קרל ולטר בע"מ
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| על שם |
Carl Walther  |
| מייסדים |
Carl Walther |
| תקופת הפעילות |
1886–הווה (כ־139 שנים) |
| חברת אם |
Umarex |
| מיקום המטה |
אולם |
| ענפי תעשייה |
ייצור, תעשיית הנשק |
| מוצרים עיקריים |
כלי ירייה |
|
carl-walther | |
  | |
קרל ולטר בע"מ (בגרמנית: Carl Walther GmbH) היא יצרנית כלי נשק גרמנית. החברה, נוסדה על ידי קרל ולטר בשנת 1886, מייצרת כלי נשק בעיקר אקדח לרשויות אכיפת החוק, לשימוש צבא ברחבי העולם וכן רובה ספורט וכן רובה אוויר חברת "חברת הנשק וולטר בע"מ" (באנגלית: Walther Arms, Inc). היא חברה בת של קרל ולטר הרשומה ופועלת בארצות הברית וממוקמת בפורט סמית', ארקנסו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשיה ההיסטוריים של חברת קרל ולטר בע"מ קשורים לבית מלאכה שהקים מתיאס קונרד פיסטור, המנהל של מחסן הנשק קאסל. בית המלאכה החל לפעול בשנת 1780 וייצר אקדחים וכלי נשק אחרים. נכדתו של גוסטב וילהלם פיסטור נישאה לאוגוסט תיאודור וולטר, שבנו קרל וילהלם פרוינד ייסד בעירזלה-מליס שבתורינגיה בשנת 1886 את בית המלאכה בו עבד קרל ולטר כשוליה. החברה ייצרה במקור רובי ציד ורובי ספורט לקליעה למטרה בשנת 1888 קרל ולטר נישא למינה ג'ורג'ינה פיקרט, בתו של בעל חברה לייצור אקדחים בשם "ארמיניוס ואפנוורק", (בגרמנית: Arminius Waffenwerk) באותה עיר.
רק בשנת 1908, ביוזמתו של פריץ וולטר, בנו הבכור של קרל ולטר החלה החברה לייצור אקדחים חצי אוטומטיים. דגמים ראשונים 1 עד 5 ו-7 עד 9 היו בקליברים .25 ACP (6.35 מ"מ) ו-.32 ACP (7.65 מ"מ). המודל 6 היה הניסיון הראשון של וולטר לייצר אקדח בקליבר 9 מ"מ. הוא השתמש במנגנון תנועה לאחור אך המנגנון כשל והאקדח סבל מתקלות רבות ויוצרו ממנו רק כ-1,000 יחידות, סדרת ייצור קטנה זו הפכה את האקדח הכושל לפריט אספנות מבוקש.
במקביל ייצרה החברה מכונות חישוב שזכו לשם טוב באירופה ונמכרה היטב בשוק האזרחי.[1]
בשנת 1929 החל וולטר לייצר את דגמי הוולטר PP (בגרמנית: Polizeipistole מילולית: אקדח משטרתי). דגם זה היה אחד התכנונים המוצלחים ביותר ונותר בייצור ובשימוש כמעט ללא שינוי גם אל תוך המאה ה-21 מול תחרות של אקדחים מודרניים ומשוכללים יותר. בשנת 1931 יצרה חברת וולטר את אקדחי הוולטר PPK הראשונים (בגרמנית: Polizeipistole Kriminalmodell, מילולית: דגם אקדח "בלשים" משטרתי) שזכו להצלחה זהה לאקדחי ה PP ומיוצרים כמעט ללא שינוי גם אל תוך המאה ה-21. וולטר ייצרה את אקדחי ה PP וגם את אקדחי ה PPK בקליברים שונים החל מ-.22 Long Rifle, דגמי ה-PP היו האקדחים הראשונים שיוצרו בייצור המוני, מבלי שאיכות המוצר ואמינותו יפגעו למרות שעלויות הייצור היו נמוכות יותר מאקדחים אחרים בני התקופה שיוצרו לעיתים בעבודת-יד או במספרים קטנעם יחסית במחרטות או יציקות. האקדחים שנועדו לשמש את כוחות המשטרה והשוק האזרחי נמכרו גם לורמאכט כאחד התחליפים לאקדח ה-P-08 לוגר בעת שמלחמות העולם העלו משמעותית את הדרישה לאקדחי שירות ויכולת הייצור לא הדביקה את הדרישה. בשנת 1932 החלה החברה לייצר רובה ציידים כפול קנה ורובים בקליברים קטנים לספורט קליע למטרה.
