קרן אור (השקעות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרן אור היא שמה השיווקי של החברה הפרטית ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ שגייסה, בין 2012 ל-2014, משקיעים באמצעות פרסום אגרסיבי תוך הבטחת תשואה של 8.5% לשנה או 23% לשנתיים. הקרן קרסה ב-2014 על רקע טענות שמדובר בהונאת פונזי.[1]

הקרן הוקמה בידי חיליק טפירו[2], שהפעיל סוכנות ביטוח ועסקים פיננסיים נוספים תחת "קבוצת טפירו", ועו"ד אמיר בירמן, שיצא מהשותפות עם טפירו מספר חודשים לפני הקריסה, בנובמבר 2013. שלמה מעוז, הוצג כפרזנטור וכלכלן ראשי בפרסומים. מעוז התנגד לשימוש בשמו ובתמונתו ומפרק הקרן קבע שמעורבותו הייתה משנית.[3]

מודל ההשקעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן אור הציעה הצעה דומה מאוד לזו של קרן קלע הגדולה והמוכרת יותר של אמיר ברמלי, תוך שימוש בטרמינולוגיה שיווקית דומה כגון המינוח "השלמת הון". הקרן פירסמה[4] באופן אגרסיבי באינטרנט ובאמצעים נוספים והציעה השקעות בסיכון נמוך מאוד עם "תשואה מובטחת" של 8.5% לשנה או 23% לשנתיים על סכום השקעה מינמלי של 50,000 שקלים שיועדו כביכול לפרויקטי תמ"א 38. הקרן גייסה בפועל כ-80 מיליון שקלים, אם כי בפרסומיה הוצגו מספרים גבוהים יותר של כ-150 מיליון שקלים, וזאת מכיוון שכמות הגיוסים המפורסם היו אמצעי גיוס ושכנוע של לקוחות פוטנציאליים.[5]

באתר קרן אור, תוארה הפעילות כך: "קרן אור היא קרן בוטיק המתמחה בניהול פרויקטים בתחום הנדל"ן למגורים (תמ"א 38) והשלמת הון. הקרן מאפשרת למשקיעים ליהנות מהפוטנציאל הכלכלי הגבוה הגלום בהשקעות נדל"ן ואשראי ללא צורך בהון עצמי רב, בסיכון נמוך ועם ביטחונות מלאים. המוצר מאפשר החזר חודשי קבוע של קרן + ריבית ולחלופין החזר של ריבית חודשית וקרן בסוף תקופה. מסלולי ההשקעה הם לשנה או לשנתיים לבחירת המשקיע".

קריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקמפיין הפרסומי האגרסיבי עם "תשואות מובטחות", והביקורת הציבורית שהיא עוררה, רשות ניירות ערך הורתה לקרן לעצור את פעילות הגיוס.[6] זמן קצר לאחר מכן ולאור קשיים תזרימיים של הקרן, 29 עובדי קרן אור שגם השקיעו את כספם הפרטי בקרן, הגישו בקשת פירוק לבית משפט[7] שהתקבלה והעבירה את החברה לפירוק זמני ,[8] שהפך לפירוק קבוע .[9]

במקביל מתנהלים הליכים פליליים כנגד חיליק טפירו ועו"ד אמיר בירמן.[10][11]

השלכות על שוק ההון הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר התערבות הרשות לניירות ערך בשלב מוקדם יותר הוביל לביקורת ציבורית כנגד הרשות.[12] כתוצאה מכך הרשות הגבירה את מאמצי האכיפה שלה כנגד מיזמי השקעות לא מפוקחים והחמירה משמעותית את הרף על-פיו פרסום מידע נחשב לכזה המחייב תשקיף. בפרט, על-פי עמדת הרשות, כל פרסום של פרט כספי או צפי תשואה ליותר מ-35 איש מחייב כיום תשקיף.[13][14]

לחץ רגולטורי זה החיש את קריסת קרן קלע של אמיר ברמלי,[15] וכן הוביל לגיוס ראשון בתשקיף של קרן הגשמה ב-2017 ששיווקה עד שנה זו מאות מיזמי השקעה לא מפוקחים וללא תשקיף.[16][17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשות ניירות ערך: קרן אור של חיליק טפירו הייתה תרגיל פירמידה, באתר כלכליסט, יוני 2015
  2. ^ שירן גולדשטיין, עוד ווינר מבית טפירו: האימפריה הפיננסית של חיליק, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2010
  3. ^ אלה לוי-וינריב, ‏מפרקי קרן אור: שלמה מעוז לא היה מעורב מהותית בהתנהלות, באתר גלובס, 20 במאי 2014
  4. ^ אסא ששון, תשואה מובטחת של 23% בשנתיים? לשלמה מעוז וחיליק טפירו הפתרונים, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2014
  5. ^ הדס מגן, ‏500 חלומות נקטלו: המשקיעים שנעקצו ב"קרן אור" מדברים, באתר גלובס, 5 ביוני 2014
  6. ^ אסא ששון, רשות ני"ע עצרה את פעילות קרן אור של שלמה מעוז וחיליק טפירו, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2014
  7. ^ 29 עובדי קרן אור הגישו בקשה לפירוק החברה: "נקלענו להונאה", באתר כלכליסט
  8. ^ אלה לוי-וינריב וליטל איסטמטי, ‏ביהמ"ש מינה מפרקים זמניים לקרן אור של חיליק טפירו, באתר גלובס, 1 במאי 2014
  9. ^ הדס מגן, ‏שנה לקריסת קרן אור - והמשקיעים לא רואים את הסוף, באתר גלובס, 1 במאי 2015
  10. ^ אסא ששון, פרשת קרן אור: הפרקליטות עשויה להגיש כתב אישום כנגד חיליק טפירו, באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2017
  11. ^ תומר גנון, "כלכליסט", שיפוץ דירות ופירעון חובות: האישום בפרשת קרן אור חושף לאן נעלם הכסף, באתר ynet, 14 בנובמבר 2017
  12. ^ ליטל איסטמטי, ‏פרשת קרן אור מעלה שאלות קשות על התנהלות רשות ניירות ערך, באתר גלובס, 30 באפריל 2014
  13. ^ רשות ני"ע אוסרת פרסום פרטים על מיזמי השקעה לא מפוקחים, באתר כלכליסט, יולי 2016
  14. ^ עמדת סגל משפטית 39–103 :שאלות ותשובות בנוגע להצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור, רשות ניירות ערך
  15. ^ אמיר ברמלי למשקיעי קרן קלע: "הופתעתי מעוצמת המהלך שהובילה רשות ני"ע", באתר כלכליסט, מרץ 2015
  16. ^ כץ יוכל לגייס 70 משקיעים לפרויקט אחד, ללא תשקיף: אבי כץ רוצה לגייס 50 מיליון דולר לקרנות השקעה בנדל"ן, באתר כלכליסט, ביולי 2015
  17. ^ גיא ארז, קרן הגשמה גייסה 32 מיליון שקל מהציבור לצורך השקעה בנדל"ן בלונדון, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2017