלד הראשון נאה־השיער (בנורדית עתיקה: Haraldr Hárfagri), בעיקר הודות לעליונותו הצבאית שרכש באמצעות נישואיו עם ג'וטג'ארד מנידארוס, לכפות את שלטונו על ממלכות המשנה האלה ולייסד את המדינה הנורווגית המאוחדת.

ברית זו התפרקה לאחר מותו של האראלד. במאה הבאה ניהלו יארלי לאדה וצאצאים שונים של האראלד נאה-השיער סכסוכים מתמשכים על השלטון. מלבד פוליטיקה של כוח, גם הדת מילאה תפקיד בסכסוכים אלה, מאחר ששניים מצאצאי האראלד נאה־השיער, האקון הטוב ואולף טריגוואסון, ניסו להמיר את הנורווגים, שהיו אז פגאנים, לנצרות. בשנת 1000 השתלטו סוויין האקונרסון ואייריקר האקונרסון מלאדה על נורווגיה, בתמיכתו של המלך הדני סוון הוקונסון. בשנת 1015 שב אולף האראלדסון, מצאצאי האראלד נאה־השיער, מאחד ממסעות הוויקינגים שלו ונבחר מיד למלך נורווגיה. ביוני 1016 ניצח בקרב נסיאר את יארלי לאדה.

הצלחתו של אולף האראלדסון להמלך נורווגיה הועילה לו, משום שהדנים היו עסוקים בלחימה המתמשכת באנגליה. בשנת 1028 כרת קנוט הגדול, מלך דנמרק, ברית עם הלדים, ואולף נאלץ לגלות לקייב שברוסיה (בנורדית עתיקה: Garðaríki). בשנת 1029 מת הראלד האחרון, האקון סיגורדסון (בנורדית עתיקה: Hákon Sigurðarson), ואולף תכנן מסע צבאי לכבוש את כס המלוכה מחדש. אולף זכה לתמיכתו של אנונד יקוב, מלך שוודיה, שביקש להחליש את קנוט. אנונד יעקב סיפק לאולף 400 חיילים ומדריכים, שילוו אותו דרך דלארנה אל נורווגיה.

נפילתו של המלך אולף

בסאגה מסופר שאולף, עם צבאו בן 3,600 איש, עבר דרך שוודיה, חצה את ההרים אל עמק ורדאלן (בנורדית עתיקה: Veradalr), כ־80 ק"מ מצפון לטרונדהיים. הם הגיעו לסטיכלסטד, חווה בחלקו התחתון של העמק, שם התרחש קרב סטיכלסטד. סנורי סטורלוסון מתאר אותו בחיבורו "היימקרינגלה" (Heimskringla), שנכתב כ־200 שנה לאחר מכן.

בסטיקלסטאד פגש אולף צבא בפיקודם של הארק מטיטה (בנורדית עתיקה: Hárekr ór Þjóttu), תוריד הונד מביארקוי, וקלפר ארנסון, איש ששירת בעבר תחת אולף. לפי סנורי, צבא האיכרים מנה מאה מאות, כלומר 14,400 איש, ולא 10,000. סנורי מציין שקריאת הלחימה של אנשי אולף הייתה "Fram, fram, kristsmenn, krossmenn, konungsmenn!" ("קדימה! קדימה! אנשי המשיח, אנשי הצלב, אנשי המלך!"), ואילו קריאת הלחימה של הצבא היריב הייתה "Fram, fram, búandmenn!" ("קדימה! קדימה! איכרים!").

לפי סנורי, אולף קיבל שלוש פצעי מוות: בברכו, בצווארו ובבטנו. הפציעה הקטלנית האחרונה נגרמה כשהתיישב על אבן גדולה, וחנית חדרה מתחת לחולצתו המשוריינת אל בטנו. לפי הסאגות, טורה הונד היה בין אלה שפצעו את אולף אנושות, יחד עם קלפר ארנסון וטורשטיין קנררסמד מרוודה בסונמורה.[3] מקורות קדומים יותר אינם מפרטים מי גרם למלך את פציעותיו, אך סנורי מייחס את הפציעה האחרונה לטורה הונד, שפגע בו בחנית שבה הרג את אחיינו. פגיעה זו הובילה למריבה בין המלך לטורה. בקרב סטיקלסטד, המלך אולף כמעט הרג את טורה הונד בפטיש מלחמה. אולם, טורשטיין קנררסמד נכנס ביניהם ופצע את אולף מעל ברכו השמאלית. זמן קצר לאחר מכן, טורה הונד דקר את המלך בבטנו, ולאחר מכן קלפר ארנסון פגע בגרונו בחרבו. טורשטיין קנררסמד נהרג לאחר מכן מפגיעה בגבו, אך אחד מאנשיו של טורה נקם בו באותו יום. גופת המלך הועברה ונקברה בסתר בחולות נהר הנידלוה, מדרום לעיר טרונדהיים.

