קריית הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריית הרצוג
Tel Abu Zeitun.JPG
מידע
עיר בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 32°05′50″N 34°50′27″E / 32.09733612°N 34.84095097°E / 32.09733612; 34.84095097
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריית הרצוג (או קריית הרב הרצוג) היא שכונה בצפון מזרח העיר בני ברק, מצפון לרחוב ז'בוטינסקי. השכונה נבנתה בשנת 1960 ונקראה על שמו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

השכונה ממוקמת מצפון לפרדס כץ וגובלת מצד צפון באזור התעשייה של בני ברק ובשכונות עבר הירקון שבצפון תל אביב, ממזרח בכביש 4 (כביש גהה) ופתח תקווה וכן ברמת גן.

בשנות השמונים הורחבה השכונה, עם הקמת שכונת-הבת "נחלת סירוקה" על ידי ארגון צעירי אגודת ישראל ('צא"י').

תולדות השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה הוקמה בתחום הכפר הערבי "אבו לבן" על ידי חברת משהב בשיתוף המפלגה הדתית לאומית בארצות הברית ותוכננה על ידי יצחק פרלשטיין לכלול 2,100 יחידות דיור לזוגות צעירים ועולים חדשים[1]. אבן הפינה לשכונה נורתה ב-18 במרץ 1964[2].

השכונה הוקמה עבור אוכלוסייה דתית לאומית ואף חרדית בחלקיה. בשנים האחרונות חלו תמורות באופי השכונה: האוכלוסייה החילונית הידלדלה, ובד בבד נרשמה הגירה שלילית של האוכלוסייה הדתית לאומית לטובת פתח תקווה, רעננה וגבעת שמואל החדשה. במקומם התיישבו בשכונה משפחות וזוגות צעירים מן המגזר החרדי. בשנות התשעים קלטה השכונה עולים חדשים מחבר המדינות. כיום (2020) השכונה היא בעלת צביון יהודי חרדי ברובה. כבישים מסוימים סגורים בימי שבת ויום טוב.

אתרים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מיסודותיה של קריית הרצוג וסמלה המוכר הוא תל אבו זיתון, הנקרא גם "הר הבדואים". למרגלות התל הוקם פארק שעשועים לילדי העיר בשם פארק גבעת הזית. בתקופת הקמת המדינה התגלה כי הר הבדואים שימש כמחבוא לחיילים בתקופת מלחמה בזמן שלטון הטורקים ואף לפני כן. עד היום ניתן למצוא בחלקו הלא משופץ כניסות לבונקרים תת-קרקעיים. פסגת התל מגודרת. עד לסוף המאה העשרים שכנה למרגלות התל ביצה שגבלה באזור התעשייה של העיר. כיום יובשה הביצה וכמעט אין זכר לקיומה. בסמוך לתל פועלת רכבת משא.

צפונית לקריית הרצוג נמצאות עתודות הקרקע האחרונות של בני ברק, ועל פי התכנון יוקמו בהן מספר גדול של מגדלי משרדים גבוהים, שכונת מגורים מודרנית, ומבני ציבור[3].

בתי כנסת וקהילות בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות תורה וחינוך הפועלים בתחומי השכונה: ישיבת ברכת יוסף; ישיבת נחלת שלמה; ישיבת אור אליצור של הרב מסעוד בן שמעון; וכמו כן הישיבה התיכונית בני עקיבא בני ברק המוכרת יותר בשם "ישיבת קריית הרצוג" על שם השכונה בה היא שוכנת.

בתי הכנסת המרכזיים בשכונה הם "בית הכנסת האשכנזי המרכזי" בראשותו של רב השכונה הגרי"א שווארץ שליט"א ו"היכל שלמה". והשטיבלאך המרכזי זיו יהודה. מאז שנת 2010, השכונה בעלת צביון חרדי מובהק. הוקמו בשכונה כמה בתי כנסת המאגדים תחתיהם קהילות מגוונות של הציבור החרדי, בעיקר מהמגזר הליטאי והספרדי המתגורר בשכונה.

בשכונה מתגורר רבה הזקן של השכונה הגאב"ד הרה"צ רבי יהוסף חיים שיינפלד שליט"א

בשכונה אף קיים סניף של תנועת "בני עקיבא". עקב הידלדלות האוכלוסייה הדתית-לאומית בשכונה בעשור האחרון, מספר בני הנוער הפוקדים את הסניף כיום מצומצם מאד.

בנוסף שוכן בשכונה רבי מאיר רוזנבוים, אדמו"ר חסידות פרמישלאן, שחצרו נמצאת ברחוב אברבנאל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריית הרצוג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]