קרן ברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרן ברגר

קרן ברגר (נולדה ב-2 בספטמבר 1980) היא שחקנית ישראלית, זוכת פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי באודסה בשנת 2011.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגר למדה בבית הספר לביטוי בימתי "הדרך" ומשחק מול מצלמה אצל רותי דייכס. בעלת תואר ראשון בתיאטרון ותולדות האמנות בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב. דוברת עברית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית שוטפת בנוסף לקצת רומנית ויידיש.

בשנת 2003, בזמן לימודיה, השתתפה בסרט טלוויזיה של אורי ענבר, "שתיקת הצופרים". עם סיום הלימודים, בשנת 2005, החלה לשחק בתיאטרון "יידישפיל". בשנת 2006 שיחקה בטלנובלה "ילדות רעות" ב"ערוץ 24", שם גילמה את דמותה של בטי - זמרת וגיטריסטית לסבית המתמודדת עם שאלות של זהות מינית. בשנת 2007 שיחקה בסדרה "אולי הפעם" ב-Yes. באותה שנה שיחקה בעונה השנייה של הטלנובלה "האלופה" בערוץ הוט 3.

בשנת 2012 השתתפה בסדרת הדרמה "קטמנדו". השתתפה גם בסדרות "יחפים" ו"אדמה". הופיעה במחזה "מחילה", בעיבוד לתיאטרון של הרומן "סיפור פשוט" ובעיבוד לתיאטרון של "פרידות", ושיחקה בתפקיד ראשי בסרטו של איתן פוקס, "בננות" משנת 2013.

השתתפה בשני סרטי קולנוע עצמאיים שצולמו באותה עת: "אף פעם לא מאוחר מדי" של עדו פלו (2012) ו"2 בלילה" של רועי ורנר וירון ברובינסקי (2012). בראיון אמרה על צילומים אלה, כי "היו חוויה מאוד אינטנסיבית, על סף הסכיזופרנית... סיימנו לצלם בתל אביב את 2 בלילה בארבע לפנות בוקר, וב-12 בצהריים באו לקחת אותי לחיפה לצילומים של אף פעם לא מאוחר מדי. לא ישנתי במשך שלושה שבועות, זאת הייתה חוויית אקסטרים".‏[1]

בשנת 2014 שיחקה בסרט הדרמה "מקום בגן עדן" בבימויו של יוסי מדמוני לצד מיכאל אלוני, רותם זיסמן-כהן, אלון אבוטבול ואחרים.

ב-7 בינואר 2015 שידר ערוץ 1 את התוכנית "איסור ונגיעה" ובה הוצג הסרט "ההיפך"‏[2] המבוסס על הספר "ההיפך" מאת יהושע גרינברג. סיפור על אהבה בין בחור ישיבה בגילומו של איתמר רוטשילד לבין נערה חולה בסרטן בגילומה של קרן ברגר. בימוי: עמיחי גרינברג.

בשנת 2016 שיחקה בסרטו של ארז תדמור "ארץ פצועה" שזכה ב-3 פרסי אופיר. באותה שנה החלה לשחק בעונה השנייה של סדרת הנוער "כוכב הצפון" בערוץ דיסני למנויי Yes.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שגיא בן נון, חד קרן: קרן ברגר עושה מה שבא לה, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2012
  2. ^ גילי איזיקוביץ, אהבה מהססת, באתר הארץ, 7 בינואר 2015