קריסטין פטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריסטין פטי
Christine Petit
פטי בטקס קבלת פרס קוולי-2018
פטי בטקס קבלת פרס קוולי-2018
לידה 4 בפברואר 1948 (בת 74)
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גנטיקה
מקום מגורים צרפת
מקום לימודים
מוסדות קולז' דה פראנס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ארנסט יונג לרפואה (2001)
  • פרס מדעי המוח (2012)
  • פרס קרן רוברט וקלייר פסראו לתרומות ייחודיות למחקר הניורופסיכאטרי (2012)
  • פרס בריסטול-מאיירס סקוויב למחקר נוירוביולוגיה (2005)
  • פרס אנסרם (2007)
  • פרס קוולי למדעי המוח (2018)
  • פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2004)
  • גראן פרי שארל-לאופולד מאייר (1999)
  • אבירה בלגיון הצרפתי
  • קצין או קצינה במסדר ההצטיינות הלאומי
  • קצינה בלגיון הכבוד
  • חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריסטין פטיצרפתית: Christine Petit;‏ נולדה ב-2 בפברואר 1948, ליין (צר') בחבל בורגון-פראנש-קונטה צרפת) היא גנטיקאית צרפתייה. פרופסורית בקולז' דה פראנס ובמכון פסטר. פטי ידועה בעיקר בזכות תרומתה לגילוי המנגנון המולקולרי והניורוני של לקויות השמיעה המולדות.

השכלה ומסלול מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטי למדה רפואה באוניברסיטת פייר ומארי קירי בשנים 1967–1973 וקיבלה תואר MD. ב-1973 למדה במקביל לתואר שני בגנטיקה וביוכימיה באוניברסיטת פריז X. ב-1974 סיימה PhD ברפואה באוניברסיטת פריז V, ב-1974. דוקטורט נוסף, בביוכימיה, מאוניברסיטת דני דידרו ב-1982. במקביל ללימודים עבדה כחוקרת במכון פסטר. פוסט-דוקטורט התחילה ב-1982 במכון בזל לאימונולגיה (אנ'). והמשיכה בשנים 1983–1984 במכון לביולוגיה מולקולרית של CNRS בג'יף-סור-איבט (אנ').

משנת 1993 היא מועסקת במכון פסטר. בשנים 1993–1996 שימשה כמנהלת המעבדה לגנטיקה מולקולרית במכון. בהמשך ניהלה את המעבדה לגנום של היונקים. בשנים 1998–2001 שימשה כראש המחלקה לביוטכנולוגיה. ב-2006 מונתה לראש המחלקה למדעי העצב.

במקביל לעבודתה במכון פסטר, מונתה ב-2002 לפרופסור בקתדרה לגנטיקה ופיזיולגיה של התא בקולז' דה פראנס.

פעילותה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי מחקרה של פטי הם גנטיקה של האדם, נוירוביולוגיה של החושים ופיזיולוגיה תאית ומולקולרית.

בתחילת דרכה חקרה את המנגנונים המולקולריים הגורמים לאינוורסיה של כרומוזומי המין בבני אדם. בהמשך עברה לחקר הגנטיקה של הליקויים בחושים ובעיקר בליקויי השמיעה. השבלול, שהוא בעצם איבר החישה השמיעתי, חמק בעבר מניתוח מולקולרי בשיטות קונבנציונליות. באמצעות שיטת המחקר הגנטית שפותחה על ידי פטי ניתן היה ללמוד את צורת התפתחות השבלול ובאופן ספציפי את "תאי השיער" ההופכים את התנודות המכניות לאותות עצביים חשמליים. היא והצוות שלה זיהו מספר גדול של גנים הגורמים ללקויות שמיעה מולדות. ביניהן את תסמונת אשר.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה חלקית של פרסומים ניתן לראות בקישור החיצוני "פטי באתר של מכון פסטר".

תפקידים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריסטין פטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]