קרלוס סלינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלוס סלינס
Carlos Salinas de Gortari
Carlos Salinas.jpg
לידה 3 באפריל 1948 (בן 73)
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מקסיקומקסיקו  מקסיקו
השכלה
  • האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו (UNAM)
  • בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד
עיסוק פוליטיקאי
מעסיק האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה המוסדית המהפכנית עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מקסיקו ה־53
1 בדצמבר 198830 בנובמבר 1994
(6 שנים)
פרסים והוקרה
  • מדליית הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (16 במרץ 1993)
  • פרס פרנסיס בויאר (1994)
  • מסדר ג'מייקה
  • מסדר בליז
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Firma Carlos Salinas de Gortari.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרלוס סלינס דה גורטריספרדית: Carlos Salinas de Gortari; נולד ב-3 באפריל 1948) הוא כלכלן ופוליטיקאי מקסיקני, שכיהן כנשיא מקסיקו בין השנים 1988 ל-1994. סלינס נולד במקסיקו סיטי, וב-1966 הצטרף למפלגה המהפכנית המוסדית (PRI). הוא למד כלכלה באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו, וקיבל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1978.

ב-1982 מונה לשר התכנון והתקצוב בממשלתו של מיגל דה לה מדריד. ב-1988 נבחר בעצמו לנשיא. במהלך כהונתו כנשיא מקסיקו פתח במשא ומתן עם ארצות הברית וקנדה שהוביל לחתימת הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה. הוא קרא למדיניות הכלכלית שלו "ליברליזם חברתי", שהייתה למעשה נאו-ליברלית. לאחר תום כהונתו פקד את מקסיקו המשבר הכלכלי הקשה ביותר בהיסטוריה של המדינה, ובשל כך הוטחו כלפיו האשמות רבות ואף איומים על חייו. בעקבות זאת עזב סלינס את מקסיקו, והשתקע לאירלנד. הוא שב למקסיקו בשנת 2003.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלוס סלינס דה גורטרי נולד בשנת 1948 במקסיקו סיטי והיה בנו של סנאטור מקסיקני בקונגרס הפדרלי. סלינס הצטרף, דרך קשריו המשפחתיים, למפלגה המוסדית המהפכנית (PRI) השלטת בגיל 18 ולמד כלכלה באוניברסיטה הלאומית האוטונומית שך מקסיקו ובאוניברסיטת הרווארד, וסיים את לימודיו עם דוקטורט בשנת 1978. עוד משנת 1971 ואילך מילא תפקידים חשובים יותר בענייני כלכלה בממשלה ונתמך בעלייתו הפוליטית על ידי מיגל דה לה מדריד, שהיה אחד הפרופסורים שלו באוניברסיטה האוטונומית הלאומית. כשהפך מדריד לנשיא מקסיקו בשנת 1982, הוא מינה את סלינס לשר התכנון והתקצוב שלו, תפקיד שסלינס מילא עד שדה לה מדריד מינה אותו בשנת 1987 להיות יורשו כמועמד לנשיאות ה-PRI בבחירות הקרבות אשר התקיימו בשנת 1988, בהם סלינס ניצח דרך ההונאות של מפלגתו, בדומה לקודמיו.

אף מועמד ל-PRI בבחירות לנשיאות לא זכה בפחות מ-70% מהקולות העממיים מזה 60 שנה לפי רישום התוצאות הסופי. אולם בבחירות ביולי 1988 זכה סלינס ב-50.4 אחוז מהקולות, על פי נתוני השיאים הרשמיים; מפלגות האופוזיציה טענו כי חלקו הכולל של סלינס בהצבעה היה נמוך עוד יותר אלמלא מפלגת ה-PRI הייתה נוקטת בהונאות הצבעה. כנשיא המשיך סלינס למשול לנוכח ההידרדרות וההפרטה הכלכלית של מקסיקו שהתקיימה עוד מתקופת דה לה מדריד. הוא מכר מאות תאגידים ממשלתיים לא יעילים למשקיעים פרטיים והוציא חלק מהתמורה על תשתיות ושירותים חברתיים. דוגמה לכך היא ההפרטה של חברת התקשורת הלאומית - טלפונוס דה מחיקו - והעברתה למקורב הממשל קרלוס סלים.

סלינס גם נקט בצעדים לפתיחת הכלכלה המקסיקנית המוגנת הן להשקעות זרות והן לתחרות זרה. בשנים 19911992 ממשלתו ניהלה משא ומתן משותף להסכם הסחר החופשי באמריקה הצפונית (NAFTA), ביחד עם ארצות הברית וקנדה, שהפחית את המכסים בין המדינות עם כניסתו לתוקף בשנת 1994. NAFTA התקבלה בהפגנות מצד כמה מקסיקנים, ובמיוחד הפוליטיקאי זפטיסטאס, שהנהיג התקוממות במדינת צ'יאפס בדרום המדינה; התקוממות אשר דוכאה במהירות. השחיתות השלטונית הרבה בתוך מקסיקו וקשיי ההסדר השלטוני הובילו לשפל כלכלי חריף במקסיקו שהוחמר לאחר ירידתו של סלינס מהנשיאות והיה גורם מרכזי לנפילת ה-PRI מהשלטון בשנת 2000. בנוסף על כך, סלינס קידם סדרת תיקונים חוקתיים עבור חוקת 1917 המקסיקנית.

במהלך כהונתו, ממשלתו של סלינס נפגעה גם מגילויים של שערוריות והתנקשויות של פוליטיקאים בכירים. זמן קצר לאחר שפרש מתפקידו בנובמבר 1994, נעצר אחיו ראול סלינס דה גורטרי והואשם משפטית בעוון שותפות באחת הרציחות. בנוסף, כלכלת המדינה קרסה בדצמבר, וקרלוס סלינס הואשם על חלקו בדבר. לאחר מכן הוא נכנס לגלות אשר הטיל על עצמו במשך כחמש שנים באירלנד לפני שהתיישב מחדש במקסיקו. במהלך תקופה זו ראול הורשע, והצרות המשפחתיות נמשכו כאשר אח אחר, אנריקה, נרצח בשנת 2004. בשנה שלאחר מכן בוטל עונשו של ראול, ובשנת 2008 הוא פוטר מתפקידיו המדיניים באשמת "העשרה בלתי-צודקת". למרות קשיים כאלה, קרלוס המשיך להיות בעל השפעה בהליך הפוליטיקה של מקסיקו במהלך העשור הראשון של המאה ה-21.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלוס סלינס בוויקישיתוף


הקודם:
מיגל דה לה מדריד
Flag of Mexico.svg נשיא מקסיקו

19881994

הבא:
ארנסטו סדייו