קרון הלהקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרון הלהקה
The Band Wagon
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי וינסנט מינלי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ארתור פריד עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט בטי קומדן, אדולף גרין
עריכה אלברט אקסט עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פרד אסטר
סיד צ'ריס
מוזיקה ארתור שוורץ, הווארד דיץ
צילום הארי ג'קסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 7 באוגוסט 1953
משך הקרנה 111 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית, סרט מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 2,873,000 דולר
הכנסות 3,502,000 דולר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרון הלהקהאנגלית: The Band Wagon) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1953 בבימויו של וינסנט מינלי, עם פרד אסטר וסיד צ'ריס בתפקידים הראשיים.

השירים נכתבו בידי ארתור שוורץ והמוזיקה בידי הווארד דיץ. התסריט מבוסס על המחזמר "קרון הלהקה" של ג'ורג' קאופמן שהוצג בברודוויי ב-1931 שגם בו שיחק ורקד פרד אסטר ביחד עם אחותו אדל.

השיר "זהו בידור" ("That's Entertainment!") חובר במיוחד לסרט הפך ללהיט והפך לסמליל של חברת מטרו גולדווין מאייר. השיר "Dancing in the Dark" מההצגה המקורית, תוזמר ומהווה מוזיקת רקע לאחד מקטעי הריקוד המפורסמים של פרד אסטר וסיד צ'ריס.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוני הנטר (פרד אסטר) מגיע לניו יורק מהוליווד. פעם הוא היה שחקן מפורסם על בימות ברודוויי אבל כעת נשכח. בתחנת הרכבת מחכים עיתונאים וצלמים אך מיד מתברר לו שזה לא לכבודו אלא לכבוד אווה גרדנר (בהופעת קמע). הוא מוזמן לתיאטרון על ידי ידידיו מהעבר המלחין מרטון לסטר (אוסקר לבנט) ואשתו השחקנית ומחזאית לילי מרטון (ננט פאברי). הם מכירים לו את הבמאי ג'פרי קורדובה (ג'ק ביוקנן) שמציע לכתוב מחזמר על נושא פאוסט. טוני מטיל ספק בזה כי לדעתו זה לא מתאים לבידור אך ג'פרי משכנע אותם כי הכל שייך לבידור והם שרים ביחד "זהו בידור".

למחזמר דרושה בלרינה וטוני צופה בהצגת בלט עם הבלרינה גבריאלה "גבי" ג'ארר (סיד צ'ריס) ומתפעם ממנה. גבי טוענת שהיא רקדנית בלט ולא מתאימה להצגה, גם הכוראוגרף והמנהל שלה פול בירד (ג'יימס מיצ'ל) מסתייג מהתפקיד ומסכים רק לאחר שמוצע לו תפקיד הכוראוגרף של ההצגה.

היחסים בין טוני לגבי יודעים עליות ומורדות. לבסוף הם מתפייסים, נוסעים בכרכרה לסנטרל פארק ורוקדים שם ריקוד חושני לצליל הנעימה ""Dancing in the Dark".

הצגת הבכורה בניו הייבן זוכה לביקורות קטלניות והמשקיעים מסרבים לתמוך בה. ברגע השפל של הצוות, מקבל טוני על עצמו להפוך אותה למופע וודביל במימון שלו. ההצגה נכתבת מחדש בשם "קרון הלהקה" ובה קטע ריקוד בלשי "The Girl Hunt" וקטע "השלישייה" וזוכה להצלחה עצומה ומוצגת בערים גדולות כשהצוות מתנייע כל הזמן בקרונות רכבת.

לבסוף עורכים כל אנשי ההפקה, קבלת פנים לטוני, גבי מברכת אותו והם מתנשקים לכל השירה של "זהו בידור".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
פרד אסטר טוני הנטר שחקן ורקדן
סיד צ'ריס גבריאלה ג'רארר רקדנית
אוסקר לבנט לסטר מרטון מלחין
ננט פאברי לילי מרטון שחקנית ורקדנית
ג'ק ביוקנן ג'פרי קורדובה במאי ושחקן
ג'יימס מיצ'ל פול בירד כוראוגרף

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר, לפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר ולפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

ב-1995 הוא נבחר לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית בספרית הקונגרס על היות "תרבותי, היסטורי, ואסתטי".

ב-2006 הוא נבחר על ידי מכון הסרטים האמריקאי במקום ה-17 ברשימת הסרטים המוזיקליים הגדולים ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרון הלהקה בוויקישיתוף