קרל קרטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל קרטיס
Carl Curtis
CURTIS, Carl Thomas,.jpg
לידה 15 במרץ 1905
מינדן, נברסקה, ארצות הברית
פטירה 24 בינואר 2000 (בגיל 94)
לינקולן, נברסקה, ארצות הברית
שם מלא קרל תומאס קרטיס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת נברסקה וסליאן
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
דת מתודיזם
סנאטור מטעם מדינת נברסקה
1 בינואר 19553 בינואר 1979
(24 שנים)

קרל תומאס קרטיסאנגלית: Carl Thomas Curtis‏; 15 במרץ 190524 בינואר 2000) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי שכיהן כחבר הקונגרס של ארצות הברית מטעם מדינת נברסקה בשנים 1939–1979, תחילה בבית הנבחרים ולאחר מכן בסנאט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטיס נולד בחווה של משפחתו במחוז קירני שבנברסקה, בסמוך לעיר מינדן, מושב המחוז. הוא למד בבתי ספר ציבוריים ובהמשך באוניברסיטת נברסקה וסליאן (Nebraska Wesleyan University) שם היה חבר באחווה תטא צ'י. קרטיס משפטים בכוחות עצמו ללא מוסד להשכלה גבוהה ועבר את בחינת לשכת עורכי הדין של נברסקה. הוא החל לעסוק בעריכת דין במחוז קירני וכיהן כתובע המחוזי בשנים 1931–1934.

ב-1938 נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של נברסקה כשהוא מבסס את מצעו נגד הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ומדיניות הניו דיל שהנהיג. הוא שירת בבית הנבחרים משנת 1939 עד 1954, ונבחר מחדש כל שנתיים. קרטיס התמודד לסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת נברסקה ב-1954 ובבחירות גבר על מושל נברסקה לשעבר קית' נוויל (אנ'). בעקבות התפטרותה של הסנאטורית המכהנת אווה בורינג, השבעתו לתפקיד הוקדמה ל-1 בינואר 1955, ובכך נהיה לסנאטור הבכיר של נברסקה בפער של יומיים. אגב, תקופת הכהונה החמישה-עשר בקבוצת הסנאטורים השנייה של נברסקה - שנמשכה בין 3 בינואר 1949 עד 3 בינואר 1955 - הייתה יוצאת דופן בכך ששישה סנאטורים שונים חלקו תקופת כהונה זו. קרטיס היה השישי והאחרון מבין אלה.

הוא נבחר שוב שלוש פעמים לתקופות בת שש שנים, וכהונתו הסתיימה ב-1979. הוא הצביע בעד חוק זכויות האזרח מ-1964 אותו יזם הנשיא הדמוקרטי לינדון ג'ונסון. קרטיס היה נאמן למפלגה הרפובליקנית, ובמיוחד תמך בעמדותיה האנטי-קומוניסטיות ובשמרנות פיסקלית, שכללה התנגדות לתוכניות חברתיות כמו הניו דיל ו"החברה הגדולה" (שכללה בין היתר מדיקייד ומדיקר) של הנשיא ג'ונסון.

בן ברית קרוב של בארי גולדווטר ושל ריצ'רד ניקסון, פעל קרטיס למען זכייתו של גולדווטר במועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות במהלך כינוס הוועדה הרפובליקנית הלאומית לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1964. הוא תמך בהחלטותיו של הנשיא ניקסון להסלים את מלחמת וייטנאם ונשאר נאמן אליו גם בעיצומה של פרשת ווטרגייט, וגם כאשר ניקסון אולץ להתפטר מתפקידו[1]. קרטיס כיהן כיושב ראש הוועידה הרפובליקנית בסנאט בין השנים 1975–1979.

אחרי שעזב את החיים הפוליטיים עבר קרטיס ללינקולן, שם חזר לעסוק בעריכת דין, כיהן כראש השדולה השמרנית "קואליציית החירות האמריקאית", ומדי פעם התראיין לעיתונות. קרטיס נפטר בלינקולן ב-24 בינואר 2000[2]. לאחר מותו זכה לשבחים במליאת הסנאט בנאום שנשא הסנאטור סטרום ת'ורמונד, חברו של קרטיס שנבחר גם הוא לסנאט בשנת 1954.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Senator Carl T. Curtis, 94, Staunch Nixon Ally, באתר הניו יורק טיימס, 26 בינואר 2000 (באנגלית)
  2. ^ Carl T. Curtis Dies at 94, באתר וושינגטון פוסט, 26 בינואר 2000 (באנגלית)