קרוספיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
אימון קרוספיט
הרמת שקי חול במסגרת אימון קרוספיט

קרוספיטאנגלית: CrossFit) היא שיטת אימונים ממותגת שנוצרה על ידי המתעמל האמריקני גרג גלסמן ונרשמה בשנת 2000, כסימן מסחר תחת השם CrossFit.Inc . תחת שם זה, מקודמת גם פילוסופיית האימונים וגם מסגרת תחרותית התואמת לה.

אימוני ה״קרוספיט״ מורכבים ומשלבים בתוכם אלמנטים שונים המרכיבים את עולם הכושר הגופני. שילובים של אימון הפוגות בעצימות גבוהה, הרמת משקולות, תרגילים שונים מתחום התעמלות המכשירים, אלמנטים אירוביים וכוח מתפרץ.

במסגרת מדגם לצורך מחקר בנושא ״השפעת אימוני הקרוספיט על הכוח המתפרץ, על סבולת אירובית, על שיווי משקל בהליכה, על תנועות פונקציונליות, על איכות החיים ועל היארעות פציעות - מחקר תצפיתי מקדים״, שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הסתבר, כי שיעור הפציעות בענף הקרוספיט הוא נמוך יחסית למקצועות ספורט אחרים, אולם, מצד שני, גם לא נמצא שיפור בסבולת האירובית ובמדדי הכוח המתפרץ.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג האימון נוצר במקור על ידי המתעמל האמריקני גרג גלסמן. גלסמן הקים את חברת "Cross-Fit" במהלך שנת 1996.[2] בשנת 2000, שינה גלסמן את שם החברה ל"CrossFit, Inc.". המועדון ("בוקס") המקורי שהתמחה באימון קרוספיט הוקם בסנטה קרוז שבקליפורניה. אימון הקרוספיט הפך פופולרי למדי עם השנים - בעוד שב-2005 היו קיימים רק 13 "בוקסים" שונים המתמחים באימון הקרוספיט, ב-2014 נפתח הבוקס ה- 10,000 שמתמחה באימון הקרוספיט בעולם.[3] מועדונים המתמחים באימון הקרוספיט נפוצים כיום במיוחד בארצות הברית. בישראל קיימים 45 מועדוני קרוספיט רשמיים (נכון ליוני 2019).[4]

עיקרי השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוספיט היא תוכנית לאימוני כוח וסיבולת, המבוססת על שילוב תרגילים אירוביים, אימוני משקל גוף והרמת משקולות אולימפיות (Snatch, Clean&Jerk).

במהלך אימון קרוספיט לרוב לא נעשה שימוש במכונות הפופולריות בחדרי כושר קונבנציונליים. במסגרת אימון קרוספיט נעשים בעיקר תרגילים מעולם הרמת משקולות ותרגילים המבוססים על משקל גוף. לצורך כך, נעשה בעיקר שימוש במוט אולימפי, פלטות, קטלבל, מתח, טבעות וכדורי כח. לעיתים גם נעשה שימוש בצמיגי טרקטור, שקי חול וחבלים לאימון מעולם ה-״סטרונגמן״ (Strongman).

משחקי הקרוספיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי הקרוספיט (באנגלית: The CrossFit Games) החלו בקיץ 2007 ומאז הם נערכים מדי שנה בחודש אוגוסט. המשחקים החלו בחווה שבבעלות משפחתו של דייב קסטרו, המנהל המקצועי של המשחקים, בארומאס, קליפורניה.[5] החל משנת 2010, עם התפתחות התחום, הגידול במספר המועדונים ברחבי העולם וכתוצאה מכך גם גידול במספר המתחרים, עלה גם העניין סביב המשחקים. בתחילת דרכם, קרוספיט ערכו את המשחקים בסטאב האב סנטר בקרסון, קליפורניה. בשנת 2017 עבר אירוח המשחקים למרכז האנרגיה אליאנט במדיסון, ויסקונסין.[6][7]

המשחקים עברו מספר שינויים לאורך השנים. החל משנת 2011 המשחקים כללו שלושה שלבים: התחרות הפתוחה (The Open),[8] התחרויות האזוריות (Regionals), ואליפות הקרוספיט שהיא המשחקים באוגוסט (The Games). משלב התחרות הפתוחה עלו לכל איזור 40 מכל קטגוריה (נשים,גברים,קבוצות) הטובים ביותר לשלב התחרויות האזוריות. בכל תחרות אזורית, רק החמישה הטובים ביותר מכל חטיבה (גברים, נשים וצוותים) עלו לשלב המשחקים. המשחקים מעוצבים על מנת לקבוע מיהו האיש, האישה והקבוצה בעלי הכושר הגופני הטוב ביותר בעולם. התחרויות מתבססות על ביצוע מספר אירועים, כאשר כל אירוע מכיל מספר אלמנטים, שעל הספורטאים לבצע בזמן המהיר ביותר. בשלב המשחקים, חלק מהאירועים והאלמנטים נשמרים בסוד ונחשפים שעות בודדות לפני תחילתם או כמה דקות לפני.[9][10]

