קריית ספר (הוצאת ספרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של הוצאת "קריית ספר"

קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטיפנסקי (סיון). ההוצאה הוציאה ספרי שירה, ספרי לימוד, ספרי עיון וספרי ילדים מקוריים, אך נודעה במיוחד בהוצאה לאור של המילונים והקונקורדנציה לתנ"ך של אברהם אבן שושן.

תולדות ההוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית ספר פעלה בראשיתה כחנות למכירת ספרים בצומת האיקסים בירושלים, והיה המפיץ הבלעדי של הוצאת דביר בעיר[1]. באמצע שנות ה-50 עברה ההוצאה לבית המעלות[2]. בשנות ה-60 עבד אברהם סיון לצד אביו בניהול ההוצאה[3].

לאחר פטירתו של שלום סיוון בשנת 1978, המשיך בנו אברהם סיון לנהל את ההוצאה. בשנת 1979 פתחה ההוצאה מרכז הפצה בכיכר מלכי ישראל נוסף על המרכז ברחוב אלנבי. באותו זמן שכנו משרדי ההוצאה בירושלים ברחוב ארלוזורוב[4]. סיון ניהל את ההוצאה תחילה בישראל ולאחר שעבר לחוץ לארץ ניהל את ההוצאה משם[5]. על רקע מאבק משפטי עם יורשי אברהם אבן שושן נסגרו משרדי ההוצאה בישראל בסביבות שנת 1996 ועסקיה הופעלו מחוץ לארץ[5]. משלב זה פעל סיון תחת חברות הרשומות מחוץ לישראל ולא תחת הוצאת קריית ספר ונמנע מלהעביר תמלוגים כלשהם ליורשי אבן שושן. עם פסיקת בית המשפט לטובת יורשי אבן שושן בסכסוך שלהם עם הוצאת קריית ספר, הקיץ הקץ על ההוצאה.

ספרי ההוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ספרי השירה שהוציאה היו ספרים של שמעון כשר בשנת 1938[6], של נח פניאל ושל יצחק שלו. ספרי הילדים כללו בין השאר ספרים של צבי ליברמן, אפרים די-זהב ובלהה יפה שיצאו בתחילת שנות ה-40[7]. בשנת 1939 הוציאה קריית ספר ספרי לימוד ערבית של ד"ר יוחנן קפליבצקי[8]. בשנת 1961 הוציאה קריית ספר חוברת מיוחדת של השיר באבי יאר של יבגני יבטושנקו[9].

בשנת 1938 הוציאה קריית ספר מפת עזר לתלמידים של ארץ ישראל בעריכת דוד בנבנישתי ובן ציון לוריא[10] ובעקבות זאת החל קשר רב שנים במסגרתו הוציאה קריית ספר מפות, ספרי לימוד בידיעת הארץ ותנ"ך, מדריכי ירושלים וכן ספרי מחקר בידיעת הארץ של דוד בנבנישתי במשך שנים רבות, עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20. כן הוציאה קריית ספר ספרים של לוריא, בהם מגילת הנחושת שיצאה בשנת 1964. המפה נמכרה עד שנת 1964 במעל מאה אלף עותקים[11]. קריית ספר גם הדפיסה במהלך השנים ספרים של החברה לחקר המקרא. בשנת 1964 הוציאה קריית ספר את אנציקלופדית לארוס לנוער בכרך אחד[3]. בשנת 1979 הוציאה קריית ספר את : "אוצר המילים", (מילים, צירופים ואמרות מסודרים לפי תחומי משמעות) בעריכת ד"ר צבי רדי ותכנון מדעי של פרופ' חיים רבין.

מילון אבן שושן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודה על עריכת ספרי הילדים נוצר קשר בין ההוצאה לבין אברהם אבן שושן ובשנת 1943 הם התחילו בעבודה על הכנת המילון החדש של אבן שושן שכרכו הראשון יצא לאור בשנת 1947[12] וכרכו החמישי והאחרון יצא בתחילת 1952. עד שנת 1964 נמכרו מהמילון מעל מאה אלף עותקים[11]. בהמשך יצאו לאור בקרית ספר עוד מילונים של אבן שושן, מילון בית הספר ומילון עממי (בשיתוף דב ירדן) וכן קונקורדנציות לתנ"ך. המילונים היו לספינת הדגל של ההוצאה למשך שנים רבות. לקראת הוצאת המילון פתחה ההוצאה בית דפוס של ארבעה פועלים במקור ברוך. בשנות ה-60 הפעיל בית דפוס גדול של 80 פועלים בגבעת שאול[11].

בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ניהל אברהם סיון מאבק משפטי נגד הוצאת מילון זק, בטענה שמדובר בהעתקה של מילון אבן שושן. בעקבות זאת, ביקש סיון לדחות את תשלומי התמלוגים ליורשיו של אבן שושן. משהדחיות תכפו, דרש עורך דינם של יורשי אבן שושן לקבל באופן מיידי את התמלוגים ולא הם יבטלו את ההסכם עם הוצאת קריית ספר להוצאת המילונים. בעקבות זאת הגיע הסכסוך לבית המשפט ובנובמבר 1994 קבע השופט אורי שטרוזמן שבינתיים תמשיך ההוצאה להוציא לאור את המילונים עד לבירור של בית המשפט האם ניתן לבטל את החוזה[13]. בסוף שנת 1998 הוציאה השופטת אסתר חיות צו מניעה קבוע האוסר על הוצאת קריית ספר להפיץ את המילונים והקונקורדנציה של אבן שושן, וצו זה אושר בבית המשפט העליון[14]. בכך בא הקץ על הוצאת קריית ספר. זכויות היוצרים לפרסום המילונים שחוברו על ידי אברהם אבן שושן הועברו בשנת 1999 להוצאת המילון החדש[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חברת דביר בע"מ תל אביב, דבר, 23 בפברואר 1934 (מודעה)
  2. ^ הוצאת קרית ספר בע"מ, דבר, 6 באפריל 1955 (מודעה)
  3. ^ 3.0 3.1 אנציקלופדיה לנוער לארוס הופיעה בתרגום עברי, דבר, 10 בדצמבר 1964
  4. ^ פתחנו בתל אביב מרכז נוסף, מעריב, 4 במאי 1979 (מודעה)
  5. ^ 5.0 5.1 ת"א 2267/00, דפנה שפר נגד תרבות לעם (1995), 6 באפריל 2006, סעיף 19
  6. ^ בספרות ובאמנות, דבר, 18 במרץ 1938
  7. ^ אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית, כרך 2, 1988, עמ' 448
  8. ^ נתקבל במערכת, דבר, 6 באוגוסט 1939
  9. ^ באבי יאר הופיע בתירגומו העברי, דבר, 27 בדצמבר 1961
  10. ^ בספרות ובאמנות, דבר, 25 בנובמבר 1938
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 א. ח. אלחננישלום סיון – איש "קרית ספר", דבר, 29 במאי 1964.
  12. ^ מלון עברי חדש, דבר, 28 באוקטובר 1947
  13. ^ המ' (תל אביב יפו) 9775/93, דפנה שפר ואח' נגד אברהם סיון
  14. ^ ע"א 1567/99 אברהם סיון נ' דפנה שפר ואח'
  15. ^ ת"א 2267/00, דפנה שפר נגד תרבות לעם (1995), סעיף 23