בשנת 1938 זכתה חברת קרל ולטר במכרז להחלפת הלוגר באקדח שירות מתקדם יותר הוולטר P38. לשימוש הצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, עם תחילת ייצור האקדח התברר כי חברת קרל ולטר לא הייתה מסוגלת לספק את הכמויות הגדולות שנדרשו על הכוחות המזוינים הגרמניים. לכן, סוכנות הנשק של הצבא הגרמני החליטה שדגם ה-P38 צריך להיות מיוצר גם על ידי חברת מאוזר ועל ידי ספרי-וורקה (Spreewerk). עד סוף מלחמת העולם השנייה, קרל ולטר סיפקה כמחצית (580,000) מתוך 1.2 מיליון אקדחי P38 שיוצרו עד לאותה תקופה.[2]
בין השנים 1942 ו-1945, החברה השתמשה בעבודת כפייה במחנה הריכוז נוינגמה, (בגרמנית: Konzentrationslager Neuengamme) שהיה אחד מרשת מחנות הריכוז שהופעלו בגרמניה הנאצית. הוא הוקם ברובע נוינגמה בעיר המבורג שבגרמניה, כ-15 קילומטר מדרום-מזרח למרכז העיר. המתקן החל לפעול ב-1938 כמחנה חוץ של מחנה זקסנהאוזן והפך לעצמאי ב-1940. בסמוך למחנה הוקמה תשלובת מפעלי תעשייה שניצלה את כוח העבודה של יושבי המחנה, ונערכו גירושים למחנות ההשמדה אושוויץ ומיידנק של מי שנמצא לא-כשיר. אחד מבתי החרושת היה של חברת קרל ולטר ובו ייצרו כלי נשק קלים אקדחים ורובים חצי אוטומטיים עבור הצבא הגרמני.[3]
המפעלים של וולטר נהרסו במהלך מלחמת העולם השנייה וזלה-מליס נותרה באזור הכיבוש הסובייטי החברה נותרה ללא פעילות אלא כיישות עסקית הרשומה על הנייר בלבד והנכסים היחידים שהיו בבעלותה היו הסימן מסחר והפטנטים שנרשמו על שמה בעבר. פריץ וולטר התחיל מחדש תחילה חזרה חברת וולטר ליצר מכונות חישוב במפעל קטן שהוקם באולם, מערב גרמניה ולאחר מכן הורחב הייצור לרובי אוויר, החברה חידשה את ייצור אקדח ה-P38 (ששמו שונה ל-P1) בשנת 1957 כדי לצייד את הבונדסוור צבא מערב גרמניה החדש באקדח שירות. כאשר פריץ וולטר נפטר בדצמבר 1966, בנו, קרל-היינץ, השתלט על החברה, והתמקד בייצור של כלי ירייה למגזר הספורט.
בשנת 1992, החברה יצאה משליטת משפחת וולטר ועמדה למכירה. החברה האוסטרית שטייר הגישה הצעת רכש עם זאת, באביב 1993, חברת הנשק הגרמני אומארקס שבסיסה בארנסברג קנתה את המניות של חברת קרל ולטר, ככל הנראה מתוך כוונה להשאיר את החברה תחת בעלות גרמנית. על ידי קבלת רישיונות רבים מיצרני כלי נשק ידועים, הצליחה אומארקס לייצר העתקים של דגמים מפורסמים שניתן היה למכור ללא צורך ברישיון. חברת אומארקס רכשה 90 אחוז ממניות קרל ולטר והשאר נותרה בידי אירה ויורגן וולטר היורשים של המשפחה המייסדת. הרכישה הייתה מעיין סגירת מעגל היסטורי, החברת אומארקס נוסדה על מנת לייצר אקדח הזנקה על פי שרטוטים של מהנדס שעבד עבור פריץ וולטר במפעל שבזלה-מליס.[4]
ההצלחה של הדגמים החדשים של חברת וולטר בעיקר הוולטר P88 והאקדח שירש אותו הוולטר P99 התברר המפעל הקיים באולם לא יכול להכיל את נפחי הייצור הנדרשים בשנת 2004 החלה בנייתו של בניין חדש ומודרני בשטח של 12,000 מ"ר. ובשנת 2006 הוא נחנך לרגל 120 שנה לחברה. המעבר נתן לוולטר הזדמנות לייעל את המכונות והציוד שלה.
