לדלג לתוכן

קרולין גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרולין גליק
Caroline B. Glick
קרולין גליק
קרולין גליק
לידה דצמבר 1969 (בת 54)
יוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1991
מדינה ישראל ישראל ישראל
השכלה
מעסיק ג'רוזלם פוסט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
פייסבוק carolineglick
טוויטר CarolineGlick
carolineglick.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרולין גליקאנגלית: Caroline Glick; נולדה בדצמבר 1969) היא עיתונאית ופובליציסטית ישראלית-אמריקאית. עמיתה במרכז למדיניות ביטחון[1] בוושינגטון, עורכת בכירה בעיתון ה"ג'רוזלם פוסט"[2], כותבת טור ב"ברייטברט" וב"מקור ראשון", וממקימות אתר הסאטירה הישראלי "לאטמה" ועורכת ראשית בו. חברה בוועד המייעץ של תנועת הביטחוניסטים.[3]

גליק נולדה ביוסטון, טקסס וגדלה בשיקגו, אילינוי שבארצות הברית. בוגרת אוניברסיטת קולומביה במדע המדינה. עלתה לישראל בשנת 1991.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליק התנדבה לשירות בצה"ל ושירתה כקצינה בפרקליטות הצבאית במהלך האינתיפאדה הראשונה. ב-1993 הייתה שותפה לכתיבת ספר באנגלית בהוצאת צה"ל, בשם "ישראל, האינתיפאדה ושלטון החוק". בין השנים 1996-1994 שירתה בלשכת מתאם פעולות הממשלה בשטחים. גליק כיהנה כמרכזת המשא ומתן עם אש"ף בנושאים אזרחיים ובתוך כך הייתה לחברה קבועה בצוות המשא ומתן הישראלי בשנים אלו.

לאחר שחרורה, הצטרפה ללשכת ראש ממשלת ישראל, שם שימשה כעוזרת היועץ המדיני לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

פעילות תקשורתית וציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2000-1998 למדה לתואר שני במדיניות ציבורית וביטחון בינלאומי בבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרוורד. בשנת 2000 חזרה לארץ ושימשה ככתבת בעיתון "מקור ראשון". כמו כן שימשה סגנית עורך ראשי ב"ג'רוזלם פוסט"[4].

בשנת 2003 התלוותה לכוחות המזוינים של ארצות הברית (יחידות חיל רגלים) במהלך הפלישה האמריקנית לעיראק. היא דיווחה על המלחמה מהקו הקדמי עבור הג'רוזלם פוסט, מעריב, שיקגו סאן-טיימס, וערוץ 2. כתבותיה התפרסמו בבוסטון גלוב, בוושינגטון טיימס ובוול סטריט ג'ורנל.

ב-23 במרץ 2003 דיווחה גליק בג'רוזלם פוסט כי כוחות אמריקאים השתלטו על מתקן בנג'ף החשוד כמפעל לייצור נשק כימי[5][6]. הדיווח צוטט בהרחבה בכלי תקשורת ברחבי העולם, משום שהיה הדיווח הראשון מתחילת מלחמת עיראק על חשד להימצאות נשק להשמדה המונית. לאחר זמן קצר פורסמו תוצאות הבדיקה של צבא ארצות הברית, לפיה לא נמצאו עדויות לייצור נשק כימי או החזקתו במתקן[7].

שימשה כחוקרת שותפה במסגרת המרכז לחקר תורת המערכה בצה"ל[8].

בשנת 2008 הקימה את אתר האינטרנט "לאטמה", המבקר באמצעות סאטירה את התקשורת בישראל. האתר הוקם במימון "המרכז למדיניות ביטחון" מיסודו של פרנק גפני[9], המקדם אידאולוגיית ימין רדיקלי אנטי-מוסלמית.

בשנת 2014 יצא לאור ספרה "The Israeli Solution: A One-State Plan for Peace in the Middle East." מהדורה עברית של הספר, תחת השם "סיפוח עכשיו", יצאה לאור בתחילת 2015 בתרגומו של אורי רדלר[10]. בספר זה מעלה גליק טיעונים בעד פתרון המדינה האחת לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בתחילת 2019 הצטרפה למפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד[11] ושובצה במקום השישי ברשימה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה ולכן לא נבחרה לכנסת. בחודש ספטמבר של אותה שנה מערכת עיתון ישראל היום הודיעה שגליק תחל לכתוב טור קבוע ב"ישראל השבוע", מוסף האקטואליה בגיליון יום שישי של העיתון[12]. ביוני 2022 פוטרה מ"ישראל היום"[13].

גליק היא כלת פרס "עט הזהב" לעיתונות לשנת 2003, מטעם ארגון האמריקאים והקנדים בישראל, וכלת הפרס לעיתונות ע"ש בן הכט לשנת 2005, מטעם ארגון ציוני אמריקה. בשנת 2005 זכתה גליק בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' של "האגודה לזכות הציבור לדעת" ”בזכות חתירתה להשגת תקשורת מקצועית והוגנת ובזכות ביקורתה הנוקבת את מערכות התקשורת הגדולות במדינה”[4][14]. קיבלה את פרס "שומר ציון" מטעם אוניברסיטת בר-אילן בשנת 2009[15].

בשנת 2016 זכתה בפרס מוסקוביץ' לציונות[16].

חיים פרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לשמעון ואם לשני בנים. מתגוררת באפרת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרולין גליק בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של קרולין גליק (באנגלית)(באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Center Staff, באתר Center for Security Policy
  2. ^ אודות העיתון, באתר ג'רוזלם פוסט
  3. ^ קרולין גליק באתר התנוועה
  4. ^ 1 2 הזוכים בפרס הישראלי לביקורת התקשורת 2005 - ינון מגל וקרולין גליק, באתר האגודה לזכות הציבור לדעת, 6 בדצמבר 2005
  5. ^ US Troops Capture Camouflaged Chemical Plant, ‏23 במרץ 2003 (באנגלית).
  6. ^ Caroline Glick, US Troops Capture Chemical Plant, באתר media.defense.gov, ‏24 במרץ 2003 (באנגלית).
  7. ^ יוסי מלמן, הידיעה על מציאת מפעל נשק כימי - שגויה, באתר הארץ, 23 במרץ 2003.
  8. ^ קרולין גליק, למה סולקו דוביק תמרי ושמעון נוה?, מקור ראשון, 11 ביוני 2006.
  9. ^ לונדון את קירשנבאום: "לאטמה" מגיעה לערוץ 10, סרטון בערוץ "LatmaTV", באתר יוטיוב (אורך: 08:29), 7 באוקטובר 2009.
  10. ^ אתר הספר "סיפוח עכשיו"
  11. ^ יקי אדמקר‏, הגיוס הראשון לימין החדש של בנט ושקד: העיתונאית קרולין גליק, באתר וואלה‏, 02 בינואר 2019
  12. ^ גיא עזרא, ‏מהמפלגה של בנט ושקד לעיתון 'ישראל היום', באתר "סרוגים", 5 בספטמבר 2019
  13. ^ קרולין גליק: פיטרו אותי מישראל היום, באתר ערוץ 7, 22 ביוני 2022
  14. ^ מרב יודילוביץ', פרסים לינון מגל וקרולין גליק על "ביקורת התקשורת", באתר ynet, 6 בדצמבר 2005
  15. ^ העיתונאית קרולין גליק קיבלה את פרס "שומר ציון" לשנת 2009, באתר אוניברסיטת בר-אילן, 31 במאי 2009
  16. ^ ואלו זוכי פרס מוסקוביץ', באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2016