קרול (המתים המהלכים)
 | |||||
| קרול בקומיקס (ימין) ובסדרת הטלוויזיה (שמאל) | |||||
| שם ספר | "המתים המהלכים" | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| תוכנית טלוויזיה |
המתים המהלכים (סדרת טלוויזיה) אימת המתים המהלכים המתים המהלכים: דאריל דיקסון | ||||
| הופעה ראשונה |
Issue 3 (קומיקס) (2003) "Tell It to the Frogs" (טלוויזיה) (2010) | ||||
| הופעה אחרונה | Issue 42 (קומיקס) (2007) | ||||
| יוצרים |
רוברט קירקמן טוני מור | ||||
| גילום הדמות | מליסה מקברייד | ||||
| דיבוב | מליסה מקברייד | ||||
| מידע | |||||
| שם אמיתי | קרול פלטייר (טלוויזיה) | ||||
| סטטוס |
מתה (קומיקס) בחיים (טלוויזיה) | ||||
| גיל |
25 (קומיקס) אמצע שנות ה-50 לחייה (טלוויזיה) | ||||
| תאריך לידה |
1979 שנות ה-60 של המאה ה-20 | ||||
| מקום לידה | ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
| מין | נקבה | ||||
| מקצוע | עקרת בית | ||||
| מומחיות |
לירות ברובים לרכב על סוסים | ||||
| דת | נצרות | ||||
| אזרחות |
 ארצות הברית | ||||
| תאריך פטירה | 21 באוקטובר 2004[1] (קומיקס) | ||||
| מקום פטירה | מתקן הכליאה של מחוז מריוותר, ג'ורג'יה | ||||
| סיבת המוות | התאבדה; קריעת גרון / נשיכת מהלך | ||||
| דמויות קשורות | |||||
| משפחה |
סופיה (בת)
| ||||
| חברים | ריק גריימס, לורי גריימס, דאריל דיקסון | ||||
| אויבים | המושל, הציידים, ניגן (בעבר), אלפא | ||||
קרול (באנגלית: Carol, ידועה בסדרת הטלוויזיה כקרול פלטייר; באנגלית: Carol Peletier) היא דמות בדיונית בסדרת הקומיקס "המתים המהלכים", כמו גם בסדרת הטלוויזיה הנושאת את אותו השם ובסדרת הספין-אוף "המתים המהלכים: דאריל דיקסון".
הדמות נוצרה במקור על ידי הכותב רוברט קירקמן והאמן טוני מור, והופיעה לראשונה בחוברת "The Walking Dead #3" שיצא לאור ב-10 בדצמבר 2003. הדמות מגולמת בסדרת הטלוויזיה על ידי השחקנית האמריקאית מליסה מקברייד, שבזכות תפקיד זה זכתה בפרס סאטורן ל"ליהוק הטוב ביותר" בשנת 2012, ובפרס אנטרטיינמנט ויקלי ל"השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה" בשנת 2015. הדמות עובדה לטלוויזיה על ידי המפיק פרנק דרבונט והופיעה לראשונה בפרק "Tell It to the Frogs" ששודר ב-14 בנובמבר 2010.
בשתי המדיות, קרול היא עקרת בית, אימה של סופיה, וחברה במחנה שורדים בהנהגת שיין וולש.
בקומיקס, קרול היא עקרת בית בת 25 שמציגה אופי נוירוטי ותמים יחסית. היא מפתחת קשר רומנטי עם טייריס אך לאחר שתופסת אותו מקיים יחסי מין עם מישון (בניגוד לרצונו), היא נכנסת לדיכאון כבד וחותכת לעצמה את הורידים. לאורך העלילה היא נעשית יותר ויותר לא יציבה, עד שהיא מדרדרת להתנהגות הרסנית, ובסופו של דבר מתאבדת.
