קרייט מצוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקְרֵיט מצוי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
תת־מערכה: בעלי חוליות
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: נחשים
משפחה: פתניים
סוג: קְרֵיט
מין: קְרֵיט מצוי
שם מדעי
Bungarus caeruleus
יוהאן גוטלוב שניידר, 1801
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קְרַייט מצוי, Krait; (שם מדעי: Bungarus caeruleus) הוא מין של נחש ממשפחת הפתניים; נפוץ בדרום אסיה והוא ארסי ביותר, אחד מ"ארבעת הגדולים", כינוי שהוענק לארבעת מיני הנחשים הגורמים למרבית מקרי המוות בעולם בכל שנה. הקרייט המצוי ניזון בעיקר מנחשים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של קרייט מצוי

אורכו הממוצע כ-0.9 מטר, אך עשוי להגיע עד לאורך של 1.75 מטר[2]. הזכרים ארוכים יותר, עם זנב יותר ארוך. לראש מראה שטוח וכמעט לא ניתן להבחין בשוני בצורת הצוואר בהשוואה להמשך צורת הגוף, שלו מראה גלילי, ההולך ומתחדד באזור הזנב, שהוא קצר ומעוגל. העיניים קטנות יחסית עם אישונים עגולים וקשה להבחין בהם בגלגל העין. לקשקשיו שטח פנים מבריק.

צבעיו של הקרייט המצוי הם בדרך כלל שחור עד כחלחל-שחור, עם כ-40 פסי רוחב לבנים ודקים, המסודרים בריווח רגולרי לאורך גופו; בפרטים מסוימים פסי הרוחב עשויים להיראות חלשים עד היעדרם לגמרי. אצל פרטים צעירים תבנית פסים אלה שלמה, ברורה ומסודרת באופן שווה לאורך גופם; בפרטים בוגרים הקווים הלבנים הצרים עשויים להיראות כסדרת נקודות מחוברות, כאשר באזור החוליות הנקודות יהיו בולטות יותר.

תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרייט המצוי נמצא בהודו, מאזור סינד שבפקיסטן ועד מערב בנגל. הוא נמצא בכל דרום הודו וסרי לנקה עד לרום של 1600 מטר[2]. המין תועד גם באפגניסטן, בנגלדש ונפאל[3]. טווח אזורי המחיה של הקרייט המצוי נע על פני מגוון רחב של בתי גידול. הוא נמצא בשדות ואזורי צמחייה ועשבייה נמוכים באזורי הג'ונגלים, וגם באזורים מיושבים. הוא אף ישכון בתילי טרמיטים, מערומי לבנים, מחילות של חולדות, ואפילו בתוך בקתות ובתים[2]. הוא יימצא לעיתים תכופות במים או בקרבת מקורות מים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרייט המצוי ניזון בעיקר מטריפת נחשים אחרים, ואפילו מבני מינו, במיוחד מפרטים צעירים. הוא ניזון גם מיונקים קטנים כגון חולדות ועכברים, מלטאות וצפרדעים. תזונתם של פרטים צעירים תכלול גם פרוקי-רגליים.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרייט מצוי טורף נחש ממשפחת הזעמניים. הנחש הנטרף שאינו ארסי (Lycodon capucinus) מחקה את הקרייט בצבעיו על מנת להרתיע טורפים

התנהגותו של הקרייט המצוי משתנה מהותית בין שעות היום ושעות הלילה: במהלך היום הוא עצל ואיטי ובאופן כללי בעל מזג נוח; לרוב יסתתר במשך היום במחילות מכרסמים, מתחת לעצמים שונים, ויראה במהלך היום לעיתים נדירות. במהלך היום תכופות יגלגל גופו כשראשו מוסתר במרכז גלגל גופו בשל העובדה כי אין לו עפעפיים ואישוניו קבועים במצב מורחב ואינם מתכווצים היות שהוא פעיל לילה. כשהוא במצב זה, בדרך כלל לא יגלה אגרסיביות.

