קרייג ונטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרייג ונטר
John Craig Venter
Craigventer2.jpg
לידה 14 באוקטובר 1946 (בן 73)
סולט לייק סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גנטיקה, מיקרוביולוגיה, ביולוגיה סינתטית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ביוכימאי, גנטיקאי, יזם, חוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת מדינת ניו יורק בבאפלו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס קרן גרדנר הבינלאומי (2002)
  • פרס נסיכת אסטוריאס למחקר טכני ומדעי (2001)
  • פרס המלך פייסל הבינלאומי במדעים (2000)
  • פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (2002)
  • Kistler Prize (2008)
  • המדליה הלאומית למדעים (2008)
  • פרס דיקסון ברפואה (2011)
  • מדליית לוונהוק (2015)
  • פרס נירנברג (2007)
  • פרס דן דוד (2012)
  • Biotechnology Heritage Award (2001)
  • פרס דברצן לרפואה מולקולרית (2003)
  • פרס גבאי (2000)
  • פרס אורודיקת הזהב (2007)
  • הפרס הבינלאומי לרפואה על שם ג'. אלין טיילור (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Barbara Rae-Venter, Claire M. Fraser עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jcvi.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון קרייג ונטראנגלית: John Craig Venter; נולד ב־14 באוקטובר 1946) הוא ביוטכנולוג, ביוכימאי, גנטיקאי ואיש עסקים אמריקאי. ונטר נודע כמוביל קבוצת המחקר שפרסמה את הטיוטה הראשונה של גנום האדם, וכן את קבוצת המחקר שהצליחה להכניס באמצעות טרנספקציה כרומוזום סינתטי לתא. ונטר ייסד מספר חברות, ובהן:Celera Genomics (אנ'), Human Longevity (אנ'), Synthetic Genomics (אנ') וכן את המכון לחקר הגנום (TIGR) שהפך בהמשך למכון ג'יי. קרייג ונטר (JCVI) (אנ'), שם הוא מכהן כיום כמנכ"ל. המגזין טיים דירג את ונטר בין 100 המשפיעים ביותר בעולם בשנים 2007 ו-2008. בשנת 2010 המגזין הבריטי New Statesman (אנ') דירג אותו במקום ה-14 ברשימת 50 האנשים המשפיעים ביותר בעולם לאותה שנה.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונטר נולד בסולט לייק סיטי, יוטה לאליזבת וג'ון ונטר. בצעירותו הוא לא לקח את לימודיו ברצינות, והעדיף לשוט בסירות או לגלוש ביום. לפי האוטוביוגרפיה שלו, חיים מפוענחים (A Life Decoded), נאמר עליו שהוא תלמיד ללא שום סקרנות, אשר השיג ציונים נמוכים בתעודה של סוף כיתה ח.

אף על פי שהתנגד למלחמת וייטנאם, ונטר גויס לחיל הים האמריקאי, ובמסגרת זו שירת במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים שדה. במהלך שהותו בוייטנאם ניסה להתאבד באמצעות שחיה לים הפתוח, אך שינה את דעתו לאחר שעבר מרחק של בערך קילומטר וחצי. המפגש היומיומי עם פצועים והרוגים פיתח בו את הרצון ללמוד רפואה - אף על פי שבהמשך שינה את הכיוון ולמד מחקר ביו-רפואי.

ונטר החל את לימודיו האקדמיים במכללה קהילתית בסן מתאו, קליפורניה, ולאחר מכן עבר ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שם השלים תואר ראשון בביוכימיה בשנת 1972 ותואר שלישי בפיזיולוגיה ובפרמקולוגיה ב-1975.

עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונטר עבד מספר שנים כפרופסור באוניברסיטת באפלו בניו יורק, ובשנת 1984 הצטרף ל-NIH - המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית.

מחלוקת רישום פטנטים על EST[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת עבודתו ב-NIH, ונטר למד כיצד לזהות מולקולת רנ"א שליח והחל לחקור את תפקודם במוח האנושי. מכיוון שמולקולות הרנ"א שליח אינן יציבות, החוקרים הופכים אותם למולקולות cDNA יציבות - אך קצרות יותר מאשר הרצף המקורי. לחתיכות אלו קוראים (EST (Expressed Sequence Tag. ונטר והמכונים הלאומיים לבריאות השתמשו ברצפי EST אשר התגלו על ידי אחרים והגישו בקשה לרישום פטנט על רצפי EST אשר זוהו במוח האדם. כאשר ונטר הציג את האסטרטגיה הזאת בפני שימוע בקונגרס, גלי מחאה רבים נשמעו, ובעקבות המחאה הציבורית ה-NIH משכו את בקשתם לרישום הפטנט.

