קרולה מוואסה
 | |||||
| לידה |
5 באוגוסט 1833 ארמון שנברון, וינה, האימפריה האוסטרית   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בדצמבר 1907 (בגיל 74) דרזדן, הקיסרות הגרמנית  | ||||
| מדינה |
ממלכת סקסוניה | ||||
| מקום קבורה |
הקתדרלה הקתולית | ||||
| בן או בת זוג |
אלברט, מלך סקסוניה (18 ביוני 1853–ערך בלתי־ידוע) | ||||
| שושלת בית הולשטיין-גוטורפ (הענף השוודי) | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
|
Order of Sidonie | |||||
  | |||||
קרולה מוואסה (בגרמנית: Carola von Wasa-Holstein-Gottorp; 5 באוגוסט 1833 - 15 בדצמבר 1907) הייתה נסיכת שוודיה, ומלכה רעיה של סקסוניה. היא הייתה המלכה האחרונה של סקסוניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרולה נולדה ב-5 באוגוסט 1833 בארמון שנברון, וינה והייתה בתם של גוסטב, נסיך ואסה ולואיזה אמליה, נסיכת באדן, ונכדתו של מלך גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה שהודח בשנת 1809.
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-19 היא נחשבה לאחת הנסיכות היפות של אירופה. מחזרים לא חסרו לה, והיו תוכניות לחתנה עם נפוליאון השלישי, קיסר הצרפתים. היא הייתה בת דודה של הקיסר דרך סבתה מצד אמה סטפני דה בוארנה, בתו המאומצת של נפוליאון הראשון ונסיכת האימפריה הצרפתית הראשונה. אביה היה נגד הנישואים בשל המצב הפוליטי ההפכפך בצרפת והמחלוקת ההיסטורית של שושלת שלו עם שושלת בונפרטה. 20 שנה לאחר מכן, כשנפוליאון השלישי הודח מהשלטון, צוטט אביה כאומר, "חזיתי את זה נכון!"
בשנת 1852, בניגוד לרצונו של אביה, קרולה המירה את דתה לקתולית. ב-18 ביוני 1853, נישאה קרולה בדרזדן לאלברט, נסיך הכתר של סקסוניה. נישואיהם היו ללא ילדים, אף על פי שהיא סבלה מהפלות רבות. יורשיה הקרובים ביותר היו: מצד האב, פרידריך השני, הדוכס הגדול של באדן (1857–1928), בנו של בן דודה הראשון; ובן דודה הראשון, מלך רומניה קרול הראשון (1839–1914) מצד האם.
הייתה לה מערכת יחסים טובה עם חמיה ותוארה כתמיכתה בם בזמנים קשים. כבר בתור נסיכת כתר, החלה קרולה את הפעילות בנושאים חברתיים אותה המשיכה כמלכה. בשנת 1866, היא ביקרה בבתי החולים השדה של סקסוניה בווינה, שם התפרסמה כאחות טובה. ב-1867 היא ייסדה את ועדת אלברט, שתרמה לטיפול הרפואי של הצבא הגרמני במהלך מלחמת 1870–1871. על עבודתה היא עוטרה בעיטור מסדר לואיזה הפרוסי ובמסדר הסקסוני של זידוניה. ב-1871, היא ליוותה את אלברט לקומפיין לאחר תבוסת צרפת, שם אירחה את קציני הצבאות המנצחים כמארחת פופולרית.
מלכה רעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1873, בן זוגה מת חמיה, ובעלה הוכתר כמלך אלברט הראשון. בשנת 1884, הסניף השוודי המודח של בית אולדנבורג עשה שלום עם שושלת ברנדוט השוודית החדשה באמצעותה ובתו של בן דודה הראשון אשר הפכה לנסיכת הכתר ויקטוריה משוודיה, כאשר שרידי סבה של קרולה, מלך שוודיה גוסטב הרביעי אדולף, אביה ואחיה לודוויג נלקחו לסטוקהולם ונקברו בקריפטה המלכותית. בשנת 1888, קרולה ובן זוגה ערכו ביקור רשמי בשוודיה.
המלכה קרולה תרמה תרומה חשובה לארגון הבריאות בסקסוניה. בשנת 1867, כנסיכת הכתר, היא ומארי סימון הקימו את אלברט-וריין. היא הקימה בית ספר לאחות רטובה בלייפציגר טור (1869), את בית החולים "קרולה-האוס" (1878), את סוכנות התעסוקה לנשים יוהנס-וריין (1876), בית ספר לנשים בשוורצנברג (1884), את בית "גוסטבהיים" עבור הזקנים, החולים והחלשים בנידרפוירץ (1887), בית הספר Lehrertöchterheim Carola-Stift Klotzsche (1892) ובית הנכים Amalie hus Löbtau, Friedrichstadt (1896). קרולה הייתה מלכה פופולרית. בשנת 1902 מת בעלה וגיסה גאורג, מלך סקסוניה עלה לשלטון במקומו.
היא הייתה הגבירה ה-499 של המסדר המלכותי של המלכה מריה לואיסה.
קרולה מתה ב-15 בדצמבר 1907 בדרזדן, ובזמן מותה, היא הייתה הנכד האחרון שנותר בחיים של גוסטב הרביעי אדולף.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרולה מוואסה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)