קרחון קהומבו
 | |
| לשון קרחון קהומבו, המכוסה כולה בשכבת סחף סלעי, בקטע שבין הכפרים לובוצ'ה וגוראקשאפ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה עליון | כ-7,600 מטר |
| גובה תחתון | כ-4,900 מטר |
| מיקום | אזור קהומבו, צפון-מזרח נפאל |
| רכס הרים | הימלאיה |
| אורך | 12 עד 17 ק"מ |
| שטח | כ-46 קמ"ר |
| סוג קרחון | קרחון עמק מכוסה סחף |
| קואורדינטות | 27°57′32″N 86°49′29″E / 27.95889°N 86.82472°E |
קרחון קהוּמבוּ (בנפאלית: खुम्बु हिमनदी) הוא קרחון עמק בצפון-מזרחה של נפאל, באזור קהומבו שלמרגלות הר האוורסט. ראשו של הקרחון מצוי בגובה של כ-7,600 מטר מעל פני הים וקצה לשונו בגובה של כ-4,900 מטר, ומשום כך הוא מתואר לעיתים קרובות כקרחון הגבוה בעולם. הוא גם הקרחון הגדול בנפאל[1].
הקרחון ניזון מן השלג המצטבר בעמק המערבי, העמק הגבוה שבין האוורסט ובין רכס להוטסה-נופטסה. משם הוא נשפך במורד מפל הקרח קהומבו, פונה דרומה ויורד עד לשונו. מחנה הבסיס הדרומי של האוורסט מוקם על הקרחון עצמו, ומפל הקרח שמעליו הוא המכשול הראשון והמסוכן ביותר במסלול ההעפלה המקובל לפסגה מצדה הנפאלי.
מקורות חלוקים באורכו. פרויקט המחקר EverDrill, שקדח בקרחון בשנים 2017 ו-2018, נוקב באורך של 12 קילומטרים[2], ואילו מדידה מבוססת לוויין משנת 2002, המונה גם את אזור ההזנה שבעמק המערבי, נוקבת בכ-17 קילומטרים[3].
מבנה הקרחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקו התחתון של הקרחון, אזור ההפשרה, משתרע על כ-20 קמ"ר ומכוסה כולו בשכבת סחף סלעי שעוביה הולך וגדל ככל שמתקרבים לקצה הלשון. שכבה זו מבודדת את הקרח שתחתיה ומאטה את הפשרתו, אך היכן שהיא דקה נמס הקרח מהר יותר, ונוצרים על פני הקרחון בריכות מים ומצוקי קרח חשופים[2].
עובי הקרח נמדד ב-440 מטר (בסטייה של 20 מטר) בנקודה המצויה חצי קילומטר מתחת למפל הקרח, ופוחת לפחות מ-20 מטר בגובה 4,930 מטר, כשני קילומטרים מעל קצה הלשון. מהירות הזרימה המרבית של הקרחון היא כ-70 מטר בשנה, ואילו ארבעת הקילומטרים האחרונים שלו כמעט שאינם זזים[2].
בשנים 2017 ו-2018 קדחו חוקרים בריטים במסגרת פרויקט EverDrill 27 קידוחים בחמישה אתרים באזור ההפשרה של הקרחון, בעומקים שנעו בין מטר אחד ל-192 מטר ובאורך מצטבר של 760 מטר. הקידוחים בוצעו בסילון מים חמים בלחץ גבוה, שהמיס את הקרח[2]. מן המדידות עלה כי הקרחון הוא רב-תרמי, כלומר מורכב מקרח בטמפרטורות שונות: כ-56% מנפח הקרח באזור ההפשרה מצוי בטמפרטורת ההיתוך, והטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה הייתה 3.3- מעלות צלזיוס. משמעות הדבר היא שאזור הלשון רגיש במיוחד להתחממות, ושהתרחבות הבריכות שעל פניו עשויה להאיץ את אובדן המסה[4].
צילום של דופנות הקידוחים הראה שריכוז הסחף הכלוא בתוך הקרח עצמו נמוך יחסית באזור ההפשרה העליון והאמצעי, פחות מ-0.7% מן הנפח, אך עולה ל-6.4% בקרבת קצה הלשון[5].
