לדלג לתוכן

קרל פבריציוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל פבריציוס
Carel Pietersz Fabritius
דיוקן עצמי של קרל פבריציוס
דיוקן עצמי, סביבות 1645
לידה 27 בפברואר 1622
מידנבימסטר, הרפובליקה ההולנדית
פטירה 12 באוקטובר 1654 (בגיל 32)
דלפט, הרפובליקה ההולנדית
מדינה הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות החוחית
הזקיף
מבט על דלפט
תחום יצירה צייר
זרם באמנות אסכולת דלפט
הושפע על ידי רמברנדט
השקפה דתית קלוויניזם עריכת הנתון בוויקינתונים

קרל פבריציוסהולנדית: Carel Fabritius; הוטבל ב-27 בפברואר 1622, נפטר ב-12 באוקטובר 1654) היה צייר הולנדי מתקופת תור הזהב של הולנד, שנמנה עם אסכולת דלפט. פבריציוס היה תלמידו של רמברנדט ועבד בסטודיו של מורו באמסטרדם. הוא פיתח סגנון אישי מובחן ממורו והתנסה במשחקים של אור ופרספקטיבה. פבריציוס נחשב לאחד הציירים ההולנדיים החשובים ביותר במאה ה-17, ויצירותיו ממשיכות להוות השראה לאמנים עד היום.

פבריציוס נהרג ב-12 באוקטובר 1654 בפיצוץ מחסן אבק השריפה של דלפט. הסטודיו שלו נהרס בפיצוץ, ועימו אבדו רוב יצירותיו. בין יצירותיו המעטות ששרדו הן "מבט על דלפט" (1652), "החוחית" (1654) ו"הזקיף" (1654). לעיתים קרובות נטען שפבריציוס היה מורו של הצייר יאן ורמיר, אולם טענות אלו, שמצויות במחלוקת, כנראה אינן מדויקות.[1]

קרל פיטרס פבריציוס נולד בפברואר 1622 בכפר מידנבימסטר של הרשות המקומית בימסטר (עשר שנים אחרי כיבוש הים), במחוז צפון הולנד שברפובליקה ההולנדית, והוטבל ב-27 בפברואר של אותה שנה. הוא היה בנו של פיטר קרלז, צייר ומורה בבית ספר. היו לו שני אחים צעירים, ברנט ויוהנס שהיו גם הם לציירים.[2]

בתחילת הקריירה שלו, עבד פבריציוס כנגרלטינית: faber). ב-1641 התחתן, אך אשתו מתה שנתיים אחר כך במהלך לידה.[3] בתחילת שנות ה-40 הוא למד בסטודיו של הצייר הנודע רמברנדט באמסטרדם יחד עם אחיו ברנט. בתחילת שנות ה-50 הוא עבר לעיר דלפט והצטרף לגילדת הציירים של דלפט, שלימים תוודע כאסכולת דלפט, עליה נמנו גם יאן ורמיר, פיטר דה הוך, בלתזאר ואן דר אסט, וילם ואן אלסט ועוד.[4]

פבריציוס מת בגיל צעיר, כתוצאה מפיצוץ של מחסן אבק שרפה שהרס חלק גדול מהעיר, יחד עם הסטודיו שלו ורוב ציוריו. רק כ-12 ציורים שלו שרדו. לפי ארנולד הוברקן, צייר בן התקופה הזכור בעיקר בזכות עבודתו כביוגרף של רבים מאומני תור הזהב של הולנד, השוליה של פבריציוס, מטיאס ספורס ודיאקון הכנסייה סיימון דקר, מתו עם פבריציוס בזמן שעבדו יחדיו על ציור משותף ברגע הפיצוץ. מטיאס ודקר נהרגו במקום, ואילו פבריציוס עוד היה חי כאשר מצאו אותו מתחת להריסות הבית. אך זמן קצר לאחר שגררו אותו מחוץ להריסות, נפח את נשמתו.[5] בשיר שנכתב על ידי ארנולד בון, מוציא לאור וצייר נוסף בן התקופה, אשר הוקדש לפבריציוס ויאן ורמיר, קורא בון בשירו לפבריציוס "קרל פבר".[5]

מכל תלמידיו של רמברנדט, פבריציוס היה היחיד שפיתח את סגנון האמנותי ייחודי. פורטרט טיפוסי של רמברנדט התאפיין ברקע כהה, והנושא מובלט על ידי תאורה. לעומת זאת, אצל פבריציוס הפורטרט מואר בעדינות על רקע בהיר בעל מרקם. לאחר שהתרחק מההתמקדות של הרנסאנס באיקונוגרפיה, החל פבריציוס להתעניין בהיבטים הטכניים של הציור.

פבריציוס התעניין גם באפקטים מרחביים מורכבים, כפי שניתן לראות בפרספקטיבה המוגזמת של מבט על דלפט (1652). הוא גם גילה שליטה מצוינת במברשת עמוסה בכבדות, כמו בציור החוחית (1654). מוטיבים אלה מופיעות בעבודותיהם של יאן ורמיר ופיטר דה הוך, שככל הנראה הושפעו מפבריציוס.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל פבריציוס בוויקישיתוף
  • קרל פבריציוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Eight Dutch Masters: Carel Fabritius מתוך האתר www.essentialvermeer.com (באנגלית)
  2. Carel Fabritius, Netherlands Institute for Art History.
  3. "Carel Fabritius". The Art Story.
  4. מאת סמדר שפי, הדרך אל הבלתי נשכח, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2001
  5. 1 2 Karel Fabricius (בהולנדית)