בלילה הקרייט המצוי יהיה מאוד פעיל וימלט מקרבת אדם תוך השמעת נשיפות רמות, או יישאר במקומו ללא תנועה ויכיש את המטריד או הגורם המאיים. גופו יהיה מגולגל כאשר ראשו מוסתר במרכז גלגל גופו המשוטח, ויפגין תנועות עוויתיות ועשוי להרים את זנבו מעלה לאות אזהרה. הוא אינו חם מזג בנטייתו להכיש, אך כאשר הוא מכיש הוא יאחז בקורבן ההכשה בפיו ובשיני הארס הקטנות שלו זמן ממושך דיו המאפשר לו לפלוט כמות משמעותית של ארס. הוא עשוי לגלות תוקפנות בשעות הלילה בתגובה להתגרות, וכהגנה עצמית.

ארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ארס

רעלנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרייט מצוי ינסה להסתיר עיניו מתחת לגופו באור יום

ארס הקרייט המצוי מורכב בעיקר מנוירוטוקסין עוצמתי (קבוצת רעלנים המשפיעים על מערכת העצבים), המחולל שיתוק שרירים. ארס הקרייט המצוי מכיל רעלנים נוירוטוקסים קדם-סינפטיים הפועלים לפני הסינפסה, ובתר-סינפטיים שפועלים אחרי הסינפסה, המשפיעים באופן כללי על קצה תא עצב בסמוך למרווח הסינפטי בתאי המוח[2]. אלפא-בונגרוטוקסין שייך לקבוצת רעלני בונגרוטוקסין (Bungarotoxins- כשמו המדעי של הקרייט) מהווים רכיב בארס חלק מנחשי משפחת הפתניים, כגון הקרייט. רעלן זה הוא סוג של אלפא-נוירוטוקסין, חלבון נוירוטוקסי הנקשר לקולטני האצטילכולין הניקוטיניים בצומת עצב-שריר, וגורם לשיתוק, כשל נשימתי ומוות[4]. פרופ' שרה פוקס ממכון ויצמן למדע ביצעה מחקר ארוך שנים שבמהלכו הצליחה לזהות בקולטן העצב, המורכב מרצף של כ-3000 חומצות אמינו, מקטע המורכב מ-21 חומצות אמינו בלבד. היא זיהתה בנחשים ובנמיות (לשניהם חסינות מסוימת לארס) כי מבנה קולטן האצטילכולין שלהם, אליו נקשר הרעלן אלפא-בונגרוטוקסין, שונה במקצת משאר בעלי החיים, וכך לא מאפשר לרעלן להקשר אליו. מאוחר יותר המשיך צוות מדענים את מחקרה ובסופו גילו את צורת מולקולת הרעלן אלפא-בונגרוטוקסין בעלת "שלוש האצבעות", שעוטפת את אזור הקישור בקולטן. תגלית זאת עשויה להוות פריצת דרך בפיתוח חיסון נגד ארס הנחש, כמו גם לטיפול במחלות שונות הקשורות לפגמים בפעילות האצטילכולין[5].

הכשות והשפעתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמת הארס נמדדת ב-LD50 (להסבר ראו כאן). כמות זעירה של 0.325 מ"ג ארס הקרייט המצוי שמוזרקת לחיות ניסוי באופן תת-עורי, בכוחה לקטול מחצית מאוכלוסיית העכברים במשקל כולל של ק"ג אחד, כלומר מדד ה-LD50 הוא 0.325 מ"ג\ק"ג בהזרקה תת-עורית (S.C). בהזרקת הארס הישר לעורקים ולורידים (I.V) מדד ה-LD50 נמוך יותר, כלומר יותר קטלני ועומד על 0.169 מ"ג\ק"ג; בהזרקה אל הצפק (I.P) מדד ה-LD50 הוא 0.089 מ"ג\ק"ג, היינו - הקטלני ביותר[6][7]. הכמות הממוצעת שקרייט מצוי מניב בבלוטות הארס שלו היא 10 מ"ג ארס יבש.

