זכה בפרס השני בתחרות לעיצוב אנדרטה לבית הכנסת ברחוב לווצו בברלין (1985)
קרול ברוניאטובסקי (בפולנית: Karol Broniatowski; נולד ב-23 באפריל1945) הוא פסל פולני החי ועובד בברלין. עבודתו מתמקדת בחקר דמות האדם, תוך בחינת נושאים כמו נוכחות והיעדר בפיסול, באמצעות שימוש בצורות חיוביות ושליליות, דמויות המוניות והיטלים גרפיים. הוא ידוע ביצירותיו הפיגורטיביות החדשניות ובגישתו לאמנות קונספטואלית.[1]
ברוניאטובסקי נולד בלודז' שבפולין. בין השנים 1964 ל-1970 למד פיסול באקדמיה לאמנויות יפות בוורשה, שם היה תלמידו של הפסל יז'י ירנושקייביץ'. בשנת 1976 עבר לברלין במסגרת מלגת DAAD (שירות החליפין האקדמי הגרמני) והשתקע במתחם קונסטהאוס דאהלם (Kunsthaus Dahlem), שם הוא ממשיך לחיות וליצור עד היום.[2]
עבודתו של ברוניאטובסקי מתרכזת בדמות האדם, תוך שימוש בחומרים מגוונים כגון ניירעיתון, ברונזה וגבס. סגנונו מתאפיין בגישה תהליכית, החוקרת את המעבר בין פנים לחוץ ואת היחסים בין צורה לתוכן.[1]
בשנת 1976, במסגרת מלגת DAAD, החל לעבוד על מחזור "ביג מן", דמות דמיונית בגובה 18 או 18.8 מטר, שתוכננה כתבליט שוכב. הדמות חולקה ל-93 חלקים ריבועיים, שנוצרו מנייר עיתון וגרניט ופוזרו ברחבי העולם. היצירה, הקיימת באופן מלא רק בדמיון הצופה, הפכה לאחת הדוגמאות הבולטות של מעברו לאמנות קונספטואלית.
בין השנים 1977–1979 יצר שלוש הצגות נוספות של "ביג מן":
אובייקט 93 – ההצגה השנייה (1977): 93 ביצי ברונזה מלוטשות שהוצבו על לוח, משקפות זו את זו.
סטוקוביסקו – ההצגה השלישית (1978): מיצג שבו שודרו 93 אותות הקשה בקוד מורס דרך מיקרופון.
ראש מחול (1979): מיצג במוזיאון לאמנות בלוז', שבו ראש מחול התגלה מתוך תבנית גבס והתפורר.
הדמויות הפוסעות (Die Schreitende / Kleine Schreitende)
ברוניאטובסקי יצר מספר יצירות ציבוריות ואנדרטאות משמעותיות:
מזרקה בפרנץ-נוימן-פלאץ, ברלין (1984–1985): שלוש דמויות עירום נשיות מברונזה בתוך ובסביבת בריכת המזרקה.[3]
אנדרטה ליהודי ברלין המגורשים בתחנת הרכבת גרונוולד (1991)אנדרטה ליהודי ברלין המגורשים בתחנת הרכבת גרונוולד (1991): יצירת בטון באורך 20 מטר עם צורות חלולות של דמויות אנושיות, המסמלות את אובדנן כצללים.[4]
"רגל מבנדרן" (Fuß von Bendern, 1996): פסל ברונזה בגובה 5.15 מטר בליכטנשטיין, המייצג חלק מדמות דמיונית בגובה 30 מטר.
עבודות נוספות כוללות עמודים בבית הספר אלברט-איינשטיין (1989), פסלים בחצר בית החולים רודולף-וירכו (1994) ומזרקה בהוגנוטנפלאץ (1998), כולם בברלין.
מאז 1989 יוצר ברוניאטובסקי גואשים גדולים בפורמט מונוטיפים על קרטון, בעיקר בשחור ואדום. הוא מתאר אותם כ"רגעים של פסלים שהושארו מאחור" ומשתמש בפסלי חימר ככלי להדפסה, תוך יצירת קשר בין פיסול להדפסים גרפיים.[3]
ברוניאטובסקי זכה בפרס השני בתחרות לעיצוב אנדרטה לבית הכנסת ברחוב לווצו בברלין (1985). עבודתו משלבת ז'אנרים מגוונים כגון אמנות מיצג, אמנות קונספטואלית, ארטה פוברה ואמנות מינימלית, תוך התייחסות לשאלות יסודיות בפיסול ובתרבות הזיכרון.[3]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קרול ברוניאטובסקי".