בסדרת הטלוויזיה, קרול פונתה מביתה יחד עם בעלה המתעלל אד ועם בתם סופיה, בתקווה למצוא מקום בטוח בעיר אטלנטה, ושם הם מצטרפים למחנה של שורדים בהנהגת שיין וולש. לאחר מותו של אד והיעלמותה של סופיה, קרול יוצרת קשר קרוב עם אחד מחברי הקבוצה, דאריל דיקסון. אחרי נפילת הכלא היא נעשית לאם מאמצת לליזי ולמיקה סמואלס. בהמשך קרול, ליזי ומיקה נפגשות עם טייריס ומוצאות יחד מקום בטוח, עד שליזי, כחלק מההידרדרות הנפשית שלה, רוצחת את אחותה ומאלצת את קרול להוציאה להורג. לאחר מכן קרול מצילה את ריק ושאר הקבוצה מהקניבלים ב"טרמינוס". אחרי ההגעה לקהילת "אלכסנדריה", קרול הופכת לאחת המגינות המרכזיות של המקום ומנסה לפתוח בקשר עם תושב בשם טובין, אך מבינה מהר שזה רק ניסיון זמני להקהות את הכאב שלה. עם הזמן היא מתחילה להרגיש אשמה על האנשים שהרגה ומדרדרת למצב אובדני, עד שמורגן מציל אותה ומביא אותה לקהילת "הממלכה", תחת הנהגתו בידי המלך איזיקיאל. בסופו של דבר היא נישאת לאיזיקיאל ומאמצת נער צעיר מהממלכה בשם הנרי. מאוחר יותר השניים נפרדים.
ב"המתים המהלכים: דאריל דיקסון", לאחר זמן מה שדאריל נעדר, קרול יוצאת לחפש אותו. מה מגלה כי דאריל נחטף לצרפת ובעזרת בחור בשם אש, השניים מגיעים לצרפת בעזרת מטוס וקרול מתאחדת עם דאריל.
ביוגרפיה בדיונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קומיקס[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידוע הרבה על חייה של קרול לפני תחילת האפוקליפסה או במהלכה, מלבד העובדה שהיא נולדה בשנת 1979.[3] תמיד היה לה קשר טוב עם אחותה, ומסופר כי בתקופת הנעורים היא יצאה עם כמה בחורים. היא הייתה בזוגיות עם מי שיהפוך לבעלה במשך זמן לא קצר, עד שהוא שכנע אותה להתחתן איתו,[4] אף שקרול סיפרה בהמשך שהיא הסכימה להצעה בעיקר מתוך פחד להישאר לבד.
מרומז מאוד שבמהלך הנישואים היא כמעט לא מצאה סיפוק אמיתי, והיא נשארה איתו גם כי הייתה זקוקה לעזרה בגידול סופיה וגם בגלל הנטייה שלה להיקשר ולהיות תלויה באחרים. קרול גם הזכירה שבעלה פגע בה לפעמים, אך עדיין תיארה אותו כ"בחור טוב".
בעלה היה המפרנס העיקרי ועבד כמוכר מכוניות מצליח.[5] בגלל ההכנסה הגבוהה שהביא, קרול לא נאלצה לצאת לעבוד, ולכן מילאה את התפקיד של עקרת בית. עם זאת, מדי פעם היא הכניסה עוד קצת כסף דרך עסק קטן מהבית, שבו מכרה מוצרי טאפרוור מתוך קטלוגים, לרוב לחברים ולמשפחה. בזמנה הפנוי היא נהגה לעסוק הרבה ביצירה ובמלאכות יד, כולל סריגה ואלבומי סקראפבוק.
טלוויזיה[6]
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הסדרה | עונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המתים המהלכים | חוזר | ראשי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המתים המהלכים: דאריל דיקסון | ראשי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קרול נולדה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. וחיה בפרברי אטלנטה. אמה לימדה אותה להיות ערנית ולשים לב לפרטים הקטנים. בשלב מסוים כמבוגרת היא הכירה גבר בשם אד פליטייר, שבתחילה היה "מקסים" מספיק כדי שתבחר להתחתן איתו,[7] אך במהלך הנישואים נחשפה בהדרגה ההתנהגות האלימה והמתעללת שלו.[8][9]
קרול הייתה עקרת בית ושמרה בקנאות על בתם, סופיה. היא ניסתה להעניק לה חום וביטחון, בזמן שאד הזניח אותה באופן קבוע. לאורך השנים הן היו קורבנות להתעללות מילולית ופיזית. בגלל העצמאות המוגבלת שלה והפחד מתגובות הסביבה, קרול היססה לערב אנשים מבחוץ או לספר מה קורה בבית.
