קרל פפר-וילדנברוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרל פפר-וילדנברוך
Karl Pfeffer-Wildenbruch
Bundesarchiv Bild 101III-Ege-237-06A, Karl Pfeffer-Wildenbruch.jpg
קרל פפר-וילדנברוך
לידה 12 ביוני 1888
רידרסדורף, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 29 בינואר 1971 (בגיל 82)
בילפלד, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
השתייכות Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.png צבא הקיסרות הגרמנית
War Ensign of Germany (1922–1933).svg רייכסווהר
Ordnungspolizei flag.svg משטרת הסדר
אס אסאס אס ואפן אס אס
תקופת שירות 19071945
דרגה אובר-גרופנפיהרר (אס אס) אובר-גרופנפיהרר
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית האס אס ה-4
מפקד קורפוס האס אס השישי
מפקד קורפוס אס אס הררי התשיעי
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

אובר-גרופנפיהרר קרל פפר-וילדנברוךגרמנית Karl Pfeffer-Wildenbruch;‏ 12 ביוני 1888 - 29 בינואר 1971) היה מפקד בכיר בוואפן אס אס שפיקד על קורפוסים במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פפר-וילדנברוך נולד ב-12 ביוני 1888 בעיר רידרסדורף, שהייתה אז בתחומי הקיסרות הגרמנית. לאחר סיום לימודיו ב-7 במרץ 1907, התגייס כצוער לצבא הקיסרות הגרמנית והוצב ברגימנט התותחנים ה-22. ב-1 באוגוסט 1908 הועלה לדרגת לוטננט. ב-1911 הוא למד באקדמיה הצבאית הטכנית בברלין. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה, ועוטר בשתי הדרגות של צלב הברזל. הוא היה חלק מהצוות הגרמני של קולמר פון דר גולץ שנשלח לסייע לאימפריה העות'מאנית, ושרת במטה של הארמייה הראשונה העות'מאנית בבגדאד. ממאי עד נובמבר 1917 הוצב בשגרירות גרמניה באיסטנבול, ובסוף 1917 הוחזר לגרמניה ומונה לקצין מטה בדיוויזיה ה-11 ואז בקורפוס המילואים ה-23.

עם סיום המלחמה בשנת 1918, פורק הצבא הקיסרי, ובשנת 1919 התגייס למשטרה וזמן קצר לאחר מכן הועלה לדרגת מיור. הוא בילה זמן מה במשרד הפנים, ולאר מכן מונה כמפקד משטרת אוסנברוק ומגדבורג. בשנת 1928 נשלח לצ'ילה, ושרת בקרביניירי של צ'ילה. ב-1930 חזר לגרמניה, הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט וקיבל פיקוד על רגימנט המשטרה בפרנקפורט. ממאי 1936 הוא היה המפקח הכללי של אקדמיות המשטרה, וב-1 במאי 1937 קודם לדרגת גנרל-מיור. ב-12 במרץ 1939 פרש מהמשטרה והצטרף לאס אס. ב-20 באפריל של אותה שנה קודם לדרגת בריגדפיהרר באס אס.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

בסוף 1939 מונה למפקד דיוויזיית אס אס משטרה הרביעית, וב-20 באפריל 1940 קודם לדרגת גרופנפיהרר. הוא הוביל את הדיוויזיה שלו בקרבות החזית האירופית, ובנובמבר 1940 הועבר לצוותו האישי של היינריך הימלר. מ-1941 עד 1943 מילא תפקידי מטה במשטרת הסדר, וב-8 באוקטובר 1943 קיבל פיקוד על קורפוס האס אס השישי. ב-9 בנובמבר 1943 הועלה לדרגת אובר-גרופנפיהרר. הקורפוס שלו נשלח לחזית המזרחית, ונכלל במסגרת הארמייה ה-16 שהייתה חלק מקבוצת ארמיות צפון. הקורפוס נלחם לכל אורך השנה בקרבות באזור פסקוב, לעיתים תחת הארמייה ה-16 ולעיתים תחת הארמייה ה-18. ב-11 ביוני 1944 העביר את הפיקוד על הקורפוס לפרידריך יקלן.

באוגוסט 1944, מונה למנהל אזור השליטה של הוואפן אס אס בהונגריה. בדצמבר של אותה שנה, החליף את קרל-גוסטב זאוברצווייג בפיקוד על קורפוס אס אס הררי התשיעי שכותר בידי הצבא האדום באזור בודפשט (המצור על בודפשט). לפיקודו של פפר-וילדנברוך הוכפפו גם כל שאר היחידות הגרמניות בבודפשט ובסביבותיה. החלטה שנחשבה לגרועה בהתחשב בכך שפפר-וילדנברוך התנסה עד לאותה עת בעיקר בפיקוד על יחידות משטרה, והיה פחות מנוסה בפיקוד על כוחות קרביים. ב-1 בינואר 1945, הארמייה השישית תחת פיקודו של הרמן באלק פתחה במבצע קונרד במטרה לשחרר את הקורפוס, כשהיא זוכה להצלחות ומתקדמת באופן מוצלח לשבירת האויב. התקדמות הכוח נבלמה לבסוף רק 28 ק"מ מהעיר. ב-11 בינואר 1945 הוענק לו צלב האבירים של צלב הברזל. בהמשך החודש נעשו עוד שני ניסיונות לשבירת הצבא האדום וכיבוש בודפשט, אך למרות הצלחות נקודתיות נכשלו הכוחות הגרמנים. לקראת סוף ינואר כבר נלכדו הגרמנים וההונגרים בתוך כיס בגודל של קילומטר אחד. ב-1 בפברואר הוספו עלי אלון לצלב האבירים שלו, וב-11 בפברואר קיבל הקורפוס שלו פקודה לנסות לפרוץ החוצה. אולם רק 170 מאנשי האס אס הצליחו להגיע אל הקווים הגרמניים. ב-12 בפברואר נפצע קשה, ונלקח בשבי הכוחות הסובייטיים.

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נשפט בפני בית דין סובייטי בגין פשעי מלחמה, ונגזרו עליו 25 שנות מאסר. עם זאת, בשנת 1955 בעקבות הסכם בין קנצלר גרמניה קונראד אדנאואר וראש ממשלת ברית המועצות ניקולאי בולגנין, שוחרר פפר-וילדנברוך יחד עם עוד 10,000 אסירים נוספים. הוא מצא את מותו בתאונת דרכים בבילפלד ב-29 בינואר 1971.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל פפר-וילדנברוך בוויקישיתוף