קרל שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קרל שווארץ)
קרל שוורץ
Karl Schwarz
לידה 22 באפריל 1885
מינכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוקטובר 1962 (בגיל 77)
תל אביב-יפו, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת היידלברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק מוזיאון תל אביב לאמנות, המוזיאון היהודי בברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל שוורץ (גרמנית: Karl Schwarz;‏ 21 באפריל 188522 באוקטובר 1962) היה חוקר תולדות האמנות גרמני-ישראלי, מנהל המוזיאון היהודי בברלין (1933) והאוצר והמנהל הראשון של מוזיאון תל אביב לאמנות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר קרל שוורץ, יליד מינכן, למד באוניברסיטת היידלברג ולאחר לימודיו היה היסטוריון של האומנות, אוצר אמנות, ומנהל המוזיאון היהודי בברלין. כאשר עלה היטלר לשלטון הוא, יחד עם אשתו הראשונה, אליזבט, החליטו לעזוב את גרמניה, הוא קיבלת הצעת עבודה לנהל את מוזיאון פילדלפיה לאמנות וכמעט נסע לארצות הברית, אולם זמן קצר לפני נסיעתו המתוכננת ד"ר שוורץ הוזמן על ידי מאיר דיזנגוף להקים את מוזיאון תל אביב, הוא קיבלת את ההצעה והיה מנהלו הראשון של המוזיאון. הוא אסף יצירות אמנות שהביאו עולי גרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

חיבר כמה ספרים שהיו פורצי דרך בתחומם בעברית והיוו בישראל ספרי לימוד עיקריים בתחום עד שנות ה-60 של המאה ה-20: "האמנות היהודית החדשה" (1941) ו-"מורה דרך לאמנות" (1946).

שוורץ הוריש את אוספיו למוזיאון. ארכיונו, ובו תכתובות, כתבי יד, ספרים וקטלוגים, שמור בספרייה הלאומית[1].

נפטר בתל אביב ב-1962 והותיר אלמנה (טקלה) ושני בנים.

בשנת 2023 יצא סרטו התיעודי הקצר של הבמאי ארנון גולדפינגר המביא את סיפורו של דר' שוורץ באמצעות קולאג' של יצירות אמנות וחומרי ארכיון.


ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "האמנות הגרפית", חוברת א. "התחריט", תל אביב: יאיר, 1936.
  • האמנות היהודית החדשה בארץ ישראל, ירושלים: ר’ מס ('ספרית מס למדע פופולרי'), 1941. (כולל רשימת אמנים ארץ-ישראליים על פי סדר האלפבית, עם ביוגרפיות קצרות)
  • מורה דרך לאמנות; תרגם: ברוך קרופניק, ירושלים: ר’ מס, 1946.[2]
  • פסלים יהודים; תורגם לעברית על ידי מאיר מוהר וא"ד שפיר, ירושלים: מפעלי אמנות, 1954.[3]

בהשתתפותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jüdische Kunst, jüdische Künstler. Erinnerungen des ersten Direktors des Berliner Jüdischen Museums; herausgegeben mit einer Vorbemerkung und Anmerkungen von Chana C. Schütz und Hermann Simon, Teetz: Hentrich & Hentrich (Jüdische Memoiren), 2001. (בגרמנית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרל שווארץ וראשיתו של מוזיאון תל אביב, 1933-1947 - עורכת: חנה שוץ. מבחר מאמרים של המנהל הראשון של מוזיאון תל אביב לצד הדפסה מחודשת של ספרו "האמנות היהודית בארץ ישראל". מוזיאון תל אביב לאמנות, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל שוורץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארכיון קרל שוורץ, בספרייה הלאומית
  2. ^ ביקורת: ד"ר פ. לנדאו, חינוך לאמנות – חינוך לחיי עם: בשולי ספרו של ד"ר ק. שווארץ, משמר, 29 בנובמבר 1946.
  3. ^ סקירה קצרה: ספר חדש על פסלים יהודים, דבר, 6 במאי 1955.
  4. ^ ד"ר ליזטה לוי, מיכלאנג'לו בעברית, דבר, 27 באוגוסט 1948.
  5. ^ הכותבת שימשה כעוזרתו של שוורץ כמנהל המוזיאון היהודי בברלין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל הייתה למנהלת המוזיאון, עד שעלתה בעצמה ב-1935.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.