קרישטוף באטורי
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |||||||||
| קרישטוף באטורי, מצויר בתמונה מ-1891 | |||||||||
| לידה |
1530 שימלאו סילבאניי טרנסילבניה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1581 (בגיל 51 בערך) אלבה יוליה, טרנסילבניה | ||||||||
| מדינה | טרנסילבניה | ||||||||
| בת זוג | ארז'בט בוצ'קאי | ||||||||
| שושלת באטורי | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
קרישטוף באטורי "שומיואי" (בהונגרית: Somlyói Báthory Kristóf, 1530 סילאג' שומיו – 27 במרץ 1581 אלבה יוליה) היה שליט (ווייבוד) טרנסילבניה, אחיו של סטפאן באטורי, נסיך טרנסילבניה ומלך פולין.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרישטוף באטורי נולד בשנת 1530 בסילאג' שומיו, כיום - שימלאו סילבאניי ברומניה, כבן הבכור מבין שמונת ילדיהם של אישטוואן באטורי (1534-1477), בעבר שליט טרנסילבניה, ושל אשתו, קטלין טלגדי (1492–1547).
קרישטוף באטורי נשלח על ידי מלכת איזבלה של הונגריה לכמה שליחויות בחו"ל. בין השאר ביקר בשנת 1557 בחצר המלך צרפת, אנרי השני, בפריז, במטרה להשיג הסכמה ועזרה לשחרור הערים ליפה, טמשוואר ונאג'בצ'קרק משליטת האימפריה העות'מאנית. שירת כאחד ממפקדיו של המלך הצעיר יאנוש ז'יגמונד. ב-1565 הצליח לגרש את כוחותיו של לזרוס פון שוונדי מחוסט. בשנת 1571 התחתן עם ארז'בט בוצ'קאי, אחותו הקטנה של אישטוואן בוצ'קאי. בשנים 1571–1576 כיהן כקפטן של העיר נאג'ווארד. בשנת 1576 כשאחיו הקטן, שליט טרנסילבניה, אישטוואן באטורי, עלה על כס המלכות של פולין בשם סטפאן, קרישטוף נתבקש על ידו לכהן כשליט של טרנסילבניה, בשמו. סטפאן שמר לעצמו את התואר של נסיך טרנסילבניה.
בימי שלטונו של קרישטוף באטורי נעשו עבודות בנייה רבות בהשפעת אמנות הרנסאנס, אחת המפורסמות שבהן - ביצור המצודה של חוסט בשנת 1577. כפי שנרשם על שערי המצודה "Hoc opus inssit fieri Magnificus dominus Christophorus Bathory de Somlyo, Vayvoda Transilvaniae, comes Sicolarum, anno Domini millesimo quingentesimo septnagesimo septimo-" ("עבודות אלה בוצעו בפקודת השליט המפואר, כריסטופור באטורי שומיאי, ווייבוד של טרנסילבניה ורוזן הסקלרים, בשנת האדון, 1577"). בדומה לאחיו סטפאן באטורי, קרישטוף תמך במוסדות הישועים והפקיד את חינוך בנו ז'יגמנד באטורי בידיהם.
קרישטוף באטורי נפטר באלבה יוליה כשלושה שבועות אחרי שאשתו מתה תוך כדי לידה. במקומו הועלה על כס שליטי טרנסילבניה אחיו הקטין, ז'יגמונד באטורי. השלטון הרשמי בטרנסילבניה נשאר בידי האח, מלך פולין, סטפאן באטורי, עד מותו שלו בשנת 1586. כאפוטרופוס של ז'יגמונד, יאנוש גיצי ניהל בפועל את ענייני הנסיכות האוטונומית.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרטה של קרישטוף באטורי מעל מצבתו בכנסייה באלבה יוליה עוצבה על ידי הפסל והאדריכל הפלמי וילם ואן דן בלוקה, שהגיע בשנת 1584 לעיר הטרנסילבנית במטרה זו. אולם האנדרטה לא שרדה. ייתכן כי נהרסה על ידי הטורקים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרישטוף באטורי היה נשוי לארז'בט (אליזבט) באטורי (נפטרה ב-15 בפברואר 1581), בתו של ג'יירג' בוצ'קאי ו לזוג היו 4 ילדים:
- ז'יגמונד באטורי, (1613 - 1572) יורש הכתר של קרישטוף וסטפאן באטורי בראש נסיכות טרנסילבניה
- מיקלוש (1567 - 30 בינואר 1576)
- בולדיז'ר (בלטזר) (נפטר ב-19 במאי 1577)
- גריזלדה באטורי (נפטרה ב-1590), החל מ-12 ביוני 1583, אשתו השלישית של קנצלר של פולין, יאן זמויסקי
- יש סבורים שנולד להם עוד בן, שבלידתו נפטרה ארז'בט באטורי בפברואר 1581. אולם גורל אותו בן אינו ידוע.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Markó László: A magyar állam főméltóságai Szent Istvántól napjainkig. 2., bőv., jav. kiadás. Bp. 2006.(בהונגרית)
