קרלוס טבס
.jpg) | ||||||||||||||
| טבס במדי נבחרת ארגנטינה | ||||||||||||||
| מידע אישי | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לידה |
5 בפברואר 1984 (בן 40) בואנוס איירס שבארגנטינה | |||||||||||||
| שם מלא | קרלוס אלברטו מרטינס טבס | |||||||||||||
| גובה | 1.68 מטר | |||||||||||||
| עמדה | חלוץ | |||||||||||||
| מועדוני נוער | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| קבוצות כמאמן | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| ||||||||||||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||||||||||||
קרלוס אלברטו מרטינס טבס (בספרדית: Carlos Alberto Martínez Tévez; נולד ב-5 בפברואר 1984 בסיודדלה שבמחוז בואנוס איירס, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ששיחק בעמדת החלוץ, המשמש כיום כמאמן כדורגל.
טבס שיחק בנבחרת ארגנטינה, וקבוצתו האחרונה הייתה בוקה ג'וניורס. טבס זכה להיות מושווה לדייגו מראדונה בזכות יכולתו הגבוהה, העובדה ששיחק בבוקה ג'וניורס וכן בשל מבנה גופו הנמוך והחסון.
הוא מכונה בין היתר קרליטוס ואל אפאצ'ה (El Apache) כיוון שגדל בשכונת המצוקה פוארטה אפאצ'ה.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבס התחיל את הקריירה שלו בבוקה ג'וניורס הארגנטינאית. במהרה תפס טבס את מקומו של חואן רומן ריקלמה שנרכש על ידי ברצלונה כשחקן המרכזי של הקבוצה וכחביב האוהדים. הוא ערך את הופעת הבכורה במדי הקבוצה הבוגרת של הקבוצה ב-21 באוקטובר 2001 במשחק מול טאז'רס כשהוא בסך הכול רק בן 17.
טבס שיחק במדי בוקה במשך שלוש שנים, הוא כבש עבור הקבוצה 26 שערים ב-75 משחקי ליגה וזכה עימה באליפות אחת (אפרטורה 2003), בגביע הליברטדורס (2003), בגביע הביניבשתי (2003). בנוסף זכה פעמיים בתואר שחקן השנה באמריקה הדרומית בזכות הופעותיו במדי הקבוצה והגיע לגמר גביע קופה אמריקה (2004) במדי נבחרת ארגנטינה.
השתלטותה של חברת MSI בראשות איש העסקים ממוצא איראני קיא ג'ורבחיאן על קבוצת קורינתיאנס הברזילאית הביאה להשקעה כספית עצומה ברכישת שחקנים. גולת הכותרת הייתה רכישתו של קרלוס טבס תמורת סכום של 20 מיליון דולר שהייתה לרכישת השחקן היקרה ביותר בתולדות הכדורגל הדרום אמריקאי בהעברת שחקנים בתוך היבשת. מאוחר יותר נרכשו גם חברו לנבחרת חבייר מסצ'ראנו והבלם הארגנטינאי סבסטיאן דומינגס.
למרות התנגדות האוהדים בהתחלה, מונה טבס לקפטן הקבוצה. הוא הוליך את הקבוצה לזכייה באליפות ברזיל (2005), נבחר לשחקן המצטיין בברזיל, זכה בפעם השלישית בתואר שחקן השנה באמריקה הדרומית ונבחר לחביב הקהל. שמו נקשר למעבר אפשרי לצ'לסי שבעליה, רומן אברמוביץ', נרמז שקשור לפעילות MSI. אחרי שקורינתיאנס נקלעה לקשיים בליגה הואשמו טבס ומסצ'ראנו במצבה של הקבוצה. התבטאותו של טבס כלפי האוהדים על כך שאינם תומכים בקבוצה הביאה להחרמתו בידי האוהדים. שני השחקנים גם נקלעו למחלוקת מקצועית עם המאמן וביקשו לעזוב את הקבוצה.
אחרי ששמם נקשר למעבר לקבוצות רבות באירופה, נחתו בסוף השניים בווסטהאם יונייטד, קבוצת מרכז טבלה אנגלית. ההעברה נעשתה דקות ספורות לפני סיום מועד ההעברות ב-31 באוגוסט 2006 ונחשבה להעברה מפוקפקת.
שני השחקנים התקשו להתרגל לסגנון המשחק האנגלי בהתחלה. בניגוד למסצ'ראנו שלא קיבל הזדמנויות רבות, שותף טבס במרבית משחקי הקבוצה ושיתף פעולה עם הישראלי יוסי בניון. הוא כבש את השער הראשון במדי הקבוצה ב-4 במרץ 2007 בניצחון קבוצתו 3–4 על טוטנהאם וכבש גם בשני המשחקים הבאים של הקבוצה. לשיאו הוא הגיע במחזורי הסיום והיה מהגורמים להתאוששות המרשימה של הקבוצה ולהיחלצות מהמקומות המובילים לירידה, בניצחון על בולטון 1–3 כבש טבס צמד ובישל את השלישי. טבס הפך ליקיר האוהדים אחרי סדרת התבטאויות בהן הצהיר על יכולתה של הקבוצה להישאר בליגה וכן על רצונו להמשיך בקבוצה גם אם הקבוצה תרד. בנוסף, השיפור החד ביכולתו והצטיינותו במשחקים האחרונים הביאו את אוהדי וסטהאם לבחור בו לשחקן השנה. אוהדי הקבוצה חיברו עבורו שיר ובו הם שרים There's only one Carlos Tevez.
