קרל פבריציוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרל פבריציוס
Carel Pietersz. Fabritius
Carel Fabritius - Self-Portrait - WGA7724.jpg
דיוקן עצמי, סביבות 1645
לידה 27 בפברואר 1622
מידנבימסטר, הרפובליקה ההולנדית
פטירה 12 באוקטובר 1654 (בגיל 32)
דלפט
מקום לימודים רמברנדט עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צייר
זרם באמנות אסכולת דלפט
הושפע על ידי רמברנדט
יצירות ידועות החוחית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קרל פבריציוס (הגייה הולנדית: [ˈkaːrəl ˈpitərs faːˈbritsijɵs]; הוטבל ב-27 בפברואר 1622 – 12 באוקטובר 1654) היה צייר הולנדי שנמנה עם אסכולת דלפט. פבריציוס היה תלמידו של רמברנדט ועבד בסטודיו של מורו באמסטרדם. פבריציוס פיתח סגנון אישי מובחן ממורו והתנסה במשחקים של אור ופרספקטיבה. פבריציוס נפטר בגיל צעיר, בשל פיצוץ במחסן של אבקת שריפה שהרס חלק גדול מדלפט. הפיצוץ הרס את הסטודיו שלו, ועימו את רוב עבודותיו. בין יצירותיו המעטות ששרדו, המפורסמות מביניהן הן "נוף של דלפט" (1652), "החוחית" (1654) ו"הזקיף" (1654). לעיתים קרובות נטען שפבריציוס היה מורו של הצייר יאן ורמיר, אולם טענות אלו, שמצויות במחלוקת, כנראה אינן מדויקות.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל פיטרס פבריציוס נולד בפברואר 1622 במידנבימסטר, כפר במחוז בימסטר בן העשר ברפובליקה ההולנדית, והוטבל ב-27 בפברואר של אותה שנה. הוא היה בנו של פיטר קרלז, צייר ומורה בבית ספר. היו לו שני אחים צעירים, ברנט ויוהנס שהיו גם הם לציירים. בתחילת הקריירה שלו, פבריציוס עבד כנגר (בלטינית:faber). בתחילת שנות ה-40 הוא למד בסטודיו של הצייר הנודע רמברנדט באמסטרדם יחד עם אחיו ברנט. בתחילת שנות ה-50 הוא עבר לעיר דלפט והצטרף לגילדת הציירים של דלפט, שלימים תוודע כאסכולת דלפט, עליה נמנו גם יאן ורמיר, פיטר דה הוך, בלתזאר ואן דר אסט, וילם ואן אלסט ועוד.[2] פבריציוס מת צעיר, כתוצאה מפיצוץ של מחסן אבק שריפה שהרס חלק גדול מהעיר, יחד עם הסטודיו של פבריציוס ורוב ציוריו. רק כ-12 ציורים שלו שרדו. לפי ארנולד הוברקן, צייר בן התקופה הזכור בעיקר בזכות עבודתו כביוגרף של רבים מאומני תור הזהב של הולנד, השולייה של פבריציוס, מאטיאס ספורס ודיקון הכנסייה סיימון דקר, מתו עם פבריציוס בזמן שעבדו יחדיו על ציור משותף ברגע הפיצוץ. מטיאס ודקר מתו מיידית, ואילו פבריציוס עוד היה חי כאשר מצאו את גופתו מתחת להריסות הבית, וזמן קצר לאחר שגררו אותו מחוץ להריסות, נפח את נשמתו האחרונה.[3] בשיר שנכתב על ידי ארנולד בון, מוציא לאור וצייר נוסף בן התקופה, אשר הוקדש לפבריציוס ויאן ורמיר, קורא בון בשירו לפבריציוס "קרל פבר".[3]

ציוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה ואזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eight Dutch Masters: Carel Fabritius מתוך האתר www.essentialvermeer.com (באנגלית)
  2. ^ מאת סמדר שפי, הדרך אל הבלתי נשכח, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2001
  3. ^ 3.0 3.1 Karel Fabricius (בהולנדית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל פבריציוס בוויקישיתוף