המשחקים מחולקים לחטיבות בחלוקה לפי מין (נשים וגברים), קבוצות נפרדות לנוער ולמאסטרים (החל מגיל 35). בין השנים 2007 ל-2009 התקיימו רק שלוש חטיבות: גברים, נשים וקבוצות. בשנת 2010 נוצרה חטיבת המאסטרים הראשונה לגברים ונשים בנפרד. החטיבה כללה את מי שגילו היה מעל 50. בשנת 2011 כל חטיבת המאסטרים חולקה לארבע חטיבות נפרדות באופן הבא: 49-45, 54-50, 59-55, +60. בשנת 2013 נוספה חטיבת המאסטרים בגילאים 40–44. שנתיים לאחר מכן, בשנת 2015 נוספו 2 חטיבות בני נוער לגברים ונשים בנפרד בחלוקה הבאה: 15-14 ו-16–17. בשנת 2017 נוספה חטיבת המאסטרים לגילאי 35–39.

בשנת 2018 בוצע שינוי נוסף בדגש על החלוקה לאזורים, לאור היכולות שהפגינו הספורטאים מאירופה והגידול במספר המשתתפים בשלב התחרות הפתוחה באמריקה הלטינית. בשנת 2015 הופחת מספר התחרויות האזוריות מ-17 ל-8. אולם נוספה תחרות אזורית ומספר התחרויות האזוריות גדל ל- 9, כשכל תחרות מאגדת תחתיה שני אזורים בחלוקה הבאה: האזור המזרחי (צפון מזרח ארצות הברית ומזרח קנדה), האזור האטלנטי (מרכז אטלנטיק ודרום מזרח ארצות הברית), האזור האמצעי (מרכז מזרח ארצות הברית וצפון מרכז ארצות הברית), האזור הדרומי (דרום מערב ארצות הברית ודרום מרכז ארצות הברית), האזור המערבי (החוף המערבי של ארצות הברית ומערב קנדה), אזור אמריקה הלטינית (מרכז אמריקה, דרום אמריקה), אזור אירופה (צפון אירופה ומרכז אירופה), האזור התיכוני (דרום אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) והאזור הפסיפי (אסיה, אוסטרליה-אסיה). נוסף על כך, שונה הרכב הקבוצות ובמקום 6 ספורטאים (3 נשים ו-3 גברים) מעתה הקבוצות יהיו 4 ספורטאים (2 נשים ו-2 גברים).[11]


ישראלים במשחקי הקרוספיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 על מנת להקל את ההשתתפות של ספורטאים מרחבי העולם בוצע שינוי במבנה המשחקים בהקמת שלב התחרות הפתוחה המתבצע באופן מקוון. במקביל חולקו המדינות השונות ל-17 אזורים שונים. בין השנים 2014-2011, שוייכה ישראל לאזור אסיה, אשר קיים תחרות אזורית נפרדת. החל משנת 2015, משוייכת ישראל בשלב התחרויות האזוריות, לאזור אפריקה המשולב עם אזור אירופה . לתחרות האזורית עולים מאפריקה 10 הגברים, הנשים, וצוותים הטובים ביותר בשלב התחרות הפתוחה, לעומת 30 הגברים והנשים ו-20 הצוות הטובים ביותר באירופה. לאחר השינוי בשיוך ישראל,לא העפיל אף ספורטאי ישראלי לשלב התחרות האזורית, בניגוד לשנים קודמות. אולם, מספר הצוותים המעפילים לתחרות האזורית גדל. בשנת 2018 בוצע שינוי נוסף בחלוקה לאזורים. בהתאם לשינוי משוייכת ישראל לאזור המזרח התיכון ואפריקה, המשולב עם אזור דרום אירופה בשלב התחרויות האזוריות. לתחרות האזורית מכל אזור עולים 20 הגברים, 20 הנשים ו-15 הצוותים הטובים ביותר בשלב התחרות הפתוחה.[11]

בקטגוריית הבוגרים, לא העפיל אף ספורטאי ישראלי מעבר לשלב התחרות האזורית. בקטגוריית הנוער העפילו 4 ישראלים בשנת 2017, למשחקי הקרוספיט.[12]

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 העפיל לתחרות האזורית ספורטאי יחיד, ישראל שמלי, שסיים במקום ה-17.[13] בשנת 2012 העפיל לתחרות האזורית ספורטאי יחיד, רם דובר, שסיים במקום ה-29.[14] בשנת 2013 הצליחו ישראל שמלי ורם דובר להעפיל לתחרות האזורית וסיימו במקומות 10 ו-39 בהתאמה.[15] בשנת 2014 העפיל מספר שיא של שלושה ספורטאים לתחרות האזורית: זוהר ליפקין, רם דובר וישראל שמלי. זוהר ליפקין סיים במקום השביעי, שהוא הדירוג הגבוה ביותר שאליו הגיע ספורטאי ישראלי בתחרות.[16] בשנת 2018 העפילו שלושה ספורטאים לתחרות האזורית: דוד בן-דוד ודניאל שרבקוב בקטגוריות הגברים וניקי אריאל פטל בקטגוריית הנשים.[17]

בשנת 2019 השתנתה השיטה והוחלט לבטל את התחרויות האזוריות. במקומן, הוחלט כי יעלו למשחקי הקרוספיט המנצחים של כל מדינה במוקדמות (The Open) והמנצחים בתחרויות ה"מאושרות" (CrossFit-sanctioned competitions). ממדינת ישראל עלו יובל רגב - קטגוריית הגברים וניקי אריאל פטל - קטגוריית הנשים. בנוסף, רון צור עלה בקטגוריית הנוער - גילאי 17-16.

צוותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוות הישראלי הראשון, שהשתתף במשחקים היה צוות קרוספיט הרצליה בשנת 2012 שסיים במקום השמיני בתחרות הפתוחה של אזור אסיה.[18] אולם, רק בשנת 2014 העפילו צוותים לתחרות האזורית. בשנה זו סיים צוות קרוספיט הרצליה במקום החמישי בתחרות הפתוחה, אבל לבסוף לא השתתף בתחרות האזורית וצוות קרוספיט TLV סיים במקום העשירי בתחרות הפתוחה ובמקום השמיני בתחרות האזורית.[19] שנה לאחר מכן עם שינוי השיוך של ישראל לאזור אפריקה, השתתפו בתחרות האזורית שני צוותים: צוות הגורילות (מהרצליה) שסיים במקום ה-27 וקרוספיט TLV שסיים במקום ה-19.[20] בשנת 2016 , העפיל רק צוות קרוספיט TLV לתחרות האזורית וסיים במקום ה-29.[21] בשנת 2017 השתתפו בתחרות האזורית שלושה צוותים ישראליים: צוות מכביסט (הדר יוסף), קרוספיט TLV וקרוספיט כפר סבא.[22] בשנת 2018 השתתף מספר שיא של חמישה צוותים ישראליים בתחרות האזורית: קרוספיט וייט סיטי (תל אביב), Team Crash (ראשון לציון), לביא (לשעבר צוות מכביסט), Mad Hunters (חיפה) וקרוספיט TLV.[23] זוהי ההופעה החמישית של צוות קרוספיט TLV.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרוספיט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילה נגה פרי, חן רוזנברג סטיוארט, יואב גימון. "השפעת אימוני הקרוספיט על הכוח המתפרץ, על סבולת אירובית, על שיווי משקל בהליכה, על תנועות פונקציונליות, על איכות החיים ועל היארעות פציעות - מחקר תצפיתי מקדים". כתב עת לפיזיותרפיה, גיליון מס' 3. ספטמבר 2018
  2. ^ "1996 CrossFit Founding via Westlaw". Scribd.com. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2015. 
  3. ^ J.C. Herz (17 ביוני 2014). "3 Reasons People Are Obsessed With Crossfit". Time.com. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2015. 
  4. ^ סנאצ'ר, אתר למתאמני הקרוספיט בישראל - סנאצ'ר, www.snatcher.co.il, ‏15/08/15
  5. ^ Castro, Dave (14 ביולי 2010). "The History of the CrossFit Games by Dave Castro". CrossFit Journal. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  6. ^ "Games Move to Madison". CrossFit Games. 20 בנובמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  7. ^ Schultz, Rob (21 בנובמבר 2016). "CrossFit Games moving to Madison". Wisconsin State Journal. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  8. ^ "Snatcher | מה זה הקרוספיט אופן? (וכל מה שאתם צריכים לדעת לעונה הקרובה)". Snatcher. 14 בינואר 2018. בדיקה אחרונה ב-31 בינואר 2018. 
  9. ^ "What is CrossFit?". Fit Workshop. 27 בספטמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  10. ^ "About The Games". CrossFit Games. 30 בינואר 2016. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  11. ^ 11.0 11.1 "CHANGE IS COMING TO THE 2018 SEASON". CrossFit Games. 30 בנובמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-19 בינואר 2018. 
  12. ^ 4 ישראלים בגיימס: מסכמים את ה-Online Qualifier 2017
  13. ^ "2011 Asia Regional Leaderboard - Men". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  14. ^ "2012 Asia Regional Leaderboard - Men". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  15. ^ "2013 Asia Regional Leaderboard - Men". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  16. ^ "2014 Asia Regional Leaderboard - Men". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  17. ^ טל, אוריאן (31 במאי 2018). "הישראלים חוזרים לקטגוריית היחידים בריג'יונלס". snatcher. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2018. 
  18. ^ "2012 Asia Open Leaderboard - Teams". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  19. ^ "2014 Asia Open Leaderboard - Teams". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  20. ^ "2015 Meridian Regional Leaderboard - Teams". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  21. ^ "2016 Meridian Regional Leaderboard - Teams". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  22. ^ "2017 Meridian Regional Leaderboard - Teams". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-26 במאי 2017. 
  23. ^ "2018 Meridian Regional Leaderboard - Teams". CrossFit Games. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2018.