קרל גרגר

קרל גרגר
Karl Gröger
לידה	7 בפברואר 1918; וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
הוצאה להורג	1 ביולי 1943 (בגיל 25); אמסטרדם, נציבות הרייך הולנד
מדינה	אוסטריה
השכלה	אוניברסיטת וינה
פרסים והוקרה	חסיד אומות העולם (19 ביוני 1986)

קרל גרגר (בגרמנית: Karl Gröger‏; 7 בפברואר 1918, וינה – 1 ביולי 1943) היה חבר במחתרת ההולנדית וחסיד אומות העולם. הוא נדון למוות על ידי בית דין של האס אס והמשטרה הגרמנית בהאג והוצא להורג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרגר היה פעיל באגודת תלמידי התיכון הסוציאל-דמוקרטים. לאחר מכן למד רפואה באוניברסיטת וינה.

במרץ 1938 סיים את לימודיו וברח לאמסטרדם, שם המשיך בלימודי הרפואה. במאי 1940, הוורמאכט כבש את הולנד וגרגר הוכרח להצטרף לצבא הגרמני. אחרי כמה חודשים הצבא סילק אותו משורותיו מכיוון שהוכרז כיהודי באופן חלקי. למעשה, אמו פרידה הייתה יהודייה (אם כי התנצרה בשנת 1911) ואביו (שגם שמו היה קרל) היה יהודי למחצה. קרל עצמו הוטבל לאמונה הקתולית בלידתו.

גרגר הצטרף לשורות תנועת ההתנגדות של חריט ואן דר פיין, פסל ולימים חסיד אומות העולם על פועלו בתקופת השואה. קרל עבד גם עבור עיתון המחתרת "Rattenkruit" (רעל עכברים), והשתתף בתקיפה על משרד רישום האוכלוסין באמסטרדם ב-28 במרץ. בתקיפה זו לא נהרג איש אך ככל הנראה ניצלו חייהם של אלפי יהודים הולנדים ואזרחים אחרים.

חברי קבוצת המחתרת של גרגר פרצו לבניין בתלבושת של שוטרים. הם נטרלו את השומרים ופוצצו את הבניין. בתקיפה זו הושמדו כרטיסיות בהן נרשמו פרטיהם של אלפי הולנדים שנועדו להישלח לעבודת כפייה ולמחנות ריכוז.

לאחר מכן נאלץ גרגר לברוח שוב. הוא הסתתר בחווה אבל התגלה על ידי האס אס כששלח הודעה לחברתו.

גרגר נעצר על ידי הגסטפו והובא לכלא משטרת אמסטרדם. הוא נידון למוות על ידי האס אס והמשטרה במשפט שהתקיים בהאג ב-1943. עתירה לחון אותו נדחתה על ידי מפקד האס אס היינריך הימלר. גרגר נורה על ידי המשטרה בדיונות ליד אוברווין (אנ') בצפון הולנד. גרגר אמר לעורך הדין שלו כי הוא מקווה שמעשיו ישרתו את יצירתם של יחסים טובים יותר בין הולנד לבין גרמניה.

לפני הוצאתו להורג כתב גרגר מכתב פרידה להוריו: "אמא נפלאה, מקסימה אבא. אני אמות מחר. באמת הייתי צריך לפעול כך. לא הייתה לי ברירה אחרת. אלוהים נתן לי את הכוח להשלים עם המצב. הכנתי את עצמי למוות. מעל הכל סירבתי להרגיש שנאה או נקמה. אהיה קשוח, בעזרת אלוהים, ואמות כמו גבר, ברצון האל". במכתבו האחרון לפני הוצאתו להורג כתב: "אני מאמין כי בפעולה אחת זו הבאתי יותר ברכה לאנושות מאשר הייתי עושה בחיים שלמים כרופא."