קרור (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרור אחזקות בע"מ
Tel Aviv. Cold storage plant. matpc.02670.II.jpg
בית הקירור של החברה הארץ-ישראלית לקרור והספקה בשנות ה-30
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1929
שליטה בחברה שלמה רודב ורוני גת
שווי שוק 1.13 מיליארד ש"ח (14 בפברואר 2019)
הכנסות 959 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי 130 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח 105 מיליון ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 808 מיליון ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 999 מיליון ש"ח (2018)[1]
אנשי מפתח

שלמה רודב - יו"ר;

אורי מאירי - מנכ"ל
 
www.kerur-holdings.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרור אחזקותאנגלית: Kerur Holdings) היא חברת החזקות ישראלית. ניירות הערך של החברה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, וכלולים במדד תל אביב 125. מניות החברה נסחרו גם בלשכת החליפין לניירות ערך (שקדמה לבורסה לניירות ערך בתל אביב) החל מ-1935[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה במאי 1929 בשם "החברה הארץ-ישראלית לקרור והספקה בע"מ" למטרת הקמה וניהול של מחסני קירור וסחר במוצרים קפואים. החברה רכשה מגרש בגודל 4.5 דונם בסמוך לבית המכס בתל אביב ולמסילת הרכבת יפו-ירושלים והקימה במקום, בשנים 1931-1930, בית קירור חדיש. בשנות ה-40 של המאה ה-20 נבנה בסמוך מבנה נוסף ובו מחסנים ואולמות קירור. המבנה נהרס בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובמקומו נבנה מגדל לוינשטיין[3]. מייסדי החברה היו חיים יפה (1884-1935), האחים לואיס ופיליפ פוליקנסקי ומקס גורלנד (1872-1940) ילדי ליטא שהיגרו בצעירותם לדרום-אפריקה ועשו חיל בעסקיהם. חיים יפה היה בעל מפעל בקייפטאון לעיבוד בשר בקר ובתי קרור לאחסונו, בשנת 1924 ביקר לראשונה בארץ-ישראל וגילה שיש צורך במפעל קירור. החברה עסקה באחסון קירור וסחר במוצרי מזון, בין השאר שיווקה חמאה שייבא מאוסטרליה[4][5]. כמו כן הקימה מחסני קירור גם בחיפה[6] וב-1951 גם בחולון[7][8].

בשנת 1934, הוקמה "החברה הארץ-ישראלית לספנות והספקה בע"מ", שבשנות ה-60 הפכה לבעלת השליטה ב"חברת קרור והספקה"[9].

בשנות ה-70 של המאה ה-20 שונה שם החברה ל"חברה ישראלית לקרור והספקה בע"מ", כמו כן נסגר ונמכר מבנה החברה בתל אביב ונרכשה השליטה בחברת יפאורה[10]. בשנת 1980 רכש איש העסקים שאול אייזנברג את החברה לספנות והספקה בעלת השליטה בחברה[11]. בשנת 1996 רכשו את השליטה בחברה שני מנהלים בקבוצת אייזנברג, שלמה רודב ורוני גת[12]. ב-1997 רכשה החברה את מלוא הבעלות בחברת יפאורה בשיתוף עם חברת כלל תעשיות[13]. כמו כן רכשה מניות של החברה לישראל באמצעות חברת הבת "י.מ. מקס השקעות"[14] ומכרה אותם ברווח ניכר כעבור שנתיים[15].

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה החברה לצאת מתחום ניהול מחסני קירור ולפתח או למכור את המקרקעין בהם פעלו. כמו כן החלה להשקיע במיזמי טכנולוגיה[16][17]. בין השאיר החזיקה מקרקעין בחיפה, נשר, חולון וראשון לציון[18]. בשנת 2002, נמחקה מהמסחר בבורסה חברת האם "החברה לספנות והספקה" בעקבות הצעת רכש ונעשה ניסיון למחוק גם את "קרור והספקה"[19][20].

בשנת 2006, לאחר שהחלה לפועל כחברת החזקות, שעיקר פעולתה מתבצע באמצעות חברות בנות, שינתה את שמה ל"קרור אחזקות בע"מ".

