גן קריית ספר

(הופנה מהדף קריית ספר (מתחם))
גן קריית ספר
מידע כללי
תאריך הקמה 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל רם איזנברג
בעלות עיריית תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 12 דונם
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°04′06″N 34°46′52″E / 32.06820278°N 34.78104167°E / 32.06820278; 34.78104167
(למפת תל אביב רגילה)
 
גן קריית ספר
גן קריית ספר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גן קריית ספר הוא גן ציבורי בשטח כ-12 דונם בלב תל אביב, והוא חלק מ"מתחם קריית ספר", שטח של כ-20 דונם התחום בין הרחובות יהודה הלוי, עמרם גאון, סעדיה גאון, וילסון ולינקולן. כינויו בא לו מרחוב קריית ספר הסמוך. הגן תוכנן על ידי אדריכל הנוף רם איזנברג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הגן לפני הקמתו, ב-2009

האזור בו נמצא הגן נמצא בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. חלקו הדרום-מערבי שימש כאזור סדנאות לתיקון כלי רכב של משטרת ישראל עד 2005. חלקו הצפון-מערבי כולל את בניין המרכז למיפוי ישראל (מפי"), בפינת הרחובות יהודה הלוי ולינקולן וכן כולל מתחם חניה של מפ"י. חלקו המזרחי של הגן ברחוב סעדיה גאון היה בעבר חניון. [1]

מתחם קריית ספר היה חלק מחלקה שנקראה בעבר "אדמות קלנק" בבעלות המושבה הטמפלרית שרונה. בהמשך נקנה המתחם על ידי הבריטים, שהקימו את מבנה מחלקת המדידות ב-1 בינואר 1931. [1] במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה, שילמה ממשלת ישראל לממשלת גרמניה ורכשה בעלות על הקרקע בשנות ה-60.[1]

משנות ה-80 של המאה ה-20 פעלו תושבי לב תל-אביב למען הקמת מתנ"ס, גן ציבורי גדול ובריכה ציבורית לשימוש תושבי האזור.[2]

ב-1990 הגיעה לאזור מיכל ברז"ל כהן, שעלתה לישראל כאם צעירה, וחיפשה גינה ציבורית עבור ביתה התינוקת. היא קיבלה השראה מגינות קהילתיות בלונדון וניו יורק. וחברה לעמותת " תושבים למען איכות חיים בלב תל אביב". שפעלה בנושא [3][2]

בשנות ה-90 בעקבות מאבק תושבים בהקמת פרוייקט מגדלים של אליעזר פישמן ברחוב בלפור, הציעה עיריית תל אביב פארק עירוני במקום כפיצוי. דבר זה היה בעייתי עקב בעלות הממשלה במקום. ב-1997 לא מומשה הבטחה זו בטענה כי הדבר ידרוש את פינוי מוסדות המדינה בעלות גבוה.[1]

בשנת 1997 ברז"ל כהן הקימה את "ועד הפעולה לב העיר - ירוק במקום בטון". שהיה ארגון בלתי פורמלי וריכז פעילות של מספר ועדים מקומיים. אחת ההתארגנויות הפעילות ביוזמה זו היתה "ועד קריית ספר" של תושבי הרחוב שפעלו למען הקמת גן במקום.[1]

ברז"ל-כהן חיפשה מקום להקים בו גן ציבורי גדול בלב תל אביב. גילה הרץ שפעלה יחד איתה בארגון, הביאה לה מסמך שמאזכר את המקום שנקרא אז "חניון סעדיה גאון" והשתיים הציעו להקים גינה במקום זה.[4] עיריית תל אביב-יפו ומינהל מקרקעי ישראל רצו להקים במתחם כ-14 מגדלים והתנגדו להקמת גינה במקום.[2]

ברז"ל כהן גייסה כספים ורקמה קשרים עם ארגוני סביבה.[2] גילה הרץ המשיכה לפוליטיקה, נבחרה כחברת מועצה ותמכה ביוזמה מתוך העירייה. [4][2]

במסגרת המאמץ לבלימת המגדלים, קידם הוועד בשנת 1999 תוכנית להפיכת בנין מפ" לבניין לשימור בגלל היותו בניין באוהאוס ובשל ערך היסטורי שיש לו עקב התקפות המחתרות היהודות עליו. דבר זה קיבל סיוע חשאי של מי שהיה אז מהנדס העיר גודוביץ'[1]

בשנת 2000 יזם "ירוק במקום בטון" תערוכה של אמנים בבית ביאליק. לתערוכה הוזמנו גם בכירי העיריה וגם ראש העיריה רון חולדאי. חולדאי הצהיר על כוונתו להקים במקום פארק לרווחת התושבים, אך חזר בו מהתחייבות זו זמן קצר לאחר מכן, דבר שגרם לחוסר אמון מול התושבים. [1]

העירייה , מנהל מקרקעי ישראל החלו בקיום ישיבות "שולחן עגול" על עתיד המתחם עם "ירוק במקום בטון" ועם ארגוני סביבה ארציים - החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין[1]

לאחר פינוי שטח תחנת המשטרה בשנת 2005, השכיר המינהל את השטח לזכיין לצורך הקמת חניון זמני, בהמשך למדיניות העירייה בשנים האחרונות לאשר הקמת חניונים במרכז העיר. בשנים 2007–2008 החל הזכיין לבצע במקום עבודות פינוי שונות שאינן דורשות היתר.[1]

בחברה להגנת הטבע טענו כי הקמת החניון היא פעולה חד-צדדית של המינהל במטרה לקבוע עובדות בשטח מבלי להתייחס לצורכי התושבים. לטענת החברה סובל אזור לב העיר ממחסור חמור בשטחים ירוקים, וביתר שאת לאחר שנבנו בו מיזמי מגורים רבים ללא הקצאה מתאימה של שטחים ציבוריים פתוחים. אל מחאה זו הצטרפו תושבים ואמנים הפועלים בהתנדבות לקידום היוזמה להקמת פארק במתחם.