פרויקט גנום האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרויקט גנום האדם

ונטר היה להוט אחר הכוח הטמון בגנומיקה ועל האפשרות שתחום זה ישנה את פני הרפואה. הוא האמין ששיטת ריצוף ה-Shotgun sequencing לריצוף ה-DNA היא הדרך המהירה והיעילה ביותר כדי לפענח את רצף הגנום של האדם. עם זאת, לגישה זו לא היו שותפים אנשי פרויקט גנום האדם, מכיוון שחוקרים אחרים המעורבים בפרויקט סברו ששיטה זו אינה מדויקת מספיק לגנום כה מורכב, ובנוסף שיטה זו אינה משתלמת מבחינה לוגיסטית וכלכלית.

על רקע המחלוקת הזו, ונטר פרש מהפרויקט בשנת 1998. ונטר ראה את קצב ההתקדמות האיטי של הפרויקט כהזדמנות לרשום פטנטים על גנים. לצורך כך הוא השיג מימון מחברת Celera Genomics (אנ'), אשר רצו להחזיר את השקעתם באמצעות מכירת מנויים לגישה למידע אותו יגלה ונטר. שותפות זו דחקה באנשי פרויקט גנום האדם להאיץ את קצב עבודתם. בסופו של דבר הצליח ונטר במימון פרטי ופרויקט גנום האדם במימון ציבורי להשלים באותו הזמן את הטיוטה הראשונה של גנום האדם. בשנת 2000 פרנסיס קולינס מה-NIH יצא בהודעה משותפת עם ונטר ועם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון וראש ממשלת בריטניה טוני בלייר על כך שהם הצליחו להגיע ליעדם שלוש שנים תמימות לפני המועד המשוער. ב-15 באוקטובר 2000 פרסמו פרויקט גנום האדם את גנום האדם בעיתון Nature, ולמחרת חברת Celera פרסמה את ממצאיהם בעיתון Science. למרות הטענות על אי דיוקים בשיטת הריצוף של Shotgun sequencing לעומת שיטת השיבוטים שבה נקטו אנשי פרויקט גנום האדם, שיטה זו הפכה לנפוצה יותר בקהילה המדעית.

ונטר פוטר מחברת Celera בראשית שנת 2002. לפי הביוגרפיה של ונטר, הפיטורין היו על רקע מחלוקת עם המשקיע המרכזי של החברה, טוני וויט, מכיוון שלטענתו וויט לא הזמין אותו להשתתף במסיבה לרגל ההישג של פענוח הגנום האנושי.

המסע הגלובלי לדגימת האוקיינוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסע הגלובלי לדגימת האוקיינוסים הוא מיזם אשר נועד לגלות את המגוון הביולוגי שנמצא בים ולהבין את תפקידם בעולם הטבע. באוגוסט 2003 נבדקה ההיתכנות של המיזם בים סרגסו, ובראשית מרץ 2004 הכריז ונטר על פתיחת מסע המחקר. המיזם משתמש ביאכטה הפרטית של ונטר החלה את מסעה בהליפקס, קנדה, הקיפה את כדור הארץ וחזרה לארצות הברית בינואר 2006.

Synthetic Genomics[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 היה ונטר שותף בהקמת חברת Synthetic Genomics (אנ'), אשר מהנדסת מיקרואורגניזמים כדי ליצור מהם דלק ביולוגי וביוכימיקלים. בשנת 2009 הכריזה אקסון מוביל על שיתוף פעולה בין החברות בשווי של 600 מיליון דולר, למחקר ופיתוח של דור חדש של דלקים ביולוגיים. ונטר מתעסק במחקר של מיקרו-אצות לטובת דלק בילוגי.

ונטר מנסה לרשום פטנט על יצור חצי-סינתטי בשם Mycoplasma laboratorium, חיידק שלפי השערותיו יהונדס לצרכים מסוימים, כמו יצירת דלק, סינתוז תרופות, למנוע התחממות גלובלית ועוד.

