קרינה שטוטלנד
 | |
| לידה |
1977 (בת 47 בערך) קייב, ברית המועצות  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| מעסיק |
לאשה |
| פרסים והוקרה |
פרס סוקולוב (2021) |
  | |
קרינה שטוטלנד (נולדה ב-1977) היא עיתונאית ועורכת השבועון "לאשה". זוכת פרס סוקולוב לתקשורת כתובה 2021.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרינה שטוטלנד נולדה בקייב שבאוקראינה. בגיל שנתיים וחצי עלתה לישראל עם משפחתה למרכז הקליטה בעתלית. לאחר כחצי שנה עברה עם משפחתה וגדלה בבאר שבע. כבר בגיל 12, החלה לכתוב בעיתונים, ובנעוריה הייתה כתבת של המקומון הבאר-שבעי "שבע". שירתה בצה"ל ככתבת של השבועון "במחנה". קרינה בעלת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. התמחתה ברשות לאיסור הלבנת הון והוסמכה כעורכת דין.
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתבה במגזין "פירמה" של העיתון "גלובס". בשנת 2005, הצטרפה לעיתון "ידיעות אחרונות", כעורכת במוסף היומי "24 שעות", ובהמשך כסגנית עורך המוסף השבועי "7 לילות". בשנת 2008, מונתה לעורכת המוסף "זמנים מודרניים".[2]
עורכת השבועון לאישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2014 מונתה לעורכת השבועון "לאשה".[3] בינואר 2016 נתבעו שטוטלנד וידיעות אחרונות, על ידי העיתונאית גפי אמיר בטענה, שפוטרה בניגוד לנהלים ולהסכמים הקיבוציים, תוך אפליה על רקע גיל. בית המשפט דחה את התביעה של אמיר.[4]
אחד הפרויקטים הבולטים בעבודתה היה ב-2016, בחשיפתן של נשים שעברו אונס או תקיפה מינית, והבאתן לתודעה הציבורית, יחד עם העיתונאית שרון רופא אופיר, שתיעדה את וידויי הנשים ודרכי התמודדותן.[5]
על תרומתה העיתונאית קבלה ב-2021 את פרס סוקולוב, בפעם הראשונה שהפרס ניתן לעיתונאית או עורכת ממגזין נשים, מאז הקמת הפרס בשנת 1956.
בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "קרינה הרחיבה את תחומי עיסוקו של השבועון לאישה לדיון בחסמים המקשים על נשים בהשתלבות ובהתקדמות בחברה הישראלית ובביתן. בכך היא תורמת תרומה מהותית להתפתחות העיתון שהוגדר בעבר כייעודי לנשים, אל שיח מעצים ודיון במכשולים הניצבים בעיקר בפני נשים. שילוב תכנים אלה בשבועון הפונה לנשים מכל שכבות האוכלוסייה הוא אמירה צלולה ופורצת דרך בסוגה המגזינית בעברית."[6]
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 2000, יצא לאור בהוצאת כתר הספר "החיים בירוק: המדריך המחתרתי למתגייסת ולחיילת", אותו כתבה יחד עם אילת ברעם.
- בשנת 2002, ערכו שתיהן את ספרם של אמציה אבני, גדי אמיר ואור-לי להט "גיוס מוצלח: מדריך לארץ הצבא".[7]
עשייה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטוטלנד עמיתת מכון גשר למנהיגות.[8]
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2021, פרס סוקולוב לתקשורת כתובה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערכת לאשה, קרינה שטוטלנד, העורכת הראשית של שבועון "לאשה", היא זוכת פרס סוקולוב, באתר ynet, 14 ביוני 2021
- קרינה שטוטלנד, לא שותקות יותר: כך הגיעו 22 נשים אמיצות לשער "לאשה", באתר Xnet, 6 במרץ 2016
- רשימת הפרסומים של קרינה שטוטלנד, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קרינה שטוטלנד, עורכת "לאשה", קיבלה את פרס סוקולוב: "הכרה בחשיבותה של עיתונות הנשים", באתר ynet, 9 בנובמבר 2021
- ^ אלכסנדר כץ, אחרי פרישת אורנה ננר: קרינה שטוטלנד צפויה להתמנות לעורכת מגזין 'לאשה', באתר אייס, 22 במאי 2014
- ^
נתי טוקר, עיתונאית "לאישה" תובעת: העורכת פיטרה אותי בגלל סכסוך בין בני הזוג, באתר TheMarker, 26 בינואר 2016
- ^ נתי טוקר, בית הדין: ל-ynet מותר לא לגייס עיתונאית שצייצה נגדו, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2018
- ^ קרינה שטוטלנד, לא שותקות יותר: כך הגיעו 22 נשים אמיצות לשער "לאשה", באתר Xnet, 3 במרץ 2016
- ^ עדו בן פורת, זוכי פרס סוקולוב 2021: גדעון לוי, אוהד חמו, קרינה שטוטלנד ויפעת גליק, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2021
- ^ מידע על קרינה שטוטלנד בקטלוג הספרייה הלאומית
- ^ עמיתים במכון | מכון גשר למנהיגות, באתר gesherleaders.org, 2016-01-18
- בוגרות תיכון מקיף ו' (באר שבע)
- בוגרי תיכון מקיף ו' (באר שבע)
- בוגרות אוניברסיטת תל אביב: משפטים
- בוגרי אוניברסיטת תל אביב: משפטים
- זוכות פרס סוקולוב
- זוכי פרס סוקולוב
- ישראליות זוכות פרסים
- ישראליות ילידות אוקראינה
- ישראלים ילידי אוקראינה
- סגל במחנה
- סגל גלובס
- סגל ידיעות אחרונות
- עולות בשנות ה-1980
- עולים בשנות ה-1980
- עורכות דין ישראליות
- עורכות עיתונים ישראליות
- עורכי דין ישראלים
- עורכי לאשה
- עורכי עיתונים ישראלים
- עיתונאיות ישראליות