בשנת 2006 רכשה חברת אומארקס יצרנית כלי הנשק הספורטיביים השווייצרית המרלי (Hämmerli) מידי חברת SIG Group, קונצרן ייצור שווייצרי אשר מכר בשנת 2000 את כל חברות הנשק שהיו בבעלותו במהלך עסקי מורכב שנבע משינויי חקיקה עקב מגבלות ממשלת שווייץ על ייצוא נשק צבאי. המהלך כלל כניסה לשיתוף פעולה ובעלות משותפת עם החברה הגרמנית Sauer & Sohn ויצירת חברה חדשה הידועה בשם זיג זאואר, המייצרת כלי נשק שונים בעוד חלק מהחברות בת נמכרו. חברת אומארקס ביצעה שינויי מבניים בחברת המרלי שכללו העברת חטיבות שונות לגרמניה והעברת הפטנטים לידי חברת וולטר. וולטר ולהמרלי כבר היו קשרים מבוססים שתחילתם לאחר מלחמת העולם השנייה, החברה השווייצרית ייצרה את אקדח הספורט Olympia של וולטר ברישיון, משום שחוקי הכיבוש אסרו ייצור כלי נשק באולם.
בשנת 1999, חברת סמית' אנד וסון האמריקאית הפכה ליבואנית המורשית של כלי הנשק של חברת וולטר. בשנת 2012, קבוצת PW הקימה חברת בת חדשה, Walther Arms, Inc., הממוקמת בפורט סמית', ארקנסו העוסקת בהפצת כלי הנשק של וולטר בארצות הברית.[5]
.jpg)
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת קרל ולטר הצליחה לחרוג הרבה מעבר לשדה הצבאי והמשטרתי, והפכה לאחת מהחברות המזוהות ביותר עם נשק "גרמני" כלומר בסרטים בהם האקדח מעיד על האוחז בו אקדחי ולטר, לצד אקדח הלוגר מעידים כי האוחז בהם הוא חייל או שליח של גרמניה. המותג "ולטר" מגלם שילוב של היסטוריה רבת תהפוכות, ונוכחות בלתי נשכחת על המסך הגדול. כך בסדרת הסרטים של אינדיאנה ג'ונס חיילים וקצינים נאצים מופיעים לא אחת כשהם חמושים ולטר P38 בסרטים כמו להציל את טוראי ריאן, רשימת שינדלר ניתן לראות שימוש ב P38 וב PPK, אשר שימשו את הצבא והמודיעין הנאצי ומופיעים לא רק כאביזרי לחימה, אלא כסמל לשלטון, טרור ודיכוי. מאידך כלי הנשק של חברת ולטר משמשים כמייצגים של הנשק הגרמני ביחד עם כלי הנשק של חברת מאוזר וכלי הנשק המודרניים של חברת הקלר וקוך כך הנשק עצמו נהפך להרחבה של האופי קר, שיטתי, חסר רחמים אך גם אלגנטי ומרשים. התוצאה היא שיקוף של התכונות כמו שליטה, אינטלקטואליות, מסורת, נוקשות תרבותית. האקדחים של חברת ולטר הפכו לסמלי המלחמה שניהלה גרמניה הנאצית והפכו לאייקונים של רוע ממוסד. בסרטים, הקצין הנאצי המחויט, המחזיק אקדח לוגר או ולטר ומבצע הוצאה להורג הוא דימוי חוזר, כמעט קלישאתי, של אכזריות מסודרת. כך דמויות כמו האנס לנדה בסרט ממזרים חסרי כבוד מגלמות בדיוק את הדימוי הזה: רשע אינטלקטואלי, מדויק, שפועל בשם "חוק וסדר". גם בסרטים היסטוריים שמור לאקדחי ולטר תפקיד משמעותי כך בסרט מבצע ואלקירי המבוסס על קשר העשרים ביולי שאירע בשיאה של מלחמת העולם השנייה, כאשר קבוצה של קצינים מן הוורמאכט תכננו להתנקש בחיי אדולף היטלר ב־20 ביולי 1944, על מנת לסיים את המלחמה ובו מופיעים ה־PP והPPK לצד P38 בידי או בנרתיק של כל הדמויות. גם בסרט חסר הקשר צבאי כמו ראן לולה ראן סרט שעלילתו נסובה סביב עבריינים קטנים בברלין מופיע ה PP בידי השחקנים.