בעונת ההעברות ביולי 2007 רכשה מנצ'סטר יונייטד את טבס אבל היא נתקלה בקשיים משפטיים בנוגע לכרטיס השחקן שלו. הסוגיה שנידונה היא מי יקבל את 30 מיליון הלירות שטרלינג של יונייטד, וסטהאם או קיה ג'ורבצ'יאן, סוכנו שגם מחזיק בכרטיסו. וסטהאם שנקנסה ב-5.5 מיליון לירות שטרלינג בעקבות הבאתו לאפטון פארק אמרה כי היא שמחה בהחלטה של פיפ"א להעביר את ההכרעה ל-CAS. בסופו של דבר סוכמו הדברים וטבס עבר רשמית למנצ'סטר יונייטד ב-4 באוגוסט 2007.
לאחר ששוחרר רשמית מהחוזה בווסטהאם יונייטד תמורת שני מיליון פאונד, עבר טבס ב-10 באוגוסט למנצ'סטר יונייטד. טבס קיבל את החולצה מספר 32, כפי שהיה בווסטהאם יונייטד. טבס ערך את הופעת הבכורה שלו בתיקו 1-1 מול פורטסמות' ב-15 באוגוסט, כאשר החליף במחצית את ווין רוני ששבר את כף רגלו. טבס בישל באותו משחק את השער לפול סקולס. עונתו הראשונה בקבוצה הייתה מוצלחת. טבס כבש 19 שערים בכל המסגרות, מתוכם 14 בליגה, והיה מהמצטיינים בדרך לזכייתה של הקבוצה בליגת האלופות וכן באליפות אנגליה.
בעונת 2008/2009 טבז נשאר במנצ'סטר יונייטד למרות אפשרות למעבר לקבוצה אחרת. החתמתו של דימיטאר ברבאטוב גרמה לו לשחק הרבה פחות, אף על פי שבראבטוב לא הצטיין. טבס הצהיר בעבר שהוא ירצה להישאר במנצ'סטר יונייטד, אך פעולה זאת תדרוש מהיונייטד לשלם לא פחות מ-32 מיליון ליש"ט לחברה המחזיקה בכרטיסו.
ב-14 ביולי 2009, לאחר תחרות בין קבוצות רבות באירופה, מנצ'סטר סיטי רכשה את קרלוס טבס ממנצ'סטר יונייטד תמורת 25 מיליון ליש"ט, שכרו של טבס בסיטי היה 150 אלף לירות שטרלינג לשבוע.
ב-27 ביולי 2013 טבס עבר ליובנטוס האיטלקית במחיר של תשעה מיליון ליש"ט. טבס חתם על חוזה לשלוש שנים, והוא קיבל את החולצה עם המספר 10 שהייתה שייכת בעבר לאלסנדרו דל פיירו.
ב-27 ביוני 2015 בוקה ג'וניורס הודיעה על חזרתו של טבס לקבוצת נעוריו לאחר 11 שנה.
ב-29 בדצמבר 2016 חתם טבס בשאנגחאי שנחווה הסינית והוא בעל השכר הגבוה ביותר בעולם הכדורגל, עם משכורת של 40 מיליון יורו לעונה.[1]
לאחר עונה מאכזבת בסין בה כבש רק ארבעה שערים, ב-5 בינואר 2018 בוקה ג'וניורס הודיעה שטבס חוזר לקדנציה שלישית במועדון.[2]
פרש מכדורגל ב-4 ביוני 2022.[3]
נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבס היה מהשחקנים המובילים של הנבחרות הצעירות של ארגנטינה, השתתפותו במשחק הגביע הביניבשתי ב-2003 גרמה להיעדרותו מרוב משחקי ארגנטינה הצעירה במהלך מונדיאל הנוער ב-2003 וזאת אחרי שעזר להוליך את הנבחרת לזכייה באליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 20.
הוא ערך את הופעת הבכורה במדי הנבחרת הבוגרת ב-30 במרץ 2004 במשחק מוקדמות המונדיאל מול אקוודור. הוא שיחק עם הנבחרת בקופה אמריקה בה סיימה ארגנטינה שנייה, זכה עם הנבחרת האולימפית במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה 2004, הוא נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר וסיים כמלך השערים עם שמונה שערים בשישה משחקים. טבס היה גם בסגל ארגנטינה לגביע הקונפדרציות ב-2005, בה ארגנטינה סיימה כסגנית, ובסגל למונדיאל 2006 וכבש שער אחד. טבס נכלל בסגל ארגנטינה לטורניר קופה אמריקה 2007 וכבש שער אחד במסגרת שלב הבתים של הטורניר במשחק נגד ארצות הברית.
