קרדיגן (ויילס)

קרדיגן
Aberteifi
מדינה	הממלכה המאוחדת
אומה	ויילס
מחוז	קרדיגיון
תאריך ייסוד	1093
שטח	12.93 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	4,216 (2021)
קואורדינטות	52°05′03″N 4°39′29″W / 52.084169444444°N 4.6579194444444°W
אזור זמן	UTC
	http://www.visitcardigan.com/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הממלכה המאוחדת רגילה) לונדון בלפסט אדינבורו ליברפול ברמינגהאם ניוקאסל מנצ'סטר לידס פורטסמות' קארדיף גלאזגו פלימות' האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; תעלת; למאנש; האוקיינוס; האטלנטי; צרפת אירלנד איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; אברפראו

ערך זה עוסק בעיירה במערב ויילס. אם התכוונתם לסוג של סוודר, ראו קרדיגן.

קרדיגן (באנגלית: Cardigan, בוולשית: Aberteifi; ‏אברטייווי^ⓘ‏^Ⓘ‏) היא עיירה וקהילה בדרום-מערב מחוז קרדיגיון שבמערב ויילס.

קרדיגן שימשה לאורך ימי הביניים כאחת מערי הנמל החשובות בוויילס וכמרכז שלטוני. עד לכיבוש האנגלי של ויילס ב-1282, שכנה קרדיגן באזור הגבול שבין אדונויות הספר הוולשי האנגלו-נורמנים שהחזיקו באזורי דרום ויילס, לבין הממלכות הוולשיות העצמאיות, וכן עבר ידיים פעמים רבות בין הכוחות הוולשים לאלו האנגלו-נורמנים. שמה של קרדיגן מקורו בממלכת קרדיגיון ששכה באזור ובמקור נקרא על שם קרדיג אפ קונד'ה שייסד אותה. קרדיגן היוותה בסיס לשם המחוז ההיסטורי (לו היא גם שימשה כבירה מחוזית) קרדיגנשייר, מחוז שהתקיים עד 1974, אז אוחד עם מחוז דאווד והחל מ-1996 נקרא קרדיגיון (על שם הממלכה הוולשית ההיסטורית).

היסטוריה

קרדיגן ממוקמת בשפך נהר טיווי (מכאן שמה בוולשית "אברטיווי" שמשמעותו שפך נהר הטיווי), במערב ויילס, ושימשה לאורך השנים כעיר נמל מרכזית וגבול תרבותי בין ויילס לנורמנים. כחלק מהמערכה הנורמנית לכיבוש דרום ויילס, הוקם במקום מבצר עץ (בצורת "גבעה וחפיר") בסביבות שנת 1093, כנראה על ידי רוג’ר דה מונטגומרי, במרחק של קילומטר ממיקום טירת קרדיגן הנוכחית^[2]. בסביבות שנת 1110 בנה ריצ'רד פיץ גילברט דה קלייר מבצר עץ במקום הנוכחי של קרדיגן, בנקודה אסטרטגית המשקיפה על הגשר מעל הטיווי^[3]. לאורך המאה ה-12 נמשך מאבק עיקש בין הוולשים לאנגלו-נורמנים על השליטה בשטחי ממלכת קרדיגיון וקרדיגן עצמה. בשנת 1165 כבש ריס אפ גריפיד' מממלכת דהייברת' את הטירה מנכדו של דה קלייר, ובשנת 1171 ביצר אותה באבן; ככל הנראה מדובר בבנייה הראשונה באבן שביצע נסיך ולשי^[4].

בשנת 1176 חגג ריס את סיום בניית הטירה באירוע שהפך להיות האיסטד'ווד (Eisteddfod) הראשון המוכר, פסטיבל תרבות של שירה ומוזיקה שהפך למסורת ולשית הממשיכה עד היום. אחר מות ריס בשנת 1197 החלו קרבות ירושה בין בניו, אשר אחד מהם, מלגווין, מכר את קרדיגן לג'ון, מלך אנגליה, ובכך הועבר לשליטה אנגלית^[5]. בתחילת המאה ה-13 נלחמו שוב הוולשים והנורמנים על קרדיגן אשר החליפה ידיים פעמים רבות. ב-1215 כבש אותו ל'ואלין הגדול מגוויניד’, אך ב-1223 נכבשה מחדש בידי ויליאם מרשל, רוזן פמברוק. ב-1231 הוחזר לידי הנסיכות הוולשית המתהווה, אך לאחר מות ל'ואלין ב-1240 חזר לשליטה נורמנית. במהלך השנים 1244–1254 התקיים שיקום נרחב של המבצר, וב-1248 נבנה מגדל עוז והוקמו חומות מסביב לעיר^[5].

קרדיגן הייתה במשך ימי הביניים מרכז סחר חשוב. במהלך מלחמת האזרחים האנגלית במאה ה-17, הותקפה קרדיגן בידי הכוחות הפרלמנטרים, טירת קרדיגן נהרסה ונותרה נטושה זמן רב אחרי כן עד ששוקם חלקית בתחילת המאה ה־19. בתקופת המלכה אליזבת הראשונה קיבלה העיר מעמד חוקי, ובמאה ה-18 הפכה לאחד הנמלים החשובים בדרום ויילס, עם תעשיות בולטות של בניית אוניות, ייצוא בדים, אבן גיר, תירוש ועוד. בסוף המאה ה-19 הגעת מסילת ברזל ב-1886 וחוסר התאמת עומק שפך הנהר לספינות המסחר המודרניות, הביעו לירידת החשיבות המסחרית שלה^[6].