למרות הכול, קרול נשארה בנישואים כי האמינה שהאושר שלה הוא לא להיות לבד. כשאד היה שיכור הוא הכה אותה לעיתים קרובות, ובכמה מקרים זה נגמר בפריקת כתף. היא למדה להחזיר את הכתף למקום בעזרת מידע שמצאה באינטרנט, כי התביישה לחזור לבית חולים ושוב להמציא תירוץ למה קרה. באחד הימים היא החליטה לגזור את כל השיער, מפני שכאשר ניסתה לברוח מאד הוא היה תופס לה בשיער ומטיח את ראשה בקיר. פעם אחת היא לקחה את סופיה למקלט באטלנטה כדי להתרחק ממנו, אבל אחרי יום וחצי הן חזרו אליו, ואחרי שחזרו אד הכה את שתיהן קשות.[7]
בזמן הפנוי שלה קרול נהגה לקרוא צהובונים. דמות שחזרה בהם הייתה פמלה מילטון, אשת חברה מאוהיו ובתו של נשיא ארצות הברית לשעבר ויליאם מילטון. קרול אהבה לעקוב אחר פמלה ותפסה אותה כאלגנטית ומרשימה. היא גם עקבה אחר תחקיר עיתונאי על הדוד של פמלה, כאשר העיתונאית קוני חשפה שחיתות של כמה פוליטיקאים אמריקאים, כולל אותו דוד. הפרשה הסתיימה בכך שהוא איבד את מקומו בקונגרס ונשלח לכלא. בגלל הרקע שלה כעקרת בית, קרול הייתה טבחית ואופה מיומנת. ברגעי עצב, ובמיוחד אחרי פגיעה מצד אד, היא הייתה מבשלת ואופה כדי להסיח את דעתה ולהירגע.
לאחר תחילת האפוקליפסה, קרול ומשפחתה יצאו לכיוון אזור שנחשב "בטוח" באטלנטה. בדרך הם נתקעו בפקק תנועה והכירו את שיין, לורי וקארל.[10] במהלך הנסיעה קרול ניסתה לתת לקארל מעט אוכל, אבל אד עצר אותה וטען שלא יישאר להם מספיק לעצמם. לאחר שהצבא הפציץ את העיר, הם הקימו מחנה מחוץ לאטלנטה יחד עם שורדים נוספים.[11]
אופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתה יודע, אתה כנראה לא תאהב להיות פה. הם [ריק והקבוצה] אנשים נחמדים, בהתחלה הם אפילו נהדרים… אבל הם כל כך שיפוטיים. טעות אחת… וזהו. מבחינתם אתה גמור. ניסיתי להתאבד. באמת ניסיתי. זה לא הצליח, ברור, אבל ניסיתי. הם לא נותנים לי לשכוח את זה. מאז אני רואה את זה בעיניים שלהם, הם איבדו כל כבוד אליי. כולם. אפילו החברה הטובה ביותר שלי. היא מנסה להיות נחמדה, אבל אני רואה שהיא רק מתנשאת עליי. מאז שזה קרה היא לא באמת רוצה לדבר איתי. היא פשוט מרגישה שהיא חייבת. כולם חושבים שאני משוגעת. אני לא ממש יודעת עם מי לדבר, אז חשבתי שאני אציג את עצמי. אני קרול. נראה לי שמעכשיו אני פשוט אדבר איתך. אתה מקשיב, ואתה לא שופט אותי. אתה יודע, זה ממש חשוב בחברות. לא לשפוט אנשים. אני באמת מקווה שאתה מחבב אותי… (המהלך נושך את צווארה) אה, טוב… אתה כן מחבב אותי.
— קרול מדברת עם "מהלך" מעט לפני שהיא מאפשרת לו לנשוך אותה בצוואר | "המתים המהלכים", גיליון #41
קומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתחלה קרול הצטיירה כאדם רגוע ושקול יחסית, אבל היחס הידידותי וה"נורמלי" שלה שימש כמסכה שהסתירה חוסר יציבות נפשית שליוותה אותה מתחת לפני השטח. עם הזמן הפגמים שלה נחשפו, וחוסר היציבות הזה הלך והחמיר עד שהוא הוביל בסופו של דבר להתאבדותה.