במונדיאל 2010 כבש טבס שני שערים במסגרת שלב שמינית הגמר במשחק נגד מקסיקו, והגיע עם נבחרתו עד לשלב שמינית הגמר. טבס נכלל בסגל ארגנטינה לטורניר קופה אמריקה 2011 בו הודחה הנבחרת בשלב שמינית הגמר. טבס גם זומן לקופה אמריקה 2015 שבו קבוצתו הפסידה לצ'ילה בגמר.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 ביוני 2022, שבועיים בלבד לאחר שפרש, מונה למאמנה של רוסאריו סנטראל.[4]
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבס חבר בלהקת רוק אותה הקים יחד עם חברי ילדות. טבס נכווה ממים רותחים כשהיה ילד וסובל עד היום מצלקות בצווארו ובחזהו. הוא מסרב לעבור ניתוח קוסמטי לסילוק הצלקות כיוון שלטענתו הן מזכירות לו את ילדותו הקשה. טבס נשוי ולו שני ילדים. בשנת 2014 נחטף אביו של טבס ושוחרר לאחר שהשחקן שילם לחוטפיו כופר נפש.[5]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ארגנטינה: אפרטורה 2003, 2015
- גביע ליברטדורס: 2003
- הגביע הביניבשתי: 2003
- גביע סוד אמריקנה (2004)
- אליפות ברזיל: 2005
- אליפות אנגליה: 2007/2008, 2008/2009
- ליגת האלופות: 2007/2008
- גביע הליגה האנגלית: 2007/2008
- מגן הקהילה: 2008
- אליפות העולם לקבוצות: 2008
- הסופר קאפ האיטלקי: 2013
- אליפות איטליה: 2013/2014, 2014/2015
- הגביע האיטלקי: 2014/2015
- ליגת האלופות: סגנות - הפסד 1–3 לברצלונה בגמר 2014/2015
- הגביע הסיני: 2017
- אליפות אמריקה הדרומית בכדורגל עד גיל 20 (2003)
- טורניר מוקדמות האולימפיאדה (2004)
- מדליית זהב (אולימפיאדת אתונה 2004)
- אישיים
- כדורגלן השנה באמריקה הדרומית (2003, 2004, 2005)
- כדורגלן השנה בארגנטינה ("אולימפיית כסף"): (2003, 2004)
- ספורטאי השנה בארגנטינה ("אולימפיית זהב"): (2004)
- מצטיין ומלך שערים בטורניר האולימפי (2004)
- שחקן השנה בברזיל (2005)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרלוס טבס, ברשת החברתית פייסבוק
קרלוס טבס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קרלוס טבס, ברשת החברתית אינסטגרם
קרלוס טבס, ברשת החברתית טיקטוק- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רשמי: טבס יהיה השחקן עם השכר הגבוה בעולם, באתר ערוץ הספורט, 29 בדצמבר 2016
- ^ העברות בעולם, 6.1: קרלוס טבס חזר לבוקה, מחרז בדרך לליברפול?, באתר וואלה!, 6 בינואר 2018
- ^ קרלוס טבס פרש מכדורגל: "הפסקתי כי איבדתי את המעריץ מספר 1", באתר וואלה!, 4 ביוני 2022
- ^ Callum McAvoy, Man Utd and Man City icon Carlos Tevez begins managerial career, Metro, 2022-06-21 (באנגלית)
- ^ טבס שילם מיליון דולר ושיחרר את אביו החטוף, באתר ערוץ הספורט, 29 ביולי 2014
| זוכי פרס כדורגלן השנה באמריקה הדרומית | |
|---|---|
|
| זוכי פרס כדורגלן השנה בארגנטינה | |
|---|---|
|
| מלך השערים של הליגה האנגלית | ||
|---|---|---|
| הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992) |
1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט | |
| פרמייר ליג (1993–) | 1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד | |
- כדורגלנים ארגנטינאים
- חלוצי כדורגל ארגנטינאים
- בואנוס איירס: כדורגלנים
- כדורגלני בוקה ג'וניורס
- כדורגלני קורינתיאנס
- כדורגלני וסטהאם יונייטד
- כדורגלני מנצ'סטר יונייטד
- כדורגלני מנצ'סטר סיטי
- כדורגלני יובנטוס
- כדורגלני שאנגחאי שנחווה
- כדורגלני נבחרת ארגנטינה
- זוכי פרס כדורגלן השנה באמריקה הדרומית
- כדורגלנים באולימפיאדת אתונה (2004)
- כדורגלני קופה אמריקה 2004
- כדורגלני גביע הקונפדרציות 2005
- כדורגלני מונדיאל 2006
- כדורגלני קופה אמריקה 2007
- כדורגלני מונדיאל 2010
- כדורגלני קופה אמריקה 2011
- כדורגלני קופה אמריקה 2015
- אלופים אולימפיים ארגנטינאים: כדורגל
- מאמני כדורגל ארגנטינאים
- מאמני רוסאריו סנטראל
- ארגנטינאים שנולדו ב-1984