קרלוס לוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלוס לוז
Carlos Coimbra da Luz
CarlosLuz.jpg
לידה 4 באוגוסט 1894
טרס קוראסואס, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בפברואר 1961 (בגיל 66)
ריו דה ז'ניירו, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברזילברזיל  ברזיל
השכלה הפקולטה למשפטים באוניברסיטה הפדרלית של מינאס ז'ראיס
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (ברזיל)
בת זוג גרסימה דה לוז
נשיא ברזיל
9 בנובמבר 1955–11 בנובמבר 1955
(3 ימים)
חבר הבית התחתון של הקונגרס הלאומי של ברזיל מטעם מדינת מינאס ז'ראיס
19471961
(כ־14 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרלוס קוימברה דה לוזפורטוגזית: Carlos Coimbra da Luz‏; 4 באוגוסט 1894 - 9 בפברואר 1961) היה מדינאי ברזילאי, ששימש כיושב ראש בית הנבחרים של ברזיל בשנת 1955 ושר המשפטים והפנים של ברזיל בשנת 1946. הוא כיהן בתור נשיא ברזיל בפועל למשך שלושה ימים בין ירידתו של קפה פיליו מהתפקיד עקב בעיות רפואיות להחלפתו בידי ממלא המקום נראו דה אוליביירה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלוס לוז נולד בעיר טרס קוראסואס, מדינת מינאס ז'ראיס, הרפובליקה הברזילאית הראשונה, בשנת 1894. משפחתו הייתה בעלת היסטוריה של מעורבות בפוליטיקה הלאומית; סבו מצד אמו היה המדינאי סזאריו דה עסיס קוימברה מתקופת האימפריה הברזילאית ונוסף על כך היה גם אחיינו של הסנאטור חואקים דה לוז מצד אביו. לאחר סיום לימודיו התיכוניים החל ללמוד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה הפדרלית במינאס ז'ראיס. הוא סיים את לימודי המשפטים בהצלחה בשנת 1915.

לאחר סיום לימודיו החל לשמש בתור עובד מדינה. הוא היה חבר במועצה המנהלית של הכלכלה הפדרלית בריו דה ז'ניירו (דאז שימשה בתור בירת המדינה קודם להקמת ברזיליה), ומנהל תיק המשכנתאות של המועצה המנהלית בין השנים 19371938. לוז הפך לסגן נשיא ומאוחר יותר לנשיא בנק החסכונות הפדרלי מטעם ממשלת ברזיל בשנים 19391945 עת שלטונו הדיקטטורי של ז'טוליו ורגאס (ראו "המדינה החדשה"). קרלוס לוז היה אחד מהמייסדים וחבר ההנהלה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של מינאס גאריס (PSD), הוא נבחר לסגן יושב ראש המפלגה בשנת 1945, אך הוא לא נכנס לתפקיד, מכיוון שהוא מונה לשר המשפטים והפנים זמן קצר לאחר מכן בידי הנשיא הנבחר גספאר דוטרה. לוז כיהן בתפקיד במשך כשמונה חודשים. כשהוחלף במשרד, הוא חזר לתפקידו הקודם בתור סגן יושב ראש המפלגה. לפני שהתקבל מחדש לתפקיד, נבחר בשנית בידי חברי הקונגרס הלאומי של ברזיל מטעם המפלגה.

ב-1947 הוא נבחר לבית הנבחרים של ברזיל ובפברואר 1955 מונה ליושב ראש בית הנבחרים, תפקיד אותו מילא במשך כתשעה חודשים. בנובמבר 1955, בעקבות נבצרותו הרפואית של הנשיא קפה פיליו והיעדרו של סגן נשיא (כיוון שפיליו מונה לנשיאות מתפקיד סגן הנשיא לאחר שקודמו בנשיאות, ז'טוליו ורגאס, התאבד בעת מילוי תפקידו), הוא מונה לממלא מקום הנשיא. על פי חוקת 1946, יושב ראש בית הנבחרים יממש את נשיאות הרפובליקה בהיעדר נושא המשרה וסגנו. כך, כנשיא הלשכה, קרלוס לוז קיבל על עצמו זמנית את נשיאות הרפובליקה ב-8 בנובמבר 1955, כמחליפו החוקתי של קפה פיליו. ב-11 בנובמבר 1955, כתוצאה מהתנועה הפוליטית-צבאית שהונהגה על ידי הגנרל לוט, שר המלחמה, הודח קרלוס לוז, בנימוק שהוא קשור לכת צבאית שמטרתה הייתה למנוע את כניסתו של הנשיא הנבחר, ז'וסלינו קוביצ'ק, לתפקיד[1].

לוז הודח והוחלף בנשיאות על ידי נראו דה אוליביירה ששימש קודם לפני כן כנשיא הסנאט, הבית העליון של הקונגרס הלאומי של ברזיל. אוליברייה כיהן בתפקיד ממלא מקום הנשיא במשך שלושה חודשים עד להשבעתו של הנשיא הנבחר ז'וסלינו קוביצ'ק בתחילת שנת 1956. בחייו האישיים לוז התחתן פעמיים, בפעם השנייה לאחר מותה של אשתו הראשונה. נולדו לו שני ילדים. לוז נותר מעורב בפוליטיקה הברזילאית עד לפטירתו בשנת 1961 אך היה חסר סמכות פוליטית נרחבת ונדחק לצדי הפוליטיקה הפדרלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלוס לוז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה - נשיאים לשעבר - קרלוס לוז, ממשלת ברזיל (המקור בפורטוגזית)
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.