אולף הקדוש

שנה לאחר הקרב, נפתחו קברו וארונו; הגופה, על פי הסנורי, הייתה שלמה, והשיער והציפורניים גדלו מאז קבורתו. לאחר מכן הועבר הארון לכנסיית סנט קלמנט בטרונדהיים.[4] בין הבישופים שאולף הביא עמו מאנגליה היה גרימקטל, והוא שהביא להכרזתו של אולף כקדוש ב־3 באוגוסט. כנסיית סטיכלסטד (Stiklestad kyrkje) הוקמה מעל האבן שנגד אשר מת אולף הקדוש. האבן, כך מסופר, נמצאת עדיין במזבח הכנסייה.[5]

מאה שנה לאחר מכן, נבנתה קתדרלת נידארוס בטרונדהיים במקום קבורתו של אולף. גופתו הועברה לכנסייה והוצבה בקופסת קודש מכסף מאחורי המזבח הראשי. קופסת הקודש, בצורת כנסייה מיניאטורית, הייתה נפוצה בקופסאות קודש מימי הביניים שהכילו גופת קדוש שלמה. אולם היא הייתה ייחודית: אומרים שהיו לה ראשי דרקון בקודקוד הגמלונים, בדומה לאלה שעדיין נראים בכנסיות עץ נורווגיות. במאה ה־16, בתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית, גופתו של אולף הוצאה מקופסת הקודש, שהומסה למטבעות בפקודת המלך הדני־נורווגי. שרידיו נקברו מחדש בקתדרלת נידארוס – מיקומם המדויק נותר תעלומה. מלכת יוזפינה מלוכטנברג, מלכת נורווגיה ושוודיה ורעייתו של אוסקר הראשון, ביקשה מהמלך פרידריק השביעי מדנמרק את השריד הידוע היחיד שנותר מהקדוש אולף – עצם זרוע או מרפק – שהיה בקופסת קודש מימי הביניים במוזיאון הלאומי הדני. המלך העניק לה אותו, והיא העניקה אותו לקתדרלת אולף הקדוש באוסלו באוגוסט 1862.

אנדרטה בסטלהיים

מרכז התרבות הלאומי סטיקלסטד בוורדל הוקם בהחלטת הפרלמנט בשנת 1995. אולבסטוטה, אנדרטה במרכז זה, הוקמה בשנת 1807 לזכר קרב סטיקלסטד. זוהי אחת מאנדרטות הציבור העתיקות ביותר ששרדו בנורווגיה.[6] [7]

בשנת 1901 חיבר המשורר פר סיבלה את השיר "טורד פולסון", העוסק בדגל המלך אולף בקרב. פולסון הציב את הדגל לפני מותו, והוא נשאר זקוף במהלך הקרב כולו, אף לאחר נפילת המלך. התושבים המקומיים שמרו עליו זקוף והחליפוהו במשך מאות שנים; מונומנט ניצב באתר עד היום. המשפט המפורסם ביותר בשיר, "Merket det stend, um mannen han stupa" ("האות עומדת, אף על פי שהאיש נופל"), חקוק על המונומנט בסטלהיים, נורווגיה. הוא חקוק גם על קיר הכיתוב באתר הזיכרון של מחנה הריכוז ברגן־בלזן.[8]

מחזה "קדוש אולף" (Spelet om Heilag Olav) הוא הצגה חוצות המוצגת מדי סוף יולי בסטיקלסטד. ביולי 1954 נתן בעל האחוזה בסטיקלסטד רשות להצגת מחזה המבוסס על הקרב בשטחו. המחזה נכתב על ידי אולב גולווג והוא מועלה מדי שנה מאז 1954. מדי שנה נוסעים אנשים לסטיקלסטד לצפות במחזה "קדוש אולף", המוצג כיום בתיאטרון החוצות הגדול ביותר בסקנדינביה.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרב סטיקלסטד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Slaget 29. juli (Slaget i 1030)" (בנורווגית). אורכב מ-המקור ב-2009-04-08.
  2. ^ Kristian Helmersen,Red: Marianne Juelsgård Horte, Harald Hardrada of Norway, www.vikingeskibsmuseet.dk (באנגלית)
  3. ^ Claus Krag, Kalv Arnesson, Store norske leksikon, 2025-03-25
  4. ^ "Archaeologists in Norway find the church and altar of Viking king Olaf Haraldsson". Norsk institutt for kulturminneforskning. 11 בנובמבר 2016. נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Stiklestad kirkested". Kulturminnesøk. נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Stiklestad Nasjonale Kultursenter | Destination Viking, www.destinationviking.com (באנגלית)
  7. ^ "Olavshaugen". stiklestad.no. נבדק ב-1 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Eirik Helleve, Per Sivle, Norsk biografisk leksikon, 2024-11-22
  9. ^ Knut A. Rosvold, Fred Huvenes, Spelet om Heilag Olav, Store norske leksikon, 2024-10-26