קרלוס צ'אבס
 | |
| לידה |
13 ביוני 1899 Popotla, מקסיקו, המדינות המקסיקניות המאוחדות  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 1978 (בגיל 79) מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות |
| שם לידה |
Carlos Antonio de Padua Chávez y Ramírez |
| מוקד פעילות |
מקסיקו |
| מקום לימודים |
הקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה של מקסיקו |
| סוגה |
אופרה, סימפוניה |
| שפה מועדפת |
ספרדית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קרלוס אנטוניו דה פדואה צ'אבס אי רמירס (בספרדית: Carlos Antonio de Padua Chávez y Ramírez); 13 ביוני 1899 – 2 באוגוסט 1978), מלחין, מנצח, מורה ועיתונאי מקסיקני, מייסדה ומנהלה של התזמורת הסימפונית המקסיקנית. הוא הושפע מן התרבויות המקומיות של מקסיקו. משש הסימפוניות שלו, הסימפוניה מס' 2, העושה שימוש ביגואי, כלי הקשה מקומיים, היא ככל הנראה הפופולרית ביותר. צ'אבס היה חבר בקולגיום הלאומי של מקסיקו.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבו מצד אביו, חוזה מריה צ'אבס, מושל אקוואסקאליינטס, מקסיקו, הוצא להורג בפקודת הקיסר מקסימיליאן בשנת 1864. אביו, אוגוסטין צ'אבס, המציא מחרשה, שיוצרה ונמכרה לשימוש בארצות הברית. הוא מת כשקרלוס היה כבן שלוש. את שיעורי הפסנתר הראשונים שלו קיבל קרלוס מאחיו מנואל, ובהמשך למד פסנתר אצל אסונסיון פארה, מנואל פונס ופדרו לואיס אוסאגון והרמוניה אצל חואן פואנטס. משפחתו הרבתה לצאת לחופשות באתרים, שהשפעת תרבות הילידים האצטקים עוד הייתה חזקה בהם.[2]
בשנת 1916 יזמו צ'אבס וקבוצת ידידים הוצאת כתב עת לענייני תרבות, "גלאדיוס", וזה הביא בהמשך להצטרפותו של צ'אבס לסגל העיתון "אל אוניברסל" במקסיקו סיטי, בשנת 1924.
אחרי המהפכה המקסיקנית ומינוי נשיא, שנבחר לתפקידו בבחירות דמוקרטיות, אלווארו אוברגון, היה צ'אבס לאחד מנותני הדוגמה הראשונים למוזיקה מקסיקנית לאומית, עם באלטים ונושאים אצטקיים.[3]
בשנת 1922 נשא צ'אבס לאישה את אוטיליה אורטיס והשניים יצאו לירח דבש באירופה, שם פגש את פול דיקא. אחרי אירופה, נפש הזוג בארצות הברית, לשם חזר צ'אבס בשנת 1926 ונשאר בניו יורק עד 1928. עם שובו למקסיקו התמנה צ'אבס למנהל התזמורת הסימפונית המקסיקנית, התזמורת הראשונה הקבועה של מקסיקו, מייסודו של איגוד העובדים של הנגנים. צ'אבס מילא תפקיד חשוב בהוצאת התזמורת למסע הופעות באזורים הכפריים של מקסיקו.
בשנת 1928 התמנה צ'אבס למנהל הקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה, משרה שהחזיק במשך שש שנים. בתפקידו זה היה ראש חץ למיזמים של איסוף מוזיקה עממית ילידית.
בחלק מן הזמן שבו לא ניצח ארטורו טוסקניני על התזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית בשנת 1938, היה צ'אבס המנצח על סדרת קונצרטים עם תזמורת זו. בשנת 1940 הפיק קונצרטים במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.
משנת 1947 עד 1952 שימש צ'אבס כמנהל הכללי של המכון הלאומי לאמנויות היפות. בשנת 1947 הקים את התזמורת הסימפונית הלאומית, שהחליפה את התזמורת הסימפונית הוותיקה יותר כתזמורתה הראשונה במעלה של מקסיקו והביאה להתפרקות ההרכב הקודם. במשך כל הזמן הזה קיים צ'אבס לוח זמנים עמוס במסע קונצרטים בינלאומי. הוא מת בביקור אצל בתו בעיבורי מקסיקו סיטי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Grupo de los cuatro, formed in 1935: Daniel Ayala Pérez, Salvador Contreras, Blas Galindo, and José Pablo Moncayo; all influenced by Chávez
- García Morillo, Roberto, Carlos Chávez, México: Fondo de Cultura Económica, 1960, ISBN 968-16-0222-6
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרלוס צ'אבס, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
קרלוס צ'אבס, באתר AllMusic (באנגלית)
קרלוס צ'אבס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קרלוס צ'אבס, באתר Discogs (באנגלית)
קרלוס צ'אבס, באתר Songkick (באנגלית)- קרלוס צ'אבס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קרלוס צ'אבס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Maureen Buja, Musicians and Artists: Carlos Chávez and Diego Rivera, Interlude, June 9th, 2017
- ^ /carlos-chavez Carlos Chávez, Ircam-Centre Pompidou, 2002
- ^ Howard Taubman, Opera: First by Chavez, May 10, 1957