קרטיגנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קרטיגנין, קרטיגני, קרטיגנא או קרתיגנא הייתה עיר שהתקיימה בה בתקופת התלמוד קהילה יהודית, וממנה יצאו כמה אמוראים. מיקומה שנוי במחלוקת.

אזכורים במקורות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מוזכרת בעיקר בהקשר לאמוראים שיצאו ממנה: רבי יצחק דמן קרטיגנין[1], רבי אבא מקרטיגנא[2] ורבי חנא קרטיגנאה[3].

  • אמר רב יהודה: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב, ומקרטיגני כלפי מזרח, אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים[4]

רש"י מסביר, שכוונת רב יהודה היא שבקרתיגנא "מכירים בכבודם הראשון" של ישראל, ולכן "אין מכבידין עולם".

אלכסנדר מוקדון הלך למדינה ששמא קרטיגנא והייתה כולה נשים. יצאו לפניו ואמרו לו: אם אתה נלחם עמנו ומנצח אותנו, שמך יצא בעולם כמי שניצח מחוז של נשים, ואם אנו ננצח שמך יצא בעולם כמי שנשים נצחוהו ושוב לא תוכל לעמוד בפני שום מלך. כשיצא משם (ללא קרב) כתב על שערי העיר: אני אלכסנדר מוקדון שוטה הייתי עד שבאתי לקרטיגנא ונטלתי עצה מנשים.

המקור בארמית
אלכסנדרוס מוקדן... אזל להדא מדינתא דשמה קרטיגנא והות כולה דנשי נפקין קדמוי אמרי ליה אי את עביד עמנא קרבא ונצחת לן שמך נפק לעלמא דמחוזא דנשי אחרבת ואי אנן עבדינן עמך קרבא ונצחינך שמך נפיק בעלמא דנשיא נצחוך ותו לית את קאים קדם מלכו כי נפק כתב על תרע פילי אנא אלכסנדרוס מוקדן שטי הוינא עד דאתי לקרטיגנא מדינתא ואלפית עצה מנשיא.

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי זיהויה של קרטיגנין קיימת מחלוקת בין החוקרים: רבי אשתורי הפרחי[5] זיהה אותה עם העיר הצפון אפריקאית קרתגו (כיום בתוניסיה), ובעקבותיו צעדו חוקרים ומחברים רבים[6]. חיזוק מן התלמוד לזיהוי זה מופיע במסכת תמיד[7], שם מובא הסיפור שהובא לעיל מויקרא רבה, אלא שעיר הנשים שאליה הגיע אלכסנדר מכונה שם "אפריקי".

יש המזהים את קרטיגנין עם קרטחנה (קרתגו החדשה) שבאספמיה (כיום בספרד). לדברי חוקרים אלו שימש השם "קרטיגנא" בתקופות מסוימות ככינוי כללי לגולה היהודית בספרד, בדומה לכינוי "אספמיה"[8].

לעומת הרואים את קרטיגנין כעיר במערב אגן הים התיכון, רבי עזריה מן האדומים זיהה את מיקומה דווקא במזרח[9], וזאת על פי דברי התלמוד במסכת מנחות שהובאו לעיל, שמהם משמע שקרטיגני היא עיר מזרחית[10]. לכן, יש המזהים את קרטיגני באזור הרי כורדיסטן[דרוש מקור] או בארמניה[11].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד א'.
  2. ^ למשל: תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ה', הלכה ב', תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ה', הלכה א' ועוד
  3. ^ נזכר גם בשמות "חיננא", "חנן" ו"אחא". ראו למשל תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה ב', תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קי"ד, עמוד ב' ועוד.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ק"י, עמוד א'
  5. ^ כפתור ופרח פרק י
  6. ^ פנחס נאמן, אנציקלופדיה לגאוגרפיה תלמודית, כרך ב, בהוצאת יהושע צ'צ'יק, תל אביב ה'תשל"א, עמ' 416-418; הרב עדין שטיינזלץ, ביאור לבבא קמא קיד עמוד ב; הרב רפאל בנימין כהן, מלכי תרשיש, פרק א' (עמ' א-ה).
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף ל"ב, עמוד ב'
  8. ^ זאב יעבץ, תולדות ישראל, ח"ט, ירושלים ה'תרצ"ח. עמ' 57–58 ובהערה 11 שם בשם אברהם אליהו הרכבי.
  9. ^ מאור עיניים, אמרי בינה יא
  10. ^ אכן בכמה מקורות הגרסה היא הפוכה, על מנת ליישב את דברי התלמוד עם הזיהוי של קרטיגנין כקרתגו, ועל פיה "צור" היא עיר מזרחית ו"קרטיגני" מערבית
  11. ^ ABBA OF CARTHAGE, באתר האנציקלופדיה היהודית