מפל הקרח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מפל הקרח קהומבו
בקצהו המערבי של העמק המערבי, בגובה של כ-6,000 מטר, יורד הקרחון במדרון תלול ונשבר לגושי קרח ענקיים. קטע זה, המכונה מפל הקרח קהומבו, נע במהירות של קרוב למטר ביממה, ובקיעים עמוקים נפערים ונסגרים בו ללא התראה. כל המשלחות העולות לאוורסט מן הצד הנפאלי חוצות אותו בדרכן ממחנה הבסיס אל מחנה 1, ולאורך השנים הוא גבה עשרות קורבנות[6].
הקרחון והטיפוס על האוורסט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחנה הבסיס הדרומי של האוורסט, בגובה 5,364 מטר, מוקם מדי אביב על גבי הקרחון, מתחת למפל הקרח. הטרק אל מחנה הבסיס, מן הפופולריים בעולם, עובר בקטע התחתון של הקרחון ולאורך המורנות הצידיות שלו, דרך הכפרים לובוצ'ה וגוראקשאפ.
הקרח שמתחת למחנה נע ומשתנה כל העת, והמטפסים מדווחים שבקיעים נפערים בשטח המחנה בלילה. הצטברות של מים על פני הקרחון והתמוטטויות סלעים תכופות הפכו את האתר למסוכן, וביוני 2022 הודיעה ממשלת נפאל שהיא בוחנת העתקה של מחנה הבסיס למקום נמוך ויציב יותר, נמוך ב-200 עד 400 מטר מן האתר הנוכחי. נכון ל-2026 טרם הועתק המחנה[7].
נסיגה והתחממות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו רוב קרחוני ההימלאיה, קרחון קהומבו נמצא בנסיגה. מחקר של אוניברסיטת לידס שפורסם ב-2018 העריך שהקרחון מאבד 9.5 מיליון מטר מעוקב של מים בשנה, ושבאזור מחנה הבסיס עובי הקרח פוחת במטר בקירוב מדי שנה. זהו קצב מהיר מזה שנמדד בחלקים אחרים של הקרחון, משום ששכבת הסחף שם דקה[7].
הסיבה לאובדן המסה אינה בהכרח עלייה בטמפרטורה המקומית. מחקר בין-לאומי שפורסם ב-2023 בכתב העת Nature Geoscience בחן נתונים מתחנת המדידה "פירמידה", בגובה 5,050 מטר במורדות הדרומיים של האוורסט, ומצא שממוצע הטמפרטורה היומי בה לא השתנה בשלושת העשורים שקדמו למחקר. החוקרים הסבירו את הצטמקות הקרחונים בהתחזקותן של רוחות קטבטיות היורדות במורד ההר: ככל שהאזורים הנמוכים מתחממים ואילו הטמפרטורה בקרבת הקרחונים נותרת סמוך לנקודת הקיפאון, גדל הפרש הטמפרטורות המניע את הרוחות הללו, והן מסיטות את המשקעים מן הקרחונים[8].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרחון קהומבו באתר פרויקט המחקר EverDrill
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Khumbu Glacier Decay, בבלוג From a Glaciers Perspective
- 1 2 3 4 Khumbu Glacier, Nepal, באתר פרויקט EverDrill
- ↑ Rick L. Wessels, Jeffrey S. Kargel and Hugh H. Kieffer, ASTER measurement of supraglacial lakes in the Mount Everest region of the Himalaya, Annals of Glaciology 34, 2002, pp. 399-408
- ↑ Katie E. Miles and others, Polythermal structure of a Himalayan debris-covered glacier revealed by borehole thermometry, Scientific Reports 8, 2018
- ↑ Katie E. Miles and others, Continuous borehole optical televiewing reveals variable englacial debris concentrations at Khumbu Glacier, Nepal, Communications Earth & Environment 2, 2021
- ↑ Everest 2017: Why is the Khumbu Icefall so Dangerous?, בבלוג של אלן ארנט
- 1 2 Nepal to move Everest base camp from melting glacier, RNZ, 18 ביוני 2022
- ↑ איתמר קרבי, מכון דוידסון לחינוך מדעי, חוקרים מצאו: למה נעלם הקרח באוורסט?, באתר ynet, 29 במאי 2024