לקרול היה הצורך עז בחברה ובקרבה בתוך הכאוס היומיומי, בעיקר משום שהיא הייתה אדם שברירי שכל חייה חיה על חשבון אחרים. האנשים שסביבה החזיקו אותה מאוזנת ועזרו לה לשמר חזות של מישהי שמתפקדת "כרגיל". אבל ברגע שהיא הפסיקה לקבל מהם את התמיכה הזו, היא התחילה לאט לאט לאבד יציבות ולהידרדר לטירוף. הגבול בין היגיון לחוסר היגיון היטשטש אצלה, עד שהיא השתכנעה לגמרי שהיא ומשפחת גריימס יכולים להפוך למשפחה אחת.
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת הסדרה קרול הייתה אישה מופנמת, שקטה, ולעיתים חסרת אונים, במיוחד מול בעלה המתעלל אד. למרות זאת היא הגנה בחירוף נפש על סופיה וניסתה להרחיק אותה מכל סכנה. אחרי שאד הוכה כמעט למוות על ידי שיין על שהכה את קרול ואת שאר הבנות במחנה,[8] קרול התחילה להתנגד לו, יצאה לפעילויות עם הקבוצה לבדה יחד עם סופיה, ובהדרגה התחילה להתחזק מנטלית.[9][12] לאחר מותה של סופיה היא התחילה לעמוד על שלה, הפכה עצמאית יותר וחיזקה את הקשרים שלה עם שאר השורדים. בעונה השנייה התגלה כי היא כנוצרייה אדוקה שהתפללה לעיתים קרובות, וגם אחרי מותה של סופיה היא נאחזה באמונה וסירבה לוותר על הרעיון שבתה נמצאת בגן עדן.[13]
בהמשך, קרול אימצה גישה מעשית ותקיפה יותר. היא הרגה בסתר שני חברי קבוצה חולים; קרן ודייוויד; כדי למנוע התפשטות של מחלת ה"פלו",[14] ולא הראתה כמעט חרטה כי האמינה שזה היה הכרחי.[15] ריק ראה בכך מעשה בעייתי מבחינה מוסרית והגלה אותה. בהמשך, כשמצבה הנפשי של ליזי החריף עד כדי כך שרצחה את אחותה מיקה, קרול הרגישה שאין לה ברירה אלא להרוג את ליזי כדי להגן על עצמה ועל מי שנשאר איתה, כולל טייריס וג'ודית'. היא הודתה בפני טייריס שהיא אחראית למות החולים, ולבסוף קיבלה את סליחתו, אך ההחלטות הקשות האלה השאירו אותה פצועה רגשית.[16]
התושייה שלה בלטה במיוחד כשהצליחה להשמיד לבדה את מתחם "טרמינוס" ולהציל את חבריה, וכך החזירה לעצמה את הכבוד וההערכה של ריק.[17] אף על פי שהיססה להצטרף שוב לקבוצה באופן קבוע, היא קיבלה את זה עם הזמן ואף נתפסה כמנהיגה במהלך ההיפרדות בדרך לוושינגטון. באותה תקופה גם התברר שהיא כבר לא הייתה בטוחה שהיא מאמינה באל או בעולם הבא.[18]
ככל שהסיפור התקדם, קרול התגלתה כאינטליגנטית, ערמומית, עניינית ותושייתית, ולעיתים שימשה יועצת לריק. היא נטתה לקחת את העניינים לידיים והייתה מוכנה להרוג כל מי שראתה כאיום. היא גם הייתה שקרנית מצוינת, והצליחה לשכנע את אנשי אלכסנדריה שהיא אישה חלשה ולא מוכשרת כדי להסתיר את האופי האמיתי שלה.[19] לצד זה היא שמרה על שפיות ועל יכולת לחמלה, אבל ברגעי קיצון בחרה בדרך ה"לוגית" גם אם היא נראתה אכזרית. זה ניכר כשהיא איימה על סאם ותמרנה אותו בפחד, וגם כשהיא התנגשה במורגן וניסתה לעצור אותו כשעמד בדרכה.