בשנת 2010, צוות חוקרים בראשות ונטר היו הראשונים ליצור מה שהם קראו לו "חיים סינתטיים". הדבר נעשה באמצעות סינתזה של מולקולת DNA ארוכה שהכילה גנום שלם של חיידק והכנסה שלו לתוך תא. לתוצאה דומה הגיעה גם קבוצתו של אקרד ויימר (אנ') שסינתזו גנום של וירוס RNA והכניסו לתוך ליזט תאי. חד-התא שיצר ונטר מכיל ברצף ה-DNA שלו ארבעה מאפיינים שאמורים להגדיר אותו כיצור סינתטי: 1. קידוד לא"ב ולסימני הפיסוק. 2. שמותם של 46 החוקרים אשר היו מעורבים בתהליך היצירה. 3. שלושה ציטוטים. 4. כתובת המייל הסודית של התא.

ב-25.3.2016 הכריז ונטר על יצירת Syn 3.0, גנום סינתטי שמכיל את מינימום הגנים הדרושים לקיומו של יצור חי - 473 גנים. מטרת המיזם היה להוציא את כל הגנים הלא חיוניים כך שישארו רק הגנים החיוניים לקיום חיים. היצור מיועד לשימוש בעולם המחקר.

באוגוסט 2018 הודיע ונטר על פרישתו כיו"ר הוועד המנהל של החברה, בכדי שיוכל להתמקד בתפקידו במכון ג'יי. קרייג ונטר. עם זאת, הוא נשאר כיועץ מדעי לוועד המנהל.

מכון ג'יי. קרייג ונטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונטר הוא המייסד והמנכ"ל של מכון ג'יי. קרייג ונטר, אשר הוקם ללא כוונת רווח ב-2006, ומבצעת מחקרים בתחום של ביולוגיה סינתטית. במכון מועסקים מעל 200 איש, וממוקמת בלה ג'ולה בסן דייגו וברוקוויל, מרילנד.

גנום של איש אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנום של קרייג ונטר מוצג כסדרת ספרים המוצגים באוסף ולקם, לונדון. סידרה זו מכילה מעל מאה כרכים באורך של אלפי עמודים, ובתוכם כ-3.4 מיליארד נוקליאוטידים, בגודל כתב קטן מאוד שכמעט בלתי ניתן לקריאה בעין בלתי מזוינת.

ב-4.9.2007 קבוצה בראשות סם לוי פירסמה לראשונה גנום שלם (שש מיליארד זוגות בסיסים) של אדם בודד - הגנום של קרייג ונטר. פרסום זה מכונה בשם HuRef, אשר מסמל אדם (Human) ורצף השוואה (Reference) חוקרים גילו בגנום שלו נטייה לשעוות אזניים רטובה,, סיכון מוגבר להתנהגות שאינה מקובלת בחברה, אלצהיימר ומחלות קרדיווסקולריות. פרסום זה יוצא דופן מפרשומים אחרים בכך שהגנום המוצג בו הוא דיפולאידי ולא הפלואידי, דבר שחשוב בתחום של רפואה מותאמת אישית.

הגנום של ונטר נגיש לציבור באתר ייעודי, The Human Reference Genome Browser. במאגר זה ניתן למצוא כ-32 מיליון קריאות DNA אשר רוצפו בשיטת סנגר, ויצרו ביחד 4,528 פיגומים של הגנום השלם. יחסית לרצף ההשוואה, ישנם 4.1 מיליון שינויים, כגון שינויי SNP, מוטציות נקודתיות, אינדלים ושינויים מבניים כגון הוספות של אזורים מסוימים, מחיקות, התהפכויות ושינויים במספר החזרות של אזורים חוזרניים. האתר מאפשר לציבור החוקרים לנווט בגנום ולהשוותו לרצף ההשוואה של ה-NCBI ולאנוטציות שונות כגון dbSNP, Ensembl, Online Mendelian Inheritance in Man (OMIM) ו -Gene Ontology (GO.)

Human Longevity[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4.3.2014 הכריזו ונטר ושותפיו, פיטר דיאמנדיס ורוברט חרירי על הקמת חברת Human Longevity (אנ'), אשר מטרתה היא להאריך חיים בבריאות ובתפקוד גבוה. הם שואפים להשיג זאת באמצעות ביג דאטה מתוך מחקרים גנומיים, מטבולומיקה, מיקרוביוטה, פרוטאומיקה ושימוש בתרפיות מבוססות תאי גזע. בזמן ההכרזה החברה גייסה 70 מיליון דולר, סכום שהוערך כמספיק לשנה וחצי. ונטר שימש כמנכ"ל החברה עד ליציאתו לפנסיה במאי 2018. החברה הצהירה שברצונה לרצף 40,000 גנומים בשנה, בדגש על גנומים של חולי סרטן.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונטר חיבר שני ספרים - אוטוביוגרפיה בשם חיים מפוענחים (A Life Decoded), וספר בשם מהירות האור (Life at the Speed of Light), ובו הוא מפרט את התאוריית שלו על כך שהדור הנוכחי משלב בין התחומים של מדעי המחשב והנדסה גנטית. התאוריה קיבלה שבחים מהעתידן ריי קורצווייל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ונטר היה נשוי לזמן קצר לברברה ריי-ונטר, והם הורים לבנם כריסטופור. לאחר מכן נישא לקלייר פרייזר, לה היה נשוי עד 2005. בסוף 2008 נישא להת'ר קוולסקי. הם מתגוררים בסן דייגו, קליפורניה בבית ששיפץ ונטר בעלות של שישה מיליון דולרים.

ונטר הוא אתאיסט. ונטר אבחן את עצמו כנער הלוקה בהפרעת קשב, וזיהה שינויים בגנום (SNP) שלו הקשורים בהפרעות קשב.

עיטורים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000: עיטור גבאי לביוטכנולוגיה ותרופות (Jacob Heskel Gabbay Award in Biotechnology and Medicine) [2]
  • 2001: Biotechnology Heritage Award עם אחרים[3][4]
  • 2007: במאי 2007 קיבל ונטר דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת המדינה של אריזונה[5] ובאוקטובר של אותה שנה קיבל דוקטורט לשם כבוד גם מהאימפריאל קולג'[6]
  • 2008: מדליית הסליל הכפול (Double Helix Medal) מ-Cold Spring Harbor Laboratory[7]
  • 2008: פרס קיסטלר (Kistler Prize) מ-Foundation For the Future[8] עבור מחקר גנומי
  • 2008: פרס ENI למחקר וסביבה[9]
  • 2008: המדליה הלאומית למדע (National Medal of Science) מהנשיא ברק אובמה[10]
  • 2010: ב-8.5.2010 קיבל דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת קלארקסון על עבודתו על הגנום האנושי.[11]
  • 2011: ב-21 באפריל 2011 ונטר עוטר במדליית בנימין רוש (Benjamin Rush Medal) מטעם בית הספר למשפטים ע"ש ויליאם ומרי (William & Mary School of Law)[12]
  • 2011: פרס דיקסון (Dickson Prize) לרפואה[13]
  • 2012: פרס דן דוד

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרייג ונטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Empty citation (עזרה) 
  2. ^ "Past Winners - Gabbay Award - Rosenstiel Basic Medical Sciences Research Center - Brandeis University". Brandeis.edu. 
  3. ^ "Biotechnology Heritage Award". Science History Institute. 
  4. ^ Strickland, Debbie (13 ביוני 2001). "Genomic Leaders Receive 2001 Biotechnology Heritage Award". BIO. 
  5. ^ Aufrett, Sarah. "ASU Celebrates Spring Graduates", ASU Insight, 11.5.2007.
  6. ^ "Honorary degrees awarded to Browne, Venter and Rausing", Imperial College, 24 באוקטובר 2007.
  7. ^ "J. Craig Venter, Ph.D. Receives Double Helix Medal from Cold Spring Harbor Laboratory". PR Newswire. 12 בנובמבר 2008. 
  8. ^ "Bellevue-based foundation awards $100,000 prize for genome research". Bellevue Reporter. 9 בספטמבר 2008. 
  9. ^ "Eni Award 2008: the Winners are Announced". ENI. 18 בפברואר 2008. אורכב מ-המקור ב-22 February 2014. 
  10. ^ Piercey, Judy (12 באוקטובר 2009). "Alumnus J. Craig Venter Awarded National Medal of Science". This Week at UCSD. 
  11. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2011-09-27. 
  12. ^ Welch-Donahue, Jaime. "Benjamin Rush Scholars to Honor Dr. J. Craig Venter on April 21". 
  13. ^ "2011 Dickson Prize Winner". University of Pittsburgh.