בשנת 2015, רכשה חברת הבת יפאורה את מלוא הבעלות בחברה הנכדה יפאורה-תבורי מידי משפחת תבורי, שהייתה לה החזקת מיעוט. חברת "יפאורה-תבורי" נוסדה בשנת 1990 בעקבות מיזוג החברות "יפאורה" ו"תבורי"[21]. בשנת 2018 כלל תעשיות שמחזיקה ב-30% מיפאורה מכרה 45% מאחזקתה בחברה באמצעות הצעת מכר באמצות חברת הבת ייעודית שהקימה בשם "כלל תעשיות ומשקאות", שעיסוקה היחיד הוא אחזקת מניותיה של יפאורה[22].

החזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תעשיות תפוגן בע"מ - (37.74%) עוסקת בייצור ושיווק של טוגנים.
  • יפאורה בע"מ - (70%) מחזיקה בחברת יפאורה-תבורי בע"מ, חברה בת בבעלותה המלאה שעוסקת בייצור ושיווק של משקאות קלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 קרור אחזקות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ השער של ניירות ערך א"י, דואר היום, 3 בינואר 1936
  3. ^ דני רכט, מחסני הקירור / מגדל לוינשטיין, באתר תל אביב 100 - האנציקלופדיה העירונית
  4. ^ החברה הא"י לקרור והספקה בע"מ מציעה חמאת קרור, דואר היום, 10 באוגוסט 1931
  5. ^ תפוחי זהב, דואר היום, 22 ביוני 1931
  6. ^ מאבקם של פועלי החברה הארצישראלית לקירור והספקה, משמר, 28 באוקטובר 1947
  7. ^ תביעת נזיקין נגד החברה הא"י לקירור והספקה, חרות, 9 בינואר 1953
  8. ^ הגדלת מחסני קירור ב 12,000 ממ"ע, הצופה, 20 בפברואר 1957
  9. ^ ספנות עברית, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1936
  10. ^ ירידה ניכרת בריווחיות: "החברה לקירור והספקה" , דבר, 1 בספטמבר 1976
  11. ^ קבוצת אייזנברג רוכשת מניות של החב' לספנות והספקה, דבר, 7 בנובמבר 1980
  12. ^ גיא הדס, ‏מקבוצת אייזנברג לעסקים פרטיים, באתר גלובס, 26 ביולי 2007
    נועם בר, כך טיפס שלמה רודב לראש טבלת השכר במשק, באתר הארץ, 3 במרץ 2010
  13. ^ אמיר אייזנברג, ‏ספנות והספקה מוכרת יתרת מניותיה ביפאורה לקרור והספקה תמורת 27.5 מ' ש', באתר גלובס, 22 במאי 1997
  14. ^ אמיר אייזנברג, ‏י.מ. מקס השקעות רכשה מניות החברה לישראל ב-13 מיליון שקל, באתר גלובס, 31 באוגוסט 1997
  15. ^ י.מ. מקס השקעות תשלם כ-16 מיליון שקל מס עקב מכירת מניות החברה לישראל שהוחזקו על ידה, באתר TheMarker‏, 4 בנובמבר 2003
  16. ^ שי שלו, ‏ספנות והספקה: החברה לישראל OUT, השקעות בהיי-טק IN, באתר גלובס, 29 בפברואר 2000
  17. ^ קרן צוריאל, ‏שלמה רודב ורוני גת הקימו קרן להשקעות בהיי-טק , באתר גלובס, 2 בינואר 2000
  18. ^ צביקה רובינס , ‏קירור והספקה ומקרקעין, באתר גלובס, 13 בדצמבר 1999
  19. ^ שי שלו, ‏רודב, גת ולאומי רוכשים את מניות הציבור בספנות והספקה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2002
  20. ^ ספנות והספקה יוצאת בהצעת רכש לקרור והספקה ב-16 שקל למניה, באתר הארץ, 11 ביולי 2001
  21. ^ עומרי כהן, ‏יגאל תבורי מוכר את מניותיו ביפאורה-תבורי ב-120 מ' ש', באתר גלובס, 25 במרץ 2015
  22. ^ ורם גביזון, הקרב על יפאורה: רודב וגת מאיימים לייבש את לן בלווטניק, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2018