מאוחר יותר התגלה כי קרול כן הרגישה רחטה על מעשיה בעבר. היא התחילה לרשום רשימה של האנשים שהרגה והרגישה את המשקל המצטבר של המעשים שלה. עמוק בפנים היא רצתה להאמין בגישה של מורגן, אבל המציאות לא התאימה לזה עבורה. היא גם תיארה את עצמה כמעין "אמא" של השורדים, כמי שעשתה דברים נוראיים כדי להגן עליהם, ובמקביל שמרה על צד אימהי, למשל כשהגנה על מגי וניסתה למנוע ממנה לקחת סיכונים בזמן ההיריון.[20]
גם עם החרטה, היא עדיין הייתה מסוגלת לרצוח כדי לשמור על עצמה ועל מי שאכפת לה מהם, למשל כשהרגה קבוצה של מושיעים שחטפה אותה ואת מגי.[21] אחרי זה היא בחרה להתרחק מהקבוצה בטענה שהיא לא מסוגלת להרוג עוד בני אדם, אך בפועל היא הוכיחה שהיא לא נחלשה כשהפילה לבדה קבוצה נוספת שסירבה להיכנע.[22] לאחר שניצלה והחלימה ב"ממלכה", היא התעקשה להישאר מבודדת וחיה בבית קטן בשולי המקום, אף על פי שמורגן ואיזיקיאל בדקו מה שלומה מדי פעם.[23] היא ניסתה להימנע מעימותים אלימים, אך חזרה למאבק אחרי ששמעה על מותם של גלן ואברהם בידי ניגן, ואז פעלה ללא היסוס כשנדרש להציל קהילות אחרות.
אחרי מותו של הנרי,[24] קרול הייתה שבורה לגמרי וחיפשה נקמה. היא רצתה להרוג את אלפא בכל מחיר ולהשמיד את "הלוחשים", וגם פעלה בפזיזות בלי לחשוב על ההשלכות. היא עינתה "לוחש" שתפסה כדי לגלות את מיקום עדר המהלכים של אלפא, ושמה קשרים אישיים בסיכון, כולל עם לידיה, כשניסתה להשתמש בה נגד אלפא. בסופו של דבר הן השלימו, אבל היה ברור שהאובססיה לנקמה פגעה בשיקול הדעת של קרול והובילה אותה למלכודת במערה.
מאוחר יותר התגלה שהייתה לה תוכנית סודית: היא שחררה את ניגן כדי שיחדור ללוחשים ויהרוג את אלפא. אחרי שניגן ביצע זאת והביא לה את הוכחת הניצחון,[25] היא הרגישה סיפוק אף על פי שלא הרגה את אלפא בעצמה, אבל זה העמיק את הקרע בינה לבין דאריל, שהאשים אותה במה שקרה לקוני.[26] קרול הביעה חרטה על הדרך שבה הלכה רחוק מדי, וקיבלה גם הבנה וסליחה מדמויות אחרות, במיוחד כשהתקווה שקוני עדיין חיה ולא נעלמה.
בהמשך, קרול ניסתה להשתנות. היא הבינה שהזעם לא הביא לה שקט, הזהירה אחרים לא ללכת בדרך הנקמה, והכירה בכך שהפזיזות שלה פגעה באנשים שסביבה. אחרי שחילצה את קוני, היא הראתה הקלה אמיתית כשהבינה שקוני לא מחזיקה בה טינה.
לאחר המעבר ל"חבר העמים", קרול נהנתה יותר מחיים פשוטים, אך גם נכנסה לעסקה עם לאנס הורנסבי כדי להשיג לאיזיקיאל טיפול רפואי למחלתו. בתקופה הזו נראה שהיא ודאריל התקרבו מחדש, והיא אפילו הקניטה אותו ברוח טובה סביב הקשר שלו עם קוני. במקביל היא התקרבה שוב לאיזיקיאל, אם כי לא היה ברור האם הם יחזרו להיות זוג.
