קריפטוכרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קריפטוֹכרוֹםאנגלית: Cryptochrome) הוא חלבון המשמש כקולטן אור בכל הצמחים ובבעלי חיים רבים.

קריפטוכרום הוא הקולטן העיקרי של אור כחול. קיימים שני קריפטוכרומים בצמחים, CRY1 ו-CRY2. קריפטוכרום הוא חלבון עתיק מבחינה אבולוציונית, ומקורו באנזים פוטוליאז, אשר מצוי בחיידקים רבים ואשר משתתף בתהליכי תיקון נזקי DNA; קריפטוכרום איבד במהלך המעבר שלו לאיקריוטים את פעילותו האנזימטית.[1]

קריפטוכרום נושא שני כרומופורים (מבנים כימיים המגיבים לפגיעת אור): פטרין (Pterin) ופלאווין (Flavin); האחרון נגזר מריבופלאווין, ויטמין B2. לאחר פגיעת פוטון בפטרין מוסר הלה אלקטרון לפלאווין; האחרון גורם לשינוי מרחבי בחלק מהחלבון האחראי להעברת אותות לתרכובות אחרות בתא. שרשרת העברת האותות של קריפטוכרום והאופן בו הוא גורם לתופעות השונות בצמח טרם הובררו.

קריפטוכרום נמצא בכל מיני הצמחים והוא חיוני להתפתחותם התקינה. בבעלי חיים ובצמחים משמש החלבון כשעון צירקדי – מנגנון המודד את היחס בין זמן האור וזמן החושך לאורך היממה ואשר משרה מספר תופעות פיזיולוגיות על סמך יחס זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Yong Zou,a,2 Sandra Wenzel,a Nico Müller,a Katja Prager,a Elke-Martina Jung,b Erika Kothe,b Tilman Kottke,c and Maria Mittaga, An Animal-Like Cryptochrome Controls the Chlamydomonas Sexual Cycle1, Plant Physiol, 2017, עמ' 1334–1347