לדלג לתוכן

קרלו מאדרנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרלו מאדרנו
Carlo Maderno
לידה 14 במאי 1556
קפולאגו, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 1629 (בגיל 72)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סן ג'ובאני דיי פיורנטיני עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר הדרבן המוזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרלו מאדרנו או מאדרנהאנגלית: Carlo Maderno;‏ 14 במאי 155631 בינואר 1629) היה אדריכל איטלקי יליד טיצ'ינו (היום בשווייץ). הוא התפרסם כאחד מאבות אדריכלות הבארוק. בין השאר עיצב את החזית של כנסיית סנטה סוזנה (אנ') ברומא, ואת החזיתות של בזיליקת פטרוס הקדוש ושל כנסיית סנט'אנדריאה דלה ואלה (אנ'), עיצובים בעלי חשיבות מרכזית בהתפתחות המוקדמת של הבארוק האיטלקי. יש הסבורים שאחיו הוא הפסל סטפנו מאדרנו (אנ'), אך אין לכך הסכמה כוללת.

מאדרנו החל את הקריירה שלו בעבודה במחצבות השיש של הצפון הרחוק, לפני שעבר לרומא ב-1588 עם ארבעה מאחיו כדי לסייע לדודו האדריכל האיטלקי דומניקו פונטנה (אנ'). הוא עבד בתחילה כחותך שיש, רקע שיעזור לו בהמשך לעצב את סגנון האדריכלות שלו.

פרויקט הסולו הראשון שלו, ב-1596, היה בניית החזית לכנסייה העתיקה של סנטה סוזנה (אנ') (1597–1603); זו הייתה בין החזיתות הבארוקיות הראשונות ששברו את המוסכמות של סגנון המנייריזם.[1] בתקופה זו מאדרנו עיצב מחדש את קפלת צ'ארזי (אנ') בסנטה מריה דל פופולו.

האפיפיור פאולוס החמישי נהנה מעבודתו של מאדרנו על סנטה סוזנה (אנ'), ומינה אותו לאדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס הקדוש.[2][3] מאדרנו שינה את תוכניותיו של מיכלאנג'לו ועיצב את החזית מחדש, כך שהאפיפיור יוכל לברך את הקהל מהמרפסת המפוארת.[4]

בזיליקת פטרוס הקדוש
החזית של סנטה סוזנה

ככלל, רוב עבודתו של מאדרנו עסקה בשיפוץ מבנים קיימים. הבניין היחיד שתוכנן על ידיו והושלם בפיקוחו (פרט לחזית שעוצבה על ידי ג'ובאני בטיסטה סוריו) היה סנטה מריה דלה ויטוריה, עם זאת, תשומת לבם של המבקרים במקום מתמקדת בעיקר בפסל האקסטזה של תרזה הקדושה.[5] אפילו יצירת המופת של מאדרנו, כנסיית סנט'אנדריאה דלה ואלה (אנ'), איננה שלו באופן מלא. מאדרנו תכנן את החזית והוציא לפועל גם את כיפת המבנה, השלישית בגודלה ברומא אחרי אלו של פטרוס הקדוש ושל הפנתאון. הכנסייה תוכננה במקור עבור מסדר התיאטינים (אנ') (מסדר קתולי שנוסד בתחילת המאה ה-16[6]) על ידי ג'וזפה פרנצ'סקו גרימלדי וג'אקומו דלה פורטה (אנ') בשנת 1540. בנייתה נמשכה מ-1621 עד 1625. עם מותו של מאדרנו, נותרה החזית בנויה למחצה, והיא הושלמה על ידי האדריכל קרלו פונטנה (אנ').

מאדרנו מת ברומא ב-31 בינואר 1629. גופתו נקברה בכנסיית סן ג'ובאני דיי פיורנטיני (אנ'), שהוא היה מעורב בבנייתה.

בין תלמידיו המפורסמים ניתן למנות את האדריכל פרנצ'סקו בורומיני.[7]

יצירות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד יצירות של מאדרנו הן: הכנסייה הרומית של סן ג'אקומו אין אוגוסטה (אנ') וכנסיית סנטה לוצ'יה אין סלצ'י (אנ'). לאחר מותו של ג'אקומו דלה פורטה (אנ') בשנת 1602, השתלט מאדרנו על העבודה בסן ג'ובאני דיי פיורנטיני (אנ') (שם הוא קבור), וניהל את בניית הכיפה ואת הגוף המרכזי של הכנסייה. בנוסף, הוא עבד בארמון הקווירינאלה, באחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו ובארמון ברבריני עבור האפיפיור אורבנוס השמיני.[1][8]

מאדרנו נקרא גם לעצב קפלות בתוך כנסיות קיימות: הקפלה של סן לורנצו בבזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות וקפלות נוספות. הוא עיצב את המזרקה והבסיס התומך בעמוד מרים הנמצא מול בזיליקת סנטה מריה מג'ורה, שהייתה בהמשך מודל למספר רב של עמודים דומים, וגם תכנן את הביצורים בעיר פרארה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרלו מאדרנו בוויקישיתוף
  • קרלו מאדרנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]