טריוויה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אף על פי שקרול בדרך כלל מראה משיכה לגברים, למשל טייריס, ריק ובילי, יש גם רגע שבו היא מנשקת את לורי בלי הסכמתה. הדבר מרמז שהיא אולי דו־מינית, אבל בגלל מצבה הנפשי המתדרדר באותו זמן לא ברור אם זה נבע ממשיכה אמיתית או מייאוש.
- נטען שלקרול יש אחד מזמני ה“חזרה” המהירים ביותר בזיכיון "המתים המהלכים", והיא הופכת תוך שניות ספורות אחרי המוות הביולוגי שלה.
- קורא שאל את רוברט קירקמן למה הוא בחר שדווקא קרול תהיה זו שעושה את הדברים המוזרים והקיצוניים. קירקמן ענה שהוא רצה להראות עד כמה החיים בעולם הזה מלחיצים, ועד כמה הם יכולים לשבור אנשים חלשים ותלויים, וקרול התאימה לזה כדמות.[27]
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקרול יש קלסטרופוביה, כפי שנאמר בפרק "TS-19".
- הקלסטרופוביה שלה בולטת במיוחד בפרק "Squeeze".
- אחרי המוות של סופיה בפרק "פריטי מאץ' דד אולרדִי", קרול היא השורדת האחרונה ממשפחת פליטייר.
- קרול אימצה יותר ילדים מכל דמות אחרת ב"דה ווקינג דד", בסך הכול 3: מיקה סמואלס, ליזי סמואלס והנרי סאטון.
- הנשק שהיא משתמשת בו הכי הרבה הוא אקדח בשם "קולט דיטקטיב ספיישל".
- במקור התכנון היה שקרול תמות בפרק "Killer Within", אבל שרה ויין קליס, שמגלמת את לורי גריימס, שכנעה את ההפקה לוותר על זה, ובמקום זאת טי-דוג נהרג.[28]
- לפי מליסה מקברייד, בחלק מראיון של מאחורי הקלעים של הפרק "Au Revoir Les Enfants", גם בעונה 4 היה שלב שבו שקלו להרוג את קרול. מחלקת האיפור אפילו הכינה תבנית לטקס של הפנים שלה כדי ליצור מראה של קרול כמהלכת, ובסוף השתמשו בזה לגרסאות מעודכנות עבור סצנות ההזיות באותו פרק.
- קרול היא אחת משלושה חבריה במקוריים של מחנה אטלנטה שעדיין בחיים, מתוך 33 שורדים. השניים האחרים הם דאריל וריק.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Comic Series Timeline, Walking Dead Wiki (באנגלית)
- ↑ Carol (Comic Series), Walking Dead Wiki
- ↑ The Walking Dead Script Book, Walking Dead Wiki
- ↑ Issue 4, Walking Dead Wiki
- ↑ Issue 5, Walking Dead Wiki
- ↑ Carol Peletier (TV Universe), Walking Dead Wiki
- 1 2 What Lies Ahead, Walking Dead Wiki
- 1 2 Tell It to the Frogs, Walking Dead Wiki
- 1 2 Vatos, Walking Dead Wiki
- ↑ Chupacabra, Walking Dead Wiki
- ↑ Days Gone Bye (TV Series), Walking Dead Wiki
- ↑ Wildfire, Walking Dead Wiki
- ↑ Nebraska (Episode), Walking Dead Wiki
- ↑ Infected, Walking Dead Wiki
- ↑ Indifference, Walking Dead Wiki
- ↑ "The Grove (Episode)". Walking Dead Wiki.
- ↑ No Sanctuary, Walking Dead Wiki
- ↑ Consumed, Walking Dead Wiki
- ↑ Remember, Walking Dead Wiki
- ↑ Not Tomorrow Yet, Walking Dead Wiki
- ↑ The Same Boat, Walking Dead Wiki
- ↑ East, Walking Dead Wiki
- ↑ The Well, Walking Dead Wiki
- ↑ The Calm Before (TV Series), Walking Dead Wiki
- ↑ Walk With Us, Walking Dead Wiki
- ↑ Squeeze, Walking Dead Wiki
- ↑ Issue 46, Walking Dead Wiki
- ↑ Nick Venable last updated, The Real Reason Carol Didn't Get Killed Off Of The Walking Dead, Cinemablend, 2016-02-10