הקשר בין אקדחי קרל ולטר ובעיקר אקדח ה PPK לבין ג'יימס בונד נוצר מתוך שילוב של שיקולים ספרותיים, קולנועיים, טכניים וסמליים. בספרים הראשונים, בונד נשא אקדח איטלקי קטן מתוצרת ברטה בקוטר 0.25, אחד הקוראים של פלמינג, מומחה נשק בריטי בשם ג'פרי בות'רויד (Geoffrey Boothroyd) שלח מכתב לפלמינג ב־1956 ובו טען שהברטה "בלתי ראויה לסוכן חשאי" והציע במקומה את PPK בקוטר 7.65 מ"מ אותו תיאר כקומפקטי, אמין, קל להסתרה ובעל יכולת פגיעה משמעותית יותר מהברטה. האקדח שכבר אז היה מפורסם ונהנה מהילה של איכות בנייה גרמנית גבוהה נתפש כמדויק, אמין, ומעוצב באלגנטיות ושונה מהעיצוב של אקדחים אמריקאים מתוצרת קולט או סמית' אנד וסון אשר בתורם מסמלים מערך אחר של דימויים. המראה והתחושה התאימו לדמות של בונד כג'נטלמן מתוחכם אך קטלני.[6]פלמינג התרשם עד כדי כך שהוא גם נתן לבות'רויד דמות בספרים קצין הנשק של שירות הביון הלוא הוא Q.
בסרטים הראשונים, במיוחד ד"ר נו, במאי הסדרה טרנס יאנג שם דגש חזק על עיצוב הדמות. ואקדח ה PPK שירת את המטרה כאקדח המצטלם היטב קטן אך קשוח ונתפש כהמשך ישיר של הטוקסידו, השעון והמרטיני ותואם את דמותו של בונד כמי שנע בין מזרח למערב, בין סדר לבין כאוס. הבחירה בנשק גרמני לדמות של סוכן בריטי דווקא שירתה מטרה סמלית בונד משתמש בטכנולוגיה של "האויב לשעבר", אך עושה בה שימוש אצילי ומבוקר. לאחר הופעתו של ה־PPK בסרטים הראשונים הפך המותג ולטר לסימן ההיכר של ג'יימס בונד 007. גם כאשר עבר זמנית לאקדח ולטר P99 הבחירה נועדה לשמור על קשר למותג המקורי עם מראה מודרני. השחקן דניאל קרייג החזיר את ה־PPK לקדמת המסך ולידיו של ג'יימס בונד כסמל של נאמנות לשורשים והמותג הפך מנשק לכלי נרטיבי. [7]
ברומנים כמו האיש במצודה הרמה או ארץ אבות שמתארים מציאויות חלופיות בהן גרמניה הנאצית ניצחה את מלחמת העולם השנייה, מופיעים אקדחי P38 ו־PPK כנשק בידי הקלגסים הנאציים של נאצים ומקבלים משמעות סמלית של דיכוי מתורבת וקטלני. גם בסדרת הקומיקס כמו הלבוי, בהם מוצגים נאצים או דמויות מהתרבות הטבטונית מופיעים אקדחים אלו כ"נשק הרשמי של הרוע".[8]
במשחקי מחשב כמו Medal of Honor, Call of Duty ו־Wolfenstein אקדחי קרל ולטר לצג אקדחי לוגר משויכים לאויבים לרוב נאצים. הנשק אינו רק אמצעי טכני, אלא אייקון של הצד השני ברגע ששחקן רואה P38 או לוגר, ברור לו שהוא עומד מול חייל של הרייך השלישי. המשחקים משתמשים בעיצוב של הנשק כדי ליצור זיהוי מיידי, תודעתי ורגשי של היריב. [9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרל ולטר בע"מ
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Company - The first century | Carl Walther Sport Weapons, carl-walther.com
- ^ THE FIRST CENTURY, https://carl-walther.com אתר החברה
- ^ Concentration camp forced labor in armaments production באתר מחנה הריכוז
- ^ THE SECOND CENTURY, אתר החברה carl-walther.com
- ^ daniel zimmerman, Walther Splits with Smith & Wesson. Mostly, thetruthaboutguns.com, 29.6.2012
- ^ James Bond's Walther PPK
- ^ Jonathan Wells How did the Walther PPK become James Bond’s weapon of choice?
- ^ The Significance of Symbolism in War Cinema Explained
- ^ T. Rijnberg. (2016, August 11). Playing to Lose?. Maatschappijgeschiedenis / History of Society. Retrieved from http://hdl.handle.net/2105/34861