נחשי הקרייט המצוי הם פעילי-לילה, לכן לעיתים נדירות נוצר מפגש בינם לבין האדם במהלך שעות היום; תקריות מעין אלו מתרחשות רובן ככולן בשעות הלילה. לרוב הכשת הקרייט המצוי אינה מלווה בכאב, ולכן המוכש עלול לטעות בהערכת הסיטואציה ולחשוב שאין סכנה לבריאותו. עם השפעת הארס בגוף הקרבן יתרחשו התכווצויות חמורות באזור הבטן שילווו בשיתוק שרירים הדרגתי. מרגע ההכשה, ניתן לעכב באופן משמעותי את ספיגת הארס בגופו של הקורבן באמצעות תחבושת אלסטית והפעלת לחץ באזור ההכשה, תוך קיבוע הגפה. זה יאפשר פינוי יעיל לקבלת טיפול רפואי, תוך השגחה וזיהוי סימני השיתוק (בעיקר צנחת), עד לקבלת הנסיוב נגד ארס. טיפול אפשרי נוסף הוא הנשמה שתסייע לנפגע עד שיוכל לנשום בכוחות עצמו. בהיעדר טיפול רפואי, או אם הוא נכשל, מרגע ההכשה הקורבן ימות תוך 4 עד 8 שעות. המוות מתרחש כתוצאה מכשל נשימתי כללי וחנק.

במהלך העונה הגשומה, יוצא לעיתים תכופות הקרייט המצוי ממקומות מסתור מוצפים לחפש מקלט במקומות גבוהים יותר, ולעיתים גם במקומות יבשים של מגורי אדם. המקרים השכיחים ביותר של הכשות קרייט מצוי במזרח אסיה מתרחשים במהלך עונת הגשמים, בזמן השינה של הקרבנות, כשבמהלך הלילה הנחש חודר לביתם (לרוב בקתת עץ ובוץ) ותר אחר מקום יבש וחמים, וכך מזדחל לכיוון אזורי השינה החמימים. בזמן שהישן מתהפך בשנתו על הנחש מבלי משים מתרחשת ההכשה. אם ההכשה מתרחשת במהלך השינה, הקורבן עלול שלא לחוש בכך כלל, משום שתחושת הכשת הקרייט המצוי היא כתחושת עקיצת יתוש או נמלה. הקורבן עלול למות עוד בשנתו. תסמיני הכשת הקרייט המצוי מלווים בנפיחות מינימלית באזור ההכשה, סממן העשוי לזהות את הנחש המכיש, גם כשלא נצפה כלל. התסמינים המועטים להכשה כוללים קשיות שרירי הפנים כשעתיים לאחר ההכשה, חוסר יכולת הקורבן לראות או לדבר, ואם לא יימנע סיוע רפואי ימות משיתוק מערכת הנשימה תוך 4 עד 5 שעות. מחקרים טוקסיקולוגיים קליניים מראים כי שיעור התמותה מהכשת קרייט מצוי הוא כ-70-80%[2]; מסיבה זו בסרי לנקה שמו של הקרייט המצוי הוא "מאגה מרואה" - שפירושו "המוות בדרך".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרייט מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קְרֵיט מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 3 4 5 Bungarus caeruleus באתר Clinical Toxinology Resources
  3. ^ Bungarus caeruleus (SCHNEIDER, 1801) באתר THE REPTILE DATABASE
  4. ^ Mohamed Abou-Donia (2015). Mammalian Toxicology. John Wiley & Sons, p 634 ,p 635
  5. ^ נחש נשך נחש סיפור ארוך ומפותל, על מחקר שנמשך כמעט עשרים שנה והסתיים בסוף טוב מאתר מכון ויצמן למדע
  6. ^ LD50 באתר LD50 Scores for various snakes
  7. ^ "LD50 menu"