קריסת שוק המניות (2025)
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
| |
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| מדדי המניות ב-3 באפריל 2025 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | קריסת שוק מניות בארה"ב ובעולם |
| מדינה |
 ארה"ב |
| תאריך | 3 באפריל 2025 – הווה (23 ימים) |
  | |
קריסת שוק המניות בשנת 2025 היא קריסה גדולה בשוק המניות בארצות הברית שהתרחשה באפריל 2025, בעקבות תוכנית המכסים שהציג נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. התנודות בשוק המניות היו החדות ביותר מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2020, שנגרם כתוצאה ממגפת הקורונה.[1] במהלך הקריסה נרשמו שיאים היסטוריים שליליים, בהם הירידה הגדולה בהיסטוריה במונחי שווי שוק, וירידת הנקודות היומית הגדולה ביותר בנאסד"ק ובדאו ג'ונס. הקריסה הובילה לפגיעה באמון המשקיעים, לזינוק מדד הפחד ולירידת ערך של הדולר האמריקאי. בשיאה, חלה ירידה משמעותית במחירי האג"ח האמריקאי, תופעה חריגה במיוחד לאור העובדה שקיימת קורלציה הפוכה ביניהן לבין שוק המניות.
קודם לקריסה, השוק הציג ירידה מתונה ומתמשכת, במהלכה שווי שוק המניות האמריקאי מכ-64 טריליון דולר לכ-53 טריליון דולר. זאת על רקע מלחמת הסחר באמריקה הצפונית ומלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. ירידות השערים הפכו למפולת חדה לאחר ההצהרה הרשמית של טראמפ על תוכנית המכסים ב-2 באפריל. ביומיים שלאחר מכן צנחו מדדי המניות המרכזיים בכ-10%–12%. זו הצניחה הגדולה בהיסטוריה במונחי שווי שוק.
ב-9 באפריל הודיע טראמפ על השעיית המכסים ל-90 יום, בין היתר עקב קריסת שוק המניות והפגיעה באיגרות החוב הממשלתיות. השהייה תקפה למרבית המדינות שנכללו בתוכנית המקורית. באותו יום שוק המניות הגיב בעלייה חדה של כ-8%–12%.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז תחילת כהונתו השנייה כנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ נוקט מדיניות של אוטונומיה כלכלית משאר העולם, על ידי צמצום גירעון הסחר של ארצות הברית.[2] לשם כך הוא השתמש במכסים כדי לתמרץ מדינות לקנות ולהשקיע במוצרים אמריקאים.[3] ב-21 במרץ, הכריז טראמפ על "יום השחרור" בו יציג את תוכנית מכסים שלו, על מדינות בעלות גירעון סחר.[4] הוא קבע את המועד ל-2 באפריל ונימק את הבחירה: "לא רציתי שזה יהיה אחד באפריל – כי אז אף אחד לא יאמין למה שאמרתי.[5]
ירידת שוק המניות תחת שלטון טראמפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בפברואר 2025 החלה ירידה מתמשכת בשוקי המניות בארצות הברית, על רקע חששות גוברים ממדיניות הסחר האגרסיבית שנקט הנשיא דונלד טראמפ, לרבות מלחמת הסחר באמריקה הצפונית. בין היתר, נרשמה דאגה גוברת לנוכח כוונתה של הממשל להטיל מכסים רחבי היקף, שכונו בהמשך "תעריפי יום השחרור". מדיניות זו עוררה תגובה שלילית בשווקים והובילה לתיקון עמוק, כאשר עד ל-13 במרץ ירד מדד S&P 500 ביותר מ-10.1% מהשיא שנרשם בפברואר. הירידה המוקדמת בשוק לא הייתה תולדה של החשש מהטלת מכסים אוניברסליים בלבד, אלא גם מהחרפה במלחמת הסחר באמריקה הצפונית. תגובת השווקים העולמיים התאפיינה בתנודתיות גוברת, והובילה לירידות חדות במדדים אמריקאיים מרכזיים, ובהם מדד דאו ג'ונס ומדד נאסד"ק 100 – מה שתרם להעמקת החששות מהאטה כלכלית רחבה יותר.
מהלך האירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקריסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביומיים הבאים לאחר כניסת המכסים לתוקף, שוויו של שוק המניות האמריקאי ירד בכ-10%. מדד דאו ג'ונס ירד ב-9.48%, מדד S&P 500 ירד בכ-10.5%, מדד נאסד"ק ירד בכ-11.5%, ומדד ראסל 2000 ירד בכ-10.8%. מדד VIX המספק אינדיקציה לגבי רמת התנודתיות הצפויה על ידי המשקיעים בבורסת האופציות של שיקגו (אנ') ולרוב משקף גם את רמת הפחד שלהם נסק ב-50% ביום אחד, לרמה של 45 נקודות, שמבטאת תנודתיות גבוהה במיוחד. גם מדד הפחד והחמדנות של רשת CNN ירד לרמה של 4 נקודות, שמבטאת פחד חיצוני בשוק. ירידות בסדר גודל כזה לא התרחשו בשוק מאז הבהלה שנוצרה עקב התפרצות מגפת הקורונה במרץ 2020.[6] הקריסה הושוותה למשברים היסטוריים כמו המשבר הפיננסי העולמי בנובמבר 2008, יום שני השחור באוקטובר 1987, ואף השפל הגדול בשנות ה-30.[7]
התפתחויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימים שלאחר הקריסה, המשיכה מגמת הירידה באופן מתון יותר, אך התנודתיות המשיכה להיות גבוהה ומחירי המניות עלו וירדו באופן דרסטי במהלך ימי המסחר. ב-7 באפריל, בעקבות פרסום שגוי לפיו אחד מיועציו של טראמפ, קווין האסט, אמר כי טראמפ שוקל להשהות ב-90 יום את הטלת מכסים על כל המדינות פרט לסין, המדדים עלו בחדות כ-5% תוך דקות ספורות, אולם כשהתברר שהציטוט היה שגוי המחירים חזרו לרדת, ויום המסחר נסגר במגמה מעורבת. התנודות במדדים במהלך היום הצטברו לשינוי של כ-20%.[8] למרות הכחשת הבית הלבן, ב-9 באפריל הכריז טראמפ על הקפאה של המכסים ל-90 יום לרוב מוחלט של המדינות שנכללו בתוכנית, מה שגרם לשוק לעלות בחדות ולחזור כמעט לאותו מקום שבו התחילה הקריסה. יום המסחר נסגר בעלייה של 12% במדד הנאסד"ק, 9.5% במדד S&P 500, ודאו ג'ונס ב-7.8%. העלייה היומית של מדד הנאסד"ק הייתה הגבוהה ביותר מאז 13 באוקטובר 2008, וגם העליות ב־S&P 500 ובדאו ג'ונס הגבוהות ביותר מאז משבר הקורונה ב-2020.[9] גם הבורסות ברחבי העולם הגיבו באופן דומה.[10]
ירידות בבורסות ברחבי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההכרזה של טראמפ על הטלת מכסים נרחבים על יבוא לארצות הברית הובילה לירידות חדות בבורסות ברחבי העולם.[11] באירופה, מדד FTSE 100 הבריטי ירד ב-1.6%, ה-CAC 40 הצרפתי ב-3.3%, וה-DAX הגרמני ב-3.1%. תופעה דומה נראתה גם באסיה. ביפן, מדד ניקיי 225 ירד ב-2.8%, וה-TOPIX ב-3.1%. כלכלנים הזהירו שהמכסים עלולים להוביל להאטה כלכלית עולמית ולסיכון מוגבר למיתון, והשוו את המצב ל"יום שני השחור" של 1987.[12][13]
בישראל, הבורסה הראתה צניחת שערים דומה, מדד תל אביב 35 ירד ב-3.9% ות"א 125 ירד כ-3.8%.[14] הפיחות בשער השקל קיזז חלק מההשפעות בטווח הקצר, אך אנליסטים ציינו שמיתון עולמי עשוי להביא להתמתנות האינפלציה.[15]
נפילת שוק איגרות החוב הממשלתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות קריסת שוק המניות, נרשמה בתחילה עלייה בביקוש לאג"ח, מה שגרם לירידה בתשואות — אשר נעות בכיוון הפוך למחירי האג"ח. תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים ירדה ב-4 באפריל לרמה של 3.86%, הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2024. ירידת תשואות מובילה לירידת ריביות על הלוואות כגון משכנתאות, ובכך מוזילה את עלות האשראי. ממשל טראמפ הצהיר כי הוא חותר להפחתת תשואת ה-10 שנים במטרה לצמצם את עלויות המימון, וציין את המהלך כתוצאה חיובית ממדיניות המכסים שלו. עם זאת, ב-9 באפריל החלה ירידה חדה גם בשוק האג"ח — אשר לוותה בזינוק חד בתשואות.[16] תשואת ה-10 שנים קפצה ביותר מ-600 נקודות בסיס לרמה של 4.5%. תשואת האג"ח ל-30 שנה עלתה ב-54 נקודות בסיס והגיעה ל-4.92% — העלייה התלת-יומית החדה ביותר מאז 1982. גם בשווקים הבינלאומיים נרשמה תנודתיות: תשואת האג"ח היפנית ל-30 שנה טיפסה לשיא של 21 שנים, ותשואת האג"ח הבריטית ל-30 שנה הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 1998.
הזינוק בתשואות הפתיע את השווקים ואת הרשויות הממשלתיות. ביפן, הבנק המרכזי, משרד האוצר והרשות לשירותים פיננסיים כינסו ישיבת חירום שנועדה לרסן את בהלת המכירות (אנ'). הבנק המרכזי של אנגליה שינה את מדיניותו ועבר ממכירת אג"ח ארוכות טווח שנרכשו במשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 למכירת אג"ח קצרות טווח, בניסיון להפחית את הלחץ על השוק. בשוק ההון כונה האירוע "רגע ליז טראס",[17] על שם המשבר הבריטי ב-2022 בו קיצוצי מיסים לא ממומנים גרמו לקריסת שוק האג"ח. הסברים למכירת החיסול כוללים עלייה בציפיות האינפלציה כתוצאה מהטלת מכסים, דרישות לביטחונות (margin calls) בעקבות קריסת שוק המניות, וירידה באמון בארצות הברית מצד ממשלות ומשקיעים זרים — המחזיקים בכ-33% מהאג"ח האמריקאיות. סוכנות "AP" תיארה את האירועים כ"מכירה חריגה" וציינה מומחים שייחסו אותם לאובדן אמון בארצות הברית כיעד פיננסי בטוח.[18] "הניו יורק טיימס" דיווח כי משקיעים העדיפו להעביר את הונם לזהב, לפרנק השווייצרי ולאג"ח שמנפיקה ממשלת גרמניה.
נסיגה ממדיניות המכסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר יום רביעי, 9 באפריל, הועלו המכסים הבסיסיים מרמה של 10% לרמות של 11% עד 50% כלפי 57 שותפות סחר עיקריות. באותו יום, ראש תחום המט"ח בדויטשה בנק, ג'ורג' סראבלוס, ציין בפני משקיעים: "אנו עדים לקריסה סימולטנית של כלל הנכסים האמריקאיים — מניות, הדולר ושוק האג"ח". לדבריו, אם המגמה תימשך, הפדרל ריזרב יידרש להתערבות חירום שתכלול רכישת מאסות של אג"ח ממשלתיות במטרה לייצב את השוק. מנהלים בכירים ובכירים רפובליקנים הפעילו לחץ כבד על הבית הלבן לבלום את מדיניות המכסים. שר האוצר סקוט בסנט התריע בפני הנשיא טראמפ על הסיכון הגלום בהתפתחויות בשוק האג"ח, והאחרון נענה והורה על הקפאת העלאות המכסים שהיו צפויות להיכנס לתוקף באותו יום. עם זאת, המכסים הבסיסיים בגובה 10%, המכסים הסקטוריאליים בגובה 25% ומכסים מוגברים על מוצרים סיניים — נותרו בתוקף. ההודעה על ההקפאה פורסמה ברשת "Truth Social" על ידי טראמפ, בסנט ושר המסחר האוורד לוטניק. טראמפ אמר לאחר מכן: "לא היו לנו עורכי דין... פשוט כתבנו את זה מהלב. זה היה מסמך מהלב, ואני חושב שהוא גם נוסח היטב".[19] בהצהרה לתקשורת הוסיף: "שוק האג"ח הוא מתעתע מאוד. צפיתי במה שקורה וראיתי שאנשים מתחילים להילחץ". על פי דיווח של CNN, גם בכירי הבית הלבן שמעו על ההקפאה בזמן אמת יחד עם הציבור.
ההכרזה הובילה לזינוק חד בבורסות. מדד S&P 500 רשם עלייה של 9.52% — העלייה היומית הגדולה ביותר מאז 2008. מדד דאו ג'ונס עלה ב-7.87%, העלייה החדה ביותר מאז מרץ 2020, והנאסד"ק קפץ ב-12.16%, העלייה היומית השנייה בגובהה בהיסטוריה.
אולם בשוק האג"ח, התשואות נותרו גבוהות: תשואת ה-10 שנים הגיעה ל-4.6% ב-11 באפריל. באותו ערב הודיע הממשל האמריקאי על פטור זמני ממכסים עבור מכשירים טכנולוגיים מבוקשים, בהם סמארטפונים, מחשבים, שבבים, תאים סולאריים ומסכי טלוויזיה. ביום ראשון ציין שר המסחר לוטניק כי מדובר בפטור זמני בלבד, וכי מכסים ייחודיים צפויים להיכנס לתוקף בעוד כחודשיים: "המוצרים אמנם פטורים מהמכסים ההדדיים, אך נכללים תחת מכסי השבבים שצפויים להיכנס בקרוב".[20] מאוחר יותר, טראמפ הבהיר ברשת "Truth Social" כי לא יינתנו פטורים נוספים, והמוצרים הללו יהיו כפופים למכס בגובה 20% במסגרת "מכסי הפנטניל", בנוסף למכסים ייחודיים לכל תחום.
תגובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאות אלפי אמריקאים הפגינו ב-1,200 מוקדים נגד רפורמת המכסים של טראמפ, אשר חוללו טלטלה בשווקים[21]. עם זאת, הצוות הכלכלי של טראמפ הבהיר שאין לצפות להקלות. הדעה הכללית בממשל הייתה כי האמריקאים לא מודאגים מקריסת שוק המניות, אלא מהשפעות עתידיות על הכלכלה[21].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Evans, Brian; Melloy, John; Singh, Pia (2025-04-02). "Dow nosedives 1,600 points, S&P 500 and Nasdaq drop the most since 2020 after Trump's tariff onslaught". CNBC. נבדק ב-2025-04-04.
- ^ "Fact Sheet: President Donald J. Trump Declares National Emergency to Increase our Competitive Edge, Protect our Sovereignty, and Strengthen our National and Economic Security". The White House (באנגלית אמריקאית). 2025-04-02. נבדק ב-2025-04-04.
- ^ "What are tariffs, how do they work and why is Trump using them?". www.bbc.com (באנגלית בריטית). 2025-04-04. נבדק ב-2025-04-04.
- ^ "President Trump announces new tariffs on all imports to US". www.bbc.com. 2025-04-02. נבדק ב-2025-04-04.
- ^ Saul, Derek (2025-04-02). "Here's What To Know About 'Liberation Day'—From Announcement Time To What Trump May Target". Forbes. נבדק ב-2025-04-04.
- ^
צוות גלובל, וול סטריט ביומיים הגרועים בתולדותיה: נחתכה ב-11 טריליון ד' מאז השבעת טראמפ, באתר TheMarker, 4 באפריל 2025
- ^ נתנאל אריאל, תרחיש האימים לכלכלה שצופים הבנקים הגדולים, ויש גם סיבות לאופטימיות, באתר גלובס, 4 באפריל 2025
- ^ המערכת, איך להרוויח בשוק תנודתי - למשקיעים מתוחכמים בלבד, באתר ביזפורטל, 8 באפריל 2025
- ^ מיקי גרינפלד, נאסד"ק המריא ב-12%, העלייה היומית הגדולה שלו מ-2008; טסלה קפצה ב-22.7%, באתר כלכליסט, 9 באפריל 2025
- ^ מיקי גרינפלד, עכשיו התור של אירופה: בורסת פרנקפורט קופצת ב-7%, לונדון מזנקת ב-6%, באתר כלכליסט, 10 באפריל 2025
- ^ ליעם אדיב, אפקט הדומינו של דונלד טראמפ: הבורסות בעולם צונחות בחדות, באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2025
- ^ FE Online, ‘Black Monday of 1987’, Jim Cramer’s stark warning for April 7 goes viral; here’s what had happened, 6 באפריל 2025
- ^ מנחה "כסף משוגע" ג'ים קריימר מזהיר מקריסה בסגנון 1987 בשוק על רקע תנודתיות מונעת מכסים, באתר Bitcoin News, 5 באפריל 2025
- ^ גד ליאור, אלכסנדרה לוקש, "אנחנו ברגעי פאניקה": בורסת ת"א נפלה בחדות, באתר ynet, 6 באפריל 2025
- ^ כלכלני הפועלים, השווקים רואים מיתון באופק, באתר Funder פאנדר, 6 באפריל 2025
- ^ איתי פת-יה, הפחד מהמכסים הכניס את האג"ח של ארה"ב לסחרור — וגם את של ישראל, באתר TheMarker, 9 באפריל 2025
- ^ נמרוד הלפרן, "בדרך ל'רגע ליז טראס' של ארה"ב": הסכנה שאורבת לאג"ח הממשלתיות האמריקאיות, באתר TheMarker, 21 בנובמבר 2024
- ^ חדשות חוץ, "אובדן אמון בארה"ב": האג"ח האמריקאי בירידה השבועית החדה מאז 2019, באתר כלכליסט, 11 באפריל 2025
- ^ שרון בירקמן, הכריז, הבהיל – ונסוג: מאחורי סיבוב הפרסה של טראמפ, באתר אייס, 10 באפריל 2025
- ^ עומר כביר, כלכליסט, טראמפ: הפטור על מוצרי אלקטרוניקה הוא זמני - "אף אחד לא משוחרר", באתר ynet, 14 באפריל 2025
- ^ 1 2 ynet והסוכנויות, 1,200 הפגנות ברחבי ארה"ב נגד טראמפ, ששיחק גולף: "זו מהפכה כלכלית, תחזיקו מעמד!", באתר ynet, 6 באפריל 2025