ביולי 2008 יזמו תושבי השכונה פעולת מחאה שבמסגרתה נטעו כ-60 עצים במתחם כדי לקבוע עובדות בשטח ולהפסיק את פעילות החניון. כעבור כחודש נעקרו העצים על ידי אלמונים, אך מאז האירוע קיימו התושבים באופן תדיר פעולות הפגנתיות שבועיות: שתילת עצים וטיפוחם, פעולות גינון, הופעות ופיקניקים קהילתיים. בין היתר הופיעו במקום אלון אולארצ'יק, דובלה גליקמן, יובל דור, ציפי מור ועוד.[2]

ב-22 באפריל 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של עיריית תל אביב את תוכניתו של ועד השכונה להקמת פארק במתחם קריית ספר, בשטח ראשוני של 6.5 דונם, ובקצהו גן ילדים שכונתי.[5] הצעת ועד השכונה גברה על הצעת העירייה להקמת מגדלי עסקים וחניון במתחם. היה זה האישור הרשמי הראשון של העירייה להצעת תושבי השכונה, לאחר מאבק של עשרות שנים.

בראשית 2010 החלה העירייה בהכנת תוכנית מפורטת לביצוע השלב הראשון, שיכלול גן בחלקו הפנוי של המתחם. התכנון נעשה בשיתוף הציבור, ובמקביל מתכוונת העירייה ליזום תוכנית בניין עיר חדשה למתחם כולו.

בחודש יוני 2011 דחה השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב את עתירתה של חברת צוקית נדל"ן למנוע מעיריית תל אביב לייעד את המתחם למטרה של גינה ציבורית ואפשר את הקמת הגינה במקום.[6] בעקבות פסיקה זו פונה גם החניון בחלקו המזרחי של המתחם, ובכך גדל השטח המיועד לגן לכ-12 דונם.

במרץ 2012 הוחל בהקמת גן קריית ספר, בתכנונו של רם איזנברג, והוא נפתח לציבור במרץ 2013, ערב פסח תשע"ג.[7]

בשנת 2017 זכה האדריכל רם איזנברג בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף על תכנון הגן.[8]

הגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולחן המים
בריכת המים
פרחי נימפאה בגן קריית ספר
זרימת הנחל

בגן קריית ספר שתי מערכות מים ביולוגיות נפרדות: "שולחן המים" בחלקו המערבי, ומערכת בריכות ביולוגיות בחלקו המזרחי. "שולחן המים" הוא מעין בריכה מוגבהת ועגולה במרכז רחבת הכניסה הראשית לגן מרחוב יהודה הלוי. השולחן מוקף בבריכה נמוכה מכוסה חצץ ששתולים בה צמחי מים, ואליה גולשים מי השולחן המסוחררים דרך קבע באמצעות משאבה. סביב הרחבה עמודים המחוברים בכבלי מתכת, שעליהם החלו לגדול צמחים מטפסים העתידים לספק צל, ומהם גם מטפטפים מים לתוך שולחן המים, ליצירות אדוות.

בצדו המזרחי של הגן, הסמוך לרחוב סעדיה גאון, בריכת מים שבשוליה ובתוכה שתולים צמחי מים. גם המים בבריכה זו מסוחררים במשאבות, ומוחזרים אליה דרך מספר בריכות חצץ המשמשות לטיהור ביולוגי של המים, וסדרת מפלים קטנים הבנויים משברי בטון שנאספו באתר בעת הקמת הגן. כבכל בריכה פתוחה, גם כאן יש לפצות על אובדן חלק מהמים בהתאדות באמצעות הזרמת מים נוספים. בניגוד לבריכות אחרות, שבהן נעשה תהליך זה בצינורות נסתרים, נוצלה בגן זה היותו משופע, ממערב למזרח, ואחת ליום מוזרמים מים משולחן המים אל הבריכה, בזרימה חופשית דרך הגן, באופן המדמה נחל אכזב המתעורר לחיים. כמות המים המוזרמת משתנה בהתאם לכמות המים שהתאדתה, והיא יכולה להגיע עד 4 קוב ביום. בדופן הצפונית של הבריכה נשתלו מיני קנה, גומא וצמחי ביצה נוספים, העתידים ליצור סבך שיוכל לשמש מסתור לציפורים. לצד סבך הקנים נבנה מעין חצי-אי מבטון, ובמרכזו נשתל עץ שיזף מצוי רב גזעים, שהובא למקום מאתר בנייה באשקלון, שם הועמד לכריתה.

מצדו הצפוני של ה"נחל" גינה קהילתית וגן תבלינים, ומצדו הדרומי מתקני שעשועים לילדים, גן כלבים ופינות ישיבה. בגן נותרו עצי אקליפטוס ופיקוס ותיקים, ולצדם נשתלו עצים צעירים, שעתידים לספק צל נוסף. באדמת הגן הטמינו התושבים כ-5,000 "תיבות אוצר" קטנות, שנועדו לכך שהילדים המגיעים לגן יחפרו באדמה ויחפשו